סיד בארט נפטר
- פותח הנושא הדרדסית הננסית
- פורסם בתאריך
Wouldn't you miss me at all?
מישהו ניגש אלי לפני כמה דקות, כאשר אני בעבודה מרוכז במה שמשלמים לי להיות מרוכז בו, ושאל 'אתה מכיר את סיד בארט?'. ישר קפצתי ושאלתי למה, אבל כל כך לא רציתי לשמוע את התשובה. 'הוא מת', הוא ענה לי. ** Oh where are you now pussy willow that smiled on this leaf? When I was alone you promised the stone from your heart ** כל כך עצוב לי. סיד היה עבורי הגשמה של כל מה שטוב וכל מה שרע בעולם האומנות בפרט ובעולם הזה בכלל. הגאונות אל מול המחיר הכבד, החלום הרומנטי של כוכב רוק, ומולו המציאות החונקת שמסתתרת מאחורי הקלישאות. חיבוק הדוב הזה, הפרדוקס שאין בו בחירה או שאלה מעבר לחידה פילוסופית, והפיתרון היום שמשאיר עם כל כך הרבה שאלות חדשות. ** my head kissed the ground I was half the way down, treading the sand please, please, lift a hand I'm only a person whose arm bands beats on his hands, hang tall won't you miss me? Wouldn't you miss me at all? ** תמיד קיוויתי שלסיפור הזה יהיה סוף טוב. תקווה נאיבית ורחוקה מלהיות ריאלית, אבל אם לסיד היה מותר להישאר בעולם ילדותי משהו לאורך השנים, עולם שהוא ברא והמציא לאחר שלא מצא מקום בעולם שבחוץ, רציתי להאמין שהסוף יהיה אחר, בדיוק כפי שהגיע לסיד בארט. ** The poppy birds way swing twigs coffee brands around, brandish her wand with a feathery tongue ** אני זוכר שעבדתי פעם בקיוסק ושמעתי באיזה יום בקולי קולות את אחד הדיסקים של סיד. עד אותו יום מעולם לא זכיתי לתגובה מהלקוחות שהגיעו לחנות, אבל אז עצר מישהו שעבר ברחוב, נכנס לפיצוציה, ובמבט מופתע שאל אותי: 'מה, אתה שומע את סיד?'. עניתי לא שכן, והוא חייך חיוך רחב, הקשיב עד לסוף השיר והלך. בלי לומר מילה. מאז לא ראיתי את האיש הזה, אבל אני משוכנע שהוא מרגיש עכשיו בדיוק כמוני. כל כך עצוב. ** my head kissed the ground I was half the way down, treading the sand please, please, please lift the hand I'm only a person with Eskimo chain I tattooed my brain all the way... Won't you miss me? Wouldn't you miss me at all? ** סיד בארט נפטר וזה כל כך עצוב. האדם שיצר עולמות משוגעים וצבעוניים, שחיבר בין מילים לא קשורות לכאורה ויצר שפה מלאת רגשות ומשמעות מתוכן, איש שבזכותו חווינו, כל אחד בדרכו, את תחושת העילוי המלווה את המפגש עם פינק פלויד לדורותיה. סיד היה הראשון להמריא לפני עשרות שנים עם יצירה שלא הייתה ולא תהיה כמוהה, והוא הראשון מפינק פלויד שנפטר. והחיים ימשיכו בדיוק כפי שהמשיכו אחרי שעזב את הלהקה למציאות לא ידועה. אבל רגע לפני שאני חוזר למציאות שהחיים מכתיבים אני רוצה לענות לו על שאלה אחת: Won't you miss me? Wouldn't you miss me at all? כן, אני אתגעגע. כל כך חבר, אין לנו הרבה יהלומים מטורפים כמו סיד.
מישהו ניגש אלי לפני כמה דקות, כאשר אני בעבודה מרוכז במה שמשלמים לי להיות מרוכז בו, ושאל 'אתה מכיר את סיד בארט?'. ישר קפצתי ושאלתי למה, אבל כל כך לא רציתי לשמוע את התשובה. 'הוא מת', הוא ענה לי. ** Oh where are you now pussy willow that smiled on this leaf? When I was alone you promised the stone from your heart ** כל כך עצוב לי. סיד היה עבורי הגשמה של כל מה שטוב וכל מה שרע בעולם האומנות בפרט ובעולם הזה בכלל. הגאונות אל מול המחיר הכבד, החלום הרומנטי של כוכב רוק, ומולו המציאות החונקת שמסתתרת מאחורי הקלישאות. חיבוק הדוב הזה, הפרדוקס שאין בו בחירה או שאלה מעבר לחידה פילוסופית, והפיתרון היום שמשאיר עם כל כך הרבה שאלות חדשות. ** my head kissed the ground I was half the way down, treading the sand please, please, lift a hand I'm only a person whose arm bands beats on his hands, hang tall won't you miss me? Wouldn't you miss me at all? ** תמיד קיוויתי שלסיפור הזה יהיה סוף טוב. תקווה נאיבית ורחוקה מלהיות ריאלית, אבל אם לסיד היה מותר להישאר בעולם ילדותי משהו לאורך השנים, עולם שהוא ברא והמציא לאחר שלא מצא מקום בעולם שבחוץ, רציתי להאמין שהסוף יהיה אחר, בדיוק כפי שהגיע לסיד בארט. ** The poppy birds way swing twigs coffee brands around, brandish her wand with a feathery tongue ** אני זוכר שעבדתי פעם בקיוסק ושמעתי באיזה יום בקולי קולות את אחד הדיסקים של סיד. עד אותו יום מעולם לא זכיתי לתגובה מהלקוחות שהגיעו לחנות, אבל אז עצר מישהו שעבר ברחוב, נכנס לפיצוציה, ובמבט מופתע שאל אותי: 'מה, אתה שומע את סיד?'. עניתי לא שכן, והוא חייך חיוך רחב, הקשיב עד לסוף השיר והלך. בלי לומר מילה. מאז לא ראיתי את האיש הזה, אבל אני משוכנע שהוא מרגיש עכשיו בדיוק כמוני. כל כך עצוב. ** my head kissed the ground I was half the way down, treading the sand please, please, please lift the hand I'm only a person with Eskimo chain I tattooed my brain all the way... Won't you miss me? Wouldn't you miss me at all? ** סיד בארט נפטר וזה כל כך עצוב. האדם שיצר עולמות משוגעים וצבעוניים, שחיבר בין מילים לא קשורות לכאורה ויצר שפה מלאת רגשות ומשמעות מתוכן, איש שבזכותו חווינו, כל אחד בדרכו, את תחושת העילוי המלווה את המפגש עם פינק פלויד לדורותיה. סיד היה הראשון להמריא לפני עשרות שנים עם יצירה שלא הייתה ולא תהיה כמוהה, והוא הראשון מפינק פלויד שנפטר. והחיים ימשיכו בדיוק כפי שהמשיכו אחרי שעזב את הלהקה למציאות לא ידועה. אבל רגע לפני שאני חוזר למציאות שהחיים מכתיבים אני רוצה לענות לו על שאלה אחת: Won't you miss me? Wouldn't you miss me at all? כן, אני אתגעגע. כל כך חבר, אין לנו הרבה יהלומים מטורפים כמו סיד.
ציףציף1000
New member
תודה על דבריך היפים ../images/Emo201.gif
ובנוגע למילותיך
תמיד קיוויתי שלסיפור הזה יהיה סוף טוב. תקווה נאיבית ורחוקה מלהיות ריאלית, אבל אם לסיד היה מותר להישאר בעולם ילדותי משהו לאורך השנים, עולם שהוא ברא והמציא לאחר שלא מצא מקום בעולם שבחוץ, רציתי להאמין שהסוף יהיה אחר, בדיוק כפי שהגיע לסיד בארט. לי הייתה תמיד ההרגשה שסיד יום אחד יחזור, הוא והפלוידס יבצעו הופעה אחת גדולה, וזה יהיה הסוף. גם עכשיו אני עוד מאמין.
תמיד קיוויתי שלסיפור הזה יהיה סוף טוב. תקווה נאיבית ורחוקה מלהיות ריאלית, אבל אם לסיד היה מותר להישאר בעולם ילדותי משהו לאורך השנים, עולם שהוא ברא והמציא לאחר שלא מצא מקום בעולם שבחוץ, רציתי להאמין שהסוף יהיה אחר, בדיוק כפי שהגיע לסיד בארט. לי הייתה תמיד ההרגשה שסיד יום אחד יחזור, הוא והפלוידס יבצעו הופעה אחת גדולה, וזה יהיה הסוף. גם עכשיו אני עוד מאמין.
RakTsarot001
New member
The sun is eclipsed.../images/Emo16.gif
אני קוראת כאן לפעמים, היה לי חשוב להביע את זה כאן. פשוט לא ייאמן
אני קוראת כאן לפעמים, היה לי חשוב להביע את זה כאן. פשוט לא ייאמן
maymeital2
New member
אני המומה
וכואבת!! ממש בא לי לבכות...
וכואבת!! ממש בא לי לבכות...
d e b a s e r
New member
הוא לא היה יהודי עד כמה שידוע לי...
Lilac Wine
New member
אני לא מעכלת את זה../images/Emo7.gif
עכשיו חזרתי הביתה
דיברתי עם חבר שלי, על מה נעשה היום ושיט... ואז פתאום הוא אומר לי: "שמעת מה קרה לסיד?" ואני ישר הלב שלי צונח...ישר ידעתי שהוא מת...לא יודע למה אבל, זה היה ברור. מיד אח"כ כמובן הוא סיפר לי... ואממ אז שמעתי ב88FMעל כך... הייתה איתי עוד מישהי ברכב, ולא יכולתי לתת לרגשות שלי לצאת החוצה. אבל גם עכשיו, אני לא בוכה. אני לא רגשי מדי. עצוב לי אבל מצד שני, אני חושב, אולי באמת הכל לטובה וגם, בסופו של דבר זה קורה. טראגי, כי זה אדם שמאוד השפיע על חיינו, וגם יחסית צעיר(60). אך מצד שני, הבנאדם היה מנותק מכל העולם, ואולי היה טוב יותר שנשמתו תשתחרר... בלי סבל, בלי כלום. ואכן כך שקרה. כואב הלב. תמיד אני אזכור אותו. תמיד אני אוהב את השירים שלו תמיד ייזכר כזה שהקים את הלהקה הטובה בעולם. תמיד הוא ישאר אצלי בלב, כאותו אומן צעיר, שהביא למהפכה במוזיקה הפסיכדלית בעולם וגם אצלי. תודה לך סיד rest in peace
דיברתי עם חבר שלי, על מה נעשה היום ושיט... ואז פתאום הוא אומר לי: "שמעת מה קרה לסיד?" ואני ישר הלב שלי צונח...ישר ידעתי שהוא מת...לא יודע למה אבל, זה היה ברור. מיד אח"כ כמובן הוא סיפר לי... ואממ אז שמעתי ב88FMעל כך... הייתה איתי עוד מישהי ברכב, ולא יכולתי לתת לרגשות שלי לצאת החוצה. אבל גם עכשיו, אני לא בוכה. אני לא רגשי מדי. עצוב לי אבל מצד שני, אני חושב, אולי באמת הכל לטובה וגם, בסופו של דבר זה קורה. טראגי, כי זה אדם שמאוד השפיע על חיינו, וגם יחסית צעיר(60). אך מצד שני, הבנאדם היה מנותק מכל העולם, ואולי היה טוב יותר שנשמתו תשתחרר... בלי סבל, בלי כלום. ואכן כך שקרה. כואב הלב. תמיד אני אזכור אותו. תמיד אני אוהב את השירים שלו תמיד ייזכר כזה שהקים את הלהקה הטובה בעולם. תמיד הוא ישאר אצלי בלב, כאותו אומן צעיר, שהביא למהפכה במוזיקה הפסיכדלית בעולם וגם אצלי. תודה לך סיד rest in peace
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif קינה ליהלום שאורו כבה לנצח
זהו. הוא מת. אין יותר סיד ברט. הלך האיש והאגדה. האיש שהאש שבו בערה מהר ובערה חזק, שהאיר את הדרך לפינק פלויד, אותה להקה ענקית שמורשתו המשיכה ללוות אותם מאז שעזב ועד היום, אחד מאותם גאונים ספורים שתרמו לשינוי עולם המוזיקה. מאז שעזב ונחבא בביתו, מאז שהתעמעמה האש ונסתרה בעיני כל, איש לא ידע מה עובר בראשו, על מה הוא חושב, על מה הוא חולם. איש לא ידע עד כמה אותה אש בוערת של יצירתיות ללא גבולות עדיין מפעמת אצלו, עמוק בפנים ... כולנו הכחשנו כמובן שיש איזה אפשרות, איזה בדל של סיכוי שעוד נשמע ממנו, כולנו אמרנו שאין סיכוי, שזו אפילו לא אפשרות של אחד למיליון, שהוא נפרד מאיתנו כבר אז, אי שם בשנות השבעים, כאשר אלבומי הסולו שהוציא היו הנצנוץ האחרון בהחלט שנראה. אם מישהו היה שואל אותי בעבר אם יתכן שנשמע עוד משהו מסיד, הייתי מבטל את האפשרות בנפנוף יד, ללא שמץ של היסוס. אבל מאחורי כל ההכחשות וראיית העולם המפוקחת תמיד הסתתר איזה שביב של תקווה, תקווה שוטים אמנם, אבל בכל זאת סוג של תקווה, שאולי באיזה יום נזכה לראות איזו סגירת מעגל, עוד ניצנוץ אחד אחרון של אותו יהלום. ולו סגירת מעגל סמלית וחסרת משמעות. ועכשיו אפילו אותה תקווה בלתי אפשרית אבדה לנצח אם מותו של האיש. הניצוץ האחרון עמוק בלב היהלום כבה. ולא יאיר עוד לעולם.
זהו. הוא מת. אין יותר סיד ברט. הלך האיש והאגדה. האיש שהאש שבו בערה מהר ובערה חזק, שהאיר את הדרך לפינק פלויד, אותה להקה ענקית שמורשתו המשיכה ללוות אותם מאז שעזב ועד היום, אחד מאותם גאונים ספורים שתרמו לשינוי עולם המוזיקה. מאז שעזב ונחבא בביתו, מאז שהתעמעמה האש ונסתרה בעיני כל, איש לא ידע מה עובר בראשו, על מה הוא חושב, על מה הוא חולם. איש לא ידע עד כמה אותה אש בוערת של יצירתיות ללא גבולות עדיין מפעמת אצלו, עמוק בפנים ... כולנו הכחשנו כמובן שיש איזה אפשרות, איזה בדל של סיכוי שעוד נשמע ממנו, כולנו אמרנו שאין סיכוי, שזו אפילו לא אפשרות של אחד למיליון, שהוא נפרד מאיתנו כבר אז, אי שם בשנות השבעים, כאשר אלבומי הסולו שהוציא היו הנצנוץ האחרון בהחלט שנראה. אם מישהו היה שואל אותי בעבר אם יתכן שנשמע עוד משהו מסיד, הייתי מבטל את האפשרות בנפנוף יד, ללא שמץ של היסוס. אבל מאחורי כל ההכחשות וראיית העולם המפוקחת תמיד הסתתר איזה שביב של תקווה, תקווה שוטים אמנם, אבל בכל זאת סוג של תקווה, שאולי באיזה יום נזכה לראות איזו סגירת מעגל, עוד ניצנוץ אחד אחרון של אותו יהלום. ולו סגירת מעגל סמלית וחסרת משמעות. ועכשיו אפילו אותה תקווה בלתי אפשרית אבדה לנצח אם מותו של האיש. הניצוץ האחרון עמוק בלב היהלום כבה. ולא יאיר עוד לעולם.
פינקי החזיר המעופף
New member
אני לא יכול לתאר מה שאני מרגיש כרגע
פרט לזה שזה נורא wont you miss me? wouldnt you miss me at all? הוא האדם שבזכותו התחלתי להתעמק במילים וליריקה של שירים. גאון שאין שני לו. הוא השפיע עליי המון. כשרון שמתבטא ביכולות כתיבה עמוקות ומרגשות, פריטה על הגיטרה שאין אף אחד בעולם שיכול לחקות ואפילו השירה שלו בעיניי נורא מרגשת (כולל late night) the sunlights good for us
פרט לזה שזה נורא wont you miss me? wouldnt you miss me at all? הוא האדם שבזכותו התחלתי להתעמק במילים וליריקה של שירים. גאון שאין שני לו. הוא השפיע עליי המון. כשרון שמתבטא ביכולות כתיבה עמוקות ומרגשות, פריטה על הגיטרה שאין אף אחד בעולם שיכול לחקות ואפילו השירה שלו בעיניי נורא מרגשת (כולל late night) the sunlights good for us
limor light warrior
New member
עצוב, 30 שנה של אומללות ../images/Emo7.gif
כמה הבנאדם הזה סבל, נשמה מיוסרת... אני זוכרת לפני חודש בהופעה של ווטרס כולם התרגשו כשניגנו את SHINE אף אחד לא תיאר לעצמו שזו ההקדשה האחרונה... אולי עכשיו יהיה איחוד של חברי הלהקה לזיכרו או בכלל שהם יתאחדו, אחרי הכל כולם בגילאים האלה חשופים לבעיות בריאות, אולי עכשיו הם יבינו את משמעות החיים, ויסלחו סוף סוף אחד לשני. יהי זכרו ברוך
כמה הבנאדם הזה סבל, נשמה מיוסרת... אני זוכרת לפני חודש בהופעה של ווטרס כולם התרגשו כשניגנו את SHINE אף אחד לא תיאר לעצמו שזו ההקדשה האחרונה... אולי עכשיו יהיה איחוד של חברי הלהקה לזיכרו או בכלל שהם יתאחדו, אחרי הכל כולם בגילאים האלה חשופים לבעיות בריאות, אולי עכשיו הם יבינו את משמעות החיים, ויסלחו סוף סוף אחד לשני. יהי זכרו ברוך
ציףציף1000
New member
היה לי חלום...
פנטזיה כזו, שבה הוא מתאחד עם חבריו ללהקה, הם יושבים בגינה שלו ומנגנים לו את השירים שלהם, והוא מראה להם את הציורים שלו, והם שותים תה וצוחקים ונהנים ביחד. אבל בחיים אין סוף טוב, רק באגדות. You only have to read the lines Of scribbly black and everything shines אני עוד זוכרת, בבהירות חדה, את אותו יום, במהלך אחד המרתונים של הפלויד בגל"צ שנערך זמן לא רב לאחר יציאת "החומה". קוטנר ניגן את Scarecrow, את Candy and a Currant Bun ועוד מהשירים ב-Piper. הצלילים הפסיכדליים המוזרים האלו, פתחו עבורי דלת לעולם אחר, עולם דמיון עתיר צבעים, אפשרויות בלתי מוגבלות, עוצר נשימה. אני זוכרת את אותן דקות, בהן האזנתי לראשונה לשירים אלו, והבנתי איזה כשרון ענק, חד פעמי, יצר אותן. וכל מה שפינק פלויד עשו לאחריו, היה נסיון לחזור לאותו גן עדן בראשיתי, תמים, לנוכח אפלת המציאות. עכשיו כבר אין דרך חזרה.
פנטזיה כזו, שבה הוא מתאחד עם חבריו ללהקה, הם יושבים בגינה שלו ומנגנים לו את השירים שלהם, והוא מראה להם את הציורים שלו, והם שותים תה וצוחקים ונהנים ביחד. אבל בחיים אין סוף טוב, רק באגדות. You only have to read the lines Of scribbly black and everything shines אני עוד זוכרת, בבהירות חדה, את אותו יום, במהלך אחד המרתונים של הפלויד בגל"צ שנערך זמן לא רב לאחר יציאת "החומה". קוטנר ניגן את Scarecrow, את Candy and a Currant Bun ועוד מהשירים ב-Piper. הצלילים הפסיכדליים המוזרים האלו, פתחו עבורי דלת לעולם אחר, עולם דמיון עתיר צבעים, אפשרויות בלתי מוגבלות, עוצר נשימה. אני זוכרת את אותן דקות, בהן האזנתי לראשונה לשירים אלו, והבנתי איזה כשרון ענק, חד פעמי, יצר אותן. וכל מה שפינק פלויד עשו לאחריו, היה נסיון לחזור לאותו גן עדן בראשיתי, תמים, לנוכח אפלת המציאות. עכשיו כבר אין דרך חזרה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.