נעשה ונלמד

[שששלום]

נעשה ונלמד

מה דעתכם, האם עשייה "נכונה" אשר תומלץ לכם ללא הבנה מדוע ולמה, פשוט לעשות, יכולה לגרום להתפתחות ?

 

[שששלום]

הערה קטנה

סומך על חוש השיפוט שלכם כדי להימנע מתגובה בנוסח "ממי בכלל יש ללמוד - הרי אין מורים". הרי ניתן להפיק ערך גם ממי שאינו מורה במקרים מסוימים.

 

[עולם של אור]

תגובה קטנה מאוד

אני מאמינה שלעשות דברים בלי להבין-דבר כזה יכול להועיל רק לאדם שבכל מקרה יש לו איזו שהיא הבנה לגבי הדבר, גם אם הוא בעצמו עוד לא מקשר בין העשייה הספציפית לידע או הבנה הקיימים בו. עשייה כשלעצמה בלי הבנה לא יכולה לעשות הרבה. בעצם זה תלוי. אם העשייה תגרום לשינוי הכי קטן לטובה באדם גם בלי שיבין זאת אולי זה שווה את הניסיון

 

[arcidea]

אוווו שאלה שאילתית מאוד

יש לי בעיה מאודדדדדדדד גדולה עם שיטת הלימוד שאתה מציע במיוחד בגלל שאני יודעת שלפעמים זאת הדרך היחידה בשבילי ללמוד ולהתקדם! כמה מעצבן! כמה חוסר אונים! להכנע לחוסר ידיעה ולתת אמון בתהליך הלמידה ובמורה ובחיים- שיובילו הם. בתרגול אומניות לחימה יש את זה הרבה- תעשה קאטה שמונים אלף פעם- למה- ככה- תשתוק ותעשה עוד שמונים אלף פעם את הקאטה המשעממת- אני כמובן צריכה תמיד לשאול- אבל למה זה טוב..... מה לומדים פה.... מה יהיה לי בסוף? מה התובנה? איך אני אדע אם אני רוצה לעשות "עשייה נכונה" אם לא אדע אם אני רוצה את "התוצאה" שלה? מה בדיוק ייתן לי פה מוטיבציה? שאלה שאילתית של control freaks שאלת אם זה יכול להוביל\לגרום להתפתחות- מובן שכן. יש כמה דרכים להתפתח. אחד זה לסמן מטרה ולהתקדם אליה. זה קצת כמו לדעת את התשובה קודם ואז לעשות את דרך המש"ל (מה שצריך למצוא) דרך אחרת זה לקבל גלגלים ממישהו אחר ולנסות ללמוד להשתמש בהם, להתרכז בסקייטים ובנסיעה עצמה ובשיפור הskill של שימוש בגלגלים- ולא במסלול או בנקודת הסוף שלו.בלי לשאול- בשביל מה בכלל אני צריך לדעת לנסוע על סקטים? (יש עוד דרכים רבות כמובן, אבל אני מנסה להגיב לשאלה) לי באופן אישי מאוד קשה ללמוד ככה ובדיוק בגלל זה אני יודעת שזאת דרך התפתחות שחשוב לי מאוד מאוד לעשות והרבה. זה מכריח אותי להתמודד עם קוטן האמונה שלי- ולהעצים אותה. זה מכריח אותי להתעמת עם חלקיות הידיעה שלי- ולשחרר את האחיזה בה וזה מלמד המון על התובנה שנמצאת בעצם תהליך הלמידה ולא בתובנה שבסופה. אומנם אני לא חושבת שזאת הדרך היחידה לתרגל את הדברים האחרונים- בשבילי זאת דרך יעילה מאוד. תודה על השאלה שששלום.

 

[בארס]

למה אתה קורא התפתחות?

ומה ההבדל בין התפתחות ללמידה? ומה הקשר ביניהם?

 

[שמש ירוקה]

הרשו לי בארס ושששלום להושיט יד

העניין מאוד פשוט אם כי המילים לא בהכרח יעשו עמו חסד. התפתחות היא ההבדל בין מצב א למצב ב. למידה היא היכולת למצוא את הכלים,אם באמצעות ניסוי וטעיה ואם באמצעות עזרת אחרים האמורה להביא אותך ליד האפשרות(הלא מוחלטת, יש לציין בתחום הרוחני)של המעבר בין המצבים. כך,למשל,בין מצב צבירה של מים למצב צבירה של קרח נוצרת התפתחות מסויימת. למידה היא היכולת להשתמש בכלים שונים על מנת ליצור מצב זה ולהפך ממצב צבירה של קרח למצב צבירה של גז.(וזאת כמובן דוגמא השונה בכוונה מענייננו,שהוא התפתחות רוחנית.ניסויים פשוטים עשויים לפתור את התעלומה מהר מאוד,אולם בעניין שלנו קשה מאוד להיות חד משמעי בנוגע למה ייתן את התוצאה המקווה המביאה מאותו מקום שנראה כמצב א למצב ב והלאה ממנו) לכל מצב יש מערכת שלמה של סימפטומים ותכונות כאלה או אחרות המאפיינות אותו.התפתחות אמיתית הינה גם היכולת לזהות אותן כאלה,דהיינו להגיע למצב של מודעות לשינוי ואימותו מתוך עצמנו. התחום הרוחני פרוץ ומה שנראה לעיתים לאחד כשינוי עמוק שעבר בתוכו אינו אלא אשליה המסוכנת לא פחות מהבורות.כי הנה יש אנשים שכל כשרונם ומקצועם הוא בביצוע להטוטים של בליעת סכינים או משחקים באש.אבל נניח ואדם כלשהו חושב שהוא רואה דבר מה לא מזיק ואפילו מועיל לאחר שלכאורה התעורר ובעצם קיים שם סכין,או אז הוא בעצם משחק באש מבלי שהוכשר לכך ומבלי שאימן את עצמו.גרוע מזה יקרה אם יעורר אנשים אחרים לראות בסכינים אלו מה שאינם וזהו מקרה קלאסי שבו לימוד באמצעות אחרים על מנת "לקצר דרך" לכאורה יכול להיות בעוכרינו בנסיבות מסוימות,אם כי אנו נמצאים במצב כלשהו ולעיתים זהו כורח הגורל ואין ברירה. והנה עכשיו עלתה ברוחי דוגמא נוספת שאולי משקפת את כל העניין טוב יותר ויש בה בכדי להדגים את בעיתיות ההתפתחות הזאת שעליה מדברים. נניח וכל אחד מאיתנו הוא ספינה השטה לה בלב אוקינוס רחב ידים.ונניח ועל הספינה הועמסו כמויות עצומות של כל מיני חומרים כאלה או אחרים ואינספור אנשים משוטטים להם שם על הספינה וטוענים שהם הקברניט.הספינה לא עומדת בעומס ומתחילה לשקוע.השקיעה שלה תימשך שנים.היא תשקע בהדרגה,תלוי בגודל הספינה,אולם תחושת השקיעה תורגש היטב בליבם של האנשים שעליה.הספינה שוקעת הם יאמרו,אם כי יעשו כל יכולתם להסיח את דעתם מעובדה זאת.הם ימשיכו לבלות על הספינה כאילו זאת ספינת שעשועים ותענוגות וימשיכו לצרוך את האשליות שיעלימו מעינהם את האמת שאיתה הם אינם רוצים להתמודד. כל אחד מהם ימשיך להיות רב החובל ומפעם לפעם יריב עם רבי החובלים האחרים.התפתחות הולמת במקרה זה(וזאת תהיה התפתחות הדרגתית)תהיה להגיע למצב שבו כל אחד מרבי החובלים יפסיק דבר ראשן למשוך את הספינה לכיוון שונים ומנוגדים וכך יתפנו משאבים על מנת לדעת מה ניתן להשליך מהסיפון על מנת למנוע את שקיעת הספינה.התפתחות תהיה ההבנה שרב החובל האמיתי איננו נראה באמת אך הוא היחידי שרואה.התפתחות אמיתית תהיה ההעלמות של כל שאר רבי החובלים בהדרגה,שהם בעצם כל נוסעי הספינה ויחד איתם בהדרגה כל אותם דברים בבטן הספינה שנועדו לשרת אותם ואת מסע התענוגות שלהם,אותם דברים עצמם שגורמים לשקיעת הספינה.התפתחות אמיתית תהיה ההבנה שבעצם הספינה הזאת איננה נוסעת לשום מקום,או שהעולם החדש שאליו היא לכאורה נוסעת איננו קיים בכלל.התפתחות אמיתית תהיה לדעת שבעצם אין בכלל גם ספינה ולכן שום דבר לא יכול היה לשקוע בכלל מלכתחילה. אבל כדי להגיע בסופו של דבר להבנה שכזאת דרושה חתיכת התפתחות ולך תדע שששלום איך מגיעים להתפתחות כזאת?ניתן ללמוד את זה נראה לך? לי זה נראה כל כך נדיר שמתי מעט יזכו לכך.אז בסדר נמשיך לתרגל מדיטציה ולברבר מעט מפעם לפעם.אומרים לאורך כל הדורות והמסורות שזה עשוי להביא אותך לאיזשהו מקום.אבל בעצם העבודה שמגדירים לך מקום ומטרה כבר שומטים את הקרקע מתחת לרגליך ומטעים אותך מייד על ההתחלה.ברגע שדבר מה הפך למסורות הוא כבר מתחיל להכשיל אותך מייד בהתחלה.אתה אולי תגיע איתו לאיזשהו מקום אבל התפתחות אמיתית תהיה דווקא חלהגיע לשום מקום. המטרה העיקרית היא אם כן לפחות בהתחלה בכל התפתחות היא להגיע לייצוס אנרגטי וכפי שאני רואה את זה נכון לעכשיו,המשמעות המעשית של זה היא פשוט מאוד להיפטר מכמה שיותר רבי חובלים,כי ידוע ,ברוב חובלים תטבענה ספינות. דרך אגב בארס,רציתי לשאול אותך,האם לא על זה "דיברת" בין היתר כשהזכרת את היררכית השירות הפנימית?האם אין לזה קשר ליחסי הגומלין המורכבים בין "האניים" הרבים שבתוכינו?מחשבות,רגשות,צרכים,תשוקות וכדומה ומה משרת את מה ולמה? אני מנצל את ההזדמנות להודות לך שלא ממש הרחבת,כי כשאתה מרחיב על משהו אני באמת מרגיש לאחר שקראתי את דבריך שסתמת לי את הגולל לראות זאת בעצמי.אז בעצם אל תענה לי.תן לי גם לחיות את השאלה.היא באמת מאוד מעניינת . מוטי.

 

[בארס]

טוב , מוטי.

יופי שאתה שולח לנו יד וזו באמת יד אמיתית בעיקר בגלל שכלום ממה שרשמת שם לא נכון בעליל, בכל הקשור למה שאני קורא לו התפתחות. אבל נתחיל מהסוף... לגבי היררכיית השירות הפנימי, אני באמת מוריד את הכובע בפניך, מה שחשוב היא השאלה ! כל תופעה שעולה בנו, בין אם היא רגש או מחשבה או פעולה, מה היא משרתת? עזוב את עיניין ריבוי האניים, הוא נכון, אבל מה שחשוב הוא לראות את זה, זה הכל, זה לא ישתנה בהרף עיין ולא ע"י שום טקטיקה שתנקוט. אבל רציתי להוסיף דבר חשוב לגבי ה"שאלה"... השאלה, מוסיפה אור לקיום שלך, והדבר הכי חשוב כאן הוא הכנות הבלתי מסוייגת ! וזאת למה? אני אשאיר גם את השאלה הזאת פתוחה, ומי שרוצה מוזמן לחוות את דעתו. (למה חשובה הכנות כשמתחיל "להאיר האור" על אופן הקיום שלנו?) אז בהצלחה עכשיו לסוגיית ההתפתחות והלמידה... התפתחות היא "אפיה", כלומר התרכבות והשתנות. ולמידה היא הוספה ושכלול. אלו מהויות שונות, ויש ביניהן קשר ותלות אבל מסויימים מאוד. ומה שחשוב לעינייננו הוא, שהתהליכים האלו גם יכולים להתרחש בנפרד! כלומר.. אפשר להוסיף וללמוד עוד ועוד אבל מבלי שתתקיים שום התפתחות. והתפתחות יכולה להתרחש ברקע, מבלי שתורגש איזו למידה משמעותית. צריך להבין את זה כשמדברים על התפתחות ולמידה! הנקודה ברורה?

 

[שששלום]

1+1=1

במילים אחרות לבצע רק אחד מהתהליכי ההתפתחות ולמידה טוב מלא כלום. אבל זה לא זה. הדברים חייבים ללכת במקביל. כמובן שגם כאן אם חסרה הכנות דבר לא יעזור. יש תהליכים רבים. לעצור ולנתח אותם - למה יעזור ? רק העשייה תביא לתוצאות אם בכלל.

 

[בארס]

זה מה שאני אומר

אבל אני גם אומר שיש עשיה ויש עשיה כלומר יש עשייה שתביא לתוצאות ויש עשייה שלא תביא לתוצאות אז לפני ש"עושים" צריך להבין קצת. להבין משהו, שיהווה קו כלשהו להתקדמות כלשהי. וכאן נכנסת החשיבות של ניתוח מאוד מסויים, לא כל ניתוח הוא בעל ערך, בדיוק כמו שלא כל עשייה היא כזאת. כשהניתוח הוא "לשמו" כלומר מכוון ע"י האינטלקט, אז תמיד מה שנשאר בסוף הם עיסה של בשר ודם ללא תועלת לכלום. ניתוח צריך להיות ממוקד ומגמתי, ולהשיג את המטרה שלו ותו לא. כדי שהדברים יוכלו לרדת לעולם המעש על בסיס נכון. כי אם הבסיס נכון, אז כל דבר מועיל ומשרת, כל "עשיה" היא התכחות עם ה"אמת" עם המציאות. אבל כשהבסיס חסר או קלוקל.... עייניינו הרואות... הכל פרוש לפנינו וצורב בבשרנו. כל העולם עסוק ב"עשייה". היה לי בוס אחד פעם שכל הזמן היה אומר רק : "לעשות.. לעשות... לעשות..." (יעזור לו האל הטוב).

 

[שמש ירוקה]

זה נראה לי כמו מילכוד

שקשה לצאת ממנו.במצב נתון של התפתחות תמיד תהיה שרוי בחוסר ההבנה שלך או בהבנה חלקית בלבד שאינה מספקת וכתוצאה מזה אתה עשוי להיול מעורב בעשייה שאינה מביאה אותך לכל תוצאה ואולי אפילו אם מתמידים בה בטוטאליות תביא לתוצאות מזיקות ביותר. אני חושב שהדבר שבו אתה מתחבט הטריד בעצם גם את כל הגדולים.מה לדעתך עבר בראשו של בודהא לאחר שנים של צום וסיגופים,שהרי כל אלו היו עשייה והוא הגיע למסקנה שלא מהם תצמח ישועה.אף על פי כן הוא עצמו עשה אותם לפני כן בגלל שהבנתו בעת שהתחיל לעשותם בצירוף עם הנהוג והרווח והמומלץ על ידי הגדולים של תקופתו והמסורות בתקופתו הביאו אותו לנהוג כך(עשייה ריוטאלית יותר כהגדרתך).זאת הייתה אולי דוגמא לעשייה ללא הבנה ואשר בסופו של דבר זנח אותה בגלל הבנה או לימוד. זה חלק מהתהליך,איך אפשר לדעת?שאלה ממש גדולה. בסופו של דבר או שהדברים מסתדרים או שלא.או שהפאזל מושלם או שלא.יש דוגמאות לכאן או לכאן אבל הכלל שהבאת נכון,צריך להתחיל נכון אבל קשה מאוד לדעת תמיד האם באמת ההתחלה היא נכונה או שלא,גם כאשר הכוונות טהורות.נראה לי כמו שאלת הביצה והתרנגולת.מה קודם למה? אבל בעצם זה מקרה שדומה יותר לקואן.הוא מטריד רק את מי שנמצא עדיין בעולם היחסי והמפוצל.יש מי שדילג כבר מעבר מזה והעניין בוודאי נראה לו ברור מאוד.אתה עשה את שלך ואת חלקך ואת השאר השאר לטאו. מוטי.

 

[בארס]

כמה נפלא.

...העולם "הונדס" בצורה מופלאה ביותר! לכאורה , המילכודים האלו מראים לנו דרך ללא מוצא. האמת היא הפוכה! המילכודים האלו מראים לנו בדיוק את המוצא! יש לך רעיון?

 

[שמש ירוקה]

המממ

הרשה לי לא לענות לך בינתיים. אולי נדבר על זה באי סי,אם בכלל. מוטי.

 

[שמש ירוקה]

הי בארס

חיפוש כנה הוא חיפוש פתוח,דהיינו מסוג זה שבו איננו ננעלים על הרעיונות של עצמנו ופתוחים תמיד לניסוחים של האחר או אפילו ניסוחים אחרים של "עצמנו" ,שאולי מתקרבים קירבה רבה יותר אל האמת ואל השלמות.זאת ועוד,חיפוש כנה הוא חיפוש שבו איננו מהססים כהוא זה לשוב מהתשובה לכאורה שיש בידינו אל השאלה שהולידה אותה ולהמשיך ולהישאר עמה כל כמה שנצטרך,אפילו עם זה יהיה לאורך כל החיים(עם שאלות מסוימות זה בהחלט אפשרי)מבחינתי,זאת היא "המתודה" שלמדתי ממך ועל עניין זה שהעברת לי לאורך זמן(מה שאתה כינית תמיד המסר החשוב ביותר שלך)אני מודה לך מאוד. אז אנסה שוב להבהיר את העניין באופן קצת שונה. דבר ראשון אני מסכים אתך לחלוטין שאין מה לעשות בנוגע לאניים הרבים שבתוכנו מלבד לראות אותם ולבחון את דרך פעולתם,עד כמה שאפשר ללא הזדהות.אבל אני סבור שחשוב לשים לב,שכאשר נחשפים למדיטציה הרי כל המכלול שלנו נחשף לה באופן זה או אחר וזה אומר שחלק מהאניים הללו הולכים ונחלשים בהדרגה,דוהים ומצטמקים ולאט לאט משחררים בך אנרגיה אשר עוזרת לך להתמודד עם האניים המשורשים עמוק יותר ואשר את חלקם קשה לך אפילו לראות,אם בכלל באופן מידי.עניין הייצוב עשוי לקחת שנים רבות מאוד! בעבר כבר דיברת כאן בפורום על מלכוד האניים הללו ואז אני מודה התייחסתי לכל העניין כאל היבט פילוסופי דווקא ולא כאל אמת חוויתית מוחלטת.ואינני מדבר על המונח שכולנו מכירים מהפסיכולוגיה המודרנית כפיצול אישיות(שדווקא מונח זה באמת רופף ולא מוכח ויש בו בעייתיות רבה,אם כי תמיד היה בו בכדי לרתק את דמיונם של בני האדם עד שהיווה בסיס לספרים וסרטים רבים),אלא על תחושת הפיצול והשבר שחשים באישיות שתמיד הורגלנו לראות אותה כאחדות,כעצם.כן,כבר אז הייתה לי כמו לכל אחד אחר דרך להיווכח באמיתות העניין הזה אולם להתקדמות אמיתית מבחינת התפיסה ניתן להגיע רק כשמתחילים באמת לבצע מדיטציה. אז הנה,אחד הדברים הראשונים שמתרחשים כתוצאה מהמדיטציה היא בעצם יצירת "קריטריון" למצב מסוים ולא ידוע ואשר הוא בר השוואה למה שתמיד נראה לנו כמצב "הנורמאלי" "והרגיל",המצב שאין אחר מלבדו ושבעצם היה המצב היחידי שכל החיים חווינו.לכן המדיטציה ,מרגע שמתרחשת,אפילו לרגעים ספורים מתוך שעות על גבי שעות של תרגולים איננה גורמת לשום מצב של התפתחות באופן ישיר,אלא מצביעה על מצב אפשרי אחר של האדם,שלא היה ידוע לנו קודם לכן.לכן אני מסכים אתך שלמידה והתפתחות הם בעצם לא ממש חופפים,אם כי יש בינהם קשרים מסוימים. ברגע שהבנו כתוצאה מביצוע מדיטציה שבעצם המצב שאותו התרגלנו לראות כנורמלי איננו נורמלי ורגיל כלל ועיקר או אז מתחיל הרגע או הנקודה בזמן שדברים מתחילים לזוז ולזוח בתוכנו בחוסר נוחות מתמיד.נוצרת אולי השאלה הגדולה מכולן,מה זה המצב הזה ואיך מצליחים "להפוך" את המציאות שלנו למצב שכזה? במקביל מתחילים לחוש בקשיים העצומים העומדים בפנינו בדרך להגעה אל המצב הזה,קשיים אשר במידה רבה מדגימים בפנינו בצורה חיה את המפוזרות והביזור של האגו,של אותה אישיות שהתרגלנו לראות בה כאחדות.במילים אחרות,המדיטציה שחווינו אולי לרגע הדגימה בפנינו מצב מלא ושלם של אושר והרמוניה,אולם החלה יוצרת מייד אחר כך דיסהרמוניה וחוסר נוחות רבים אפילו יותר מאלה שחווינו קודם לכן. עד כאן אולי תסכים עמי ואולי לא,אבל דיברתי מניסיון אישי והגבלתי את עצמי כפי שתמיד אתה אוהב לומר,למה שאני יכול באמת לראות ולא לשום דבר אחר. עכשיו כאן לפי דעתי מתחיל כל העניין של ההתפתחות והלמידה והקשר הרופף משהו בינהם. ההתפתחות לא ממש קשורה במה שנעשה,כי ייתכן שגם לאחר עשייה מרובה עדיין לא ייווצרו התנאים הנאותים בקונפיגורציה הכללית של האישיות לאיזשהו שינוי פסיכו פיסי שניתן יהיה לחוש אותו(עם הדגש על לחוש)כהתפתחות אמיתית.אם כי,יש מייד להדגיש כי ללא שום עשייה מכל סוג שהוא(כלומר גם המשך ביצוע והדבקות בטכניקת המדיטציה שבחרנו לעצמנו או נניח אומנויות לחימה או כל עשייה אחרת,שאמרו עליה אי פעם במסורות שהיא עשויה להביא להתפתחות)אנחנו ניתקע יותר עם חוויה ראשונית ואולי עם עודף פעילות מוחית הבאה לידי ביטוי בדיונים אינטלקטואליים עקרים,מלכודת שמן הסתם כשלו בה לא מעט בעבר.אז יכולה להיות עשייה עם הבנה ויכולה להיות עשייה ללא הבנה,אלא בגלל שכך אמרו שצריך לעשות וההבנה תבוא כבר אחר כך.דוגמא טובה לכך היא בעצם התחלת ביצוע טכניקת מדיטציה מסוימת.זאת אולי הדוגמא הקלאסית משום שאדם המתחיל לבצע טכניקת מדיטציה מסוימת_(כפי שאני התחלתי לפני מספר חודשים)עושה זאת ללא שום הבנה למה ואיך ואיזושהי הבנה מתחילה להתגבש בו לאחר מכן.זאת הבנה לא מעמיקה,הבנה ראשונית,אבל עמה הוא מסוגל להמשיך הלאה אל עבר עשייה אחרת על בסיס חדש ומובן או עדיין אל עבר עשייה אחרת על בסיס לא מובן. ושוב,עדיין שום דבר לא מבטיח או יכול להבטיח במאה אחוזים ואפילו בהרבה פחות מזה שהעשייה החדשה תקדם אותו לאיזשהו מקום,אפילו אם מספרים שבעבר הרחוק היא קידמה מאות ואלפי אנשים. אז ההתפתחות היא משהו ניסתר ולא ממש מובן ואף פעם לא ניתן לומר שעשית דבר מה תוביל אותך אליה.זה תלוי בכל כך הרבה גורמים שאיננו מבינים ואינם גלויים בפנינו שלא ממש ניתן לעשות משהו חד משמעי על מנת להתפתח.כלומר ניתן להתחיל לעשות משהו וכל השאר או שיבוא או שלא. יש אנשים שתקועים במקום במשך שנים ויש אנשים שאפילו לא ידועים שהם תקועים במקום,משום שפיתחו איזושהי אשליה של התקדמות או שהם משווים את עצמם(את עצמם?)לאיזשהם קריטריונים מזויפים של התקדמות שהציגו בפניהם הכתובים.(יש כאלה שטוענים שהתפתחות חמלה ואהבה היא קריטריון להתקדמות,אז לא פלא שכל מיני אנשים לאחר תרגול מתסכל ,קשה ומפרך של שנים מתחילים לגלות בעצמם חמלה ואהבה,למה שלא יגלו?) והלימוד הוא רכישת הכלים,ההתוודעות למגוון האפשרויות,הניסיון לעדן ולהגיע לניואנסים דקים יותר של הבחנה לגבי מהו המצב ואיזשהו המצב הנשאף וכיצד ניתן,אם בכלל להגיע אליו.ושוב את המצב עצמו כבר יכולנו לחוות ולו לרגע אחד בשעת ביצוע מדיטציה! אז לעת עתה אני "דבק" בדימוי הספינה כהתפתחות דווקא משום שהוא אינו דימוי סכימטי המהווה איזשהו תיאור של מצבים,כגון א או ב שאותם הזכרתי בתחילת הודעתי הקודמת. התרכבות והשתנות בהחלט נראה לי.עד כמה שאני מבין אלו הם מושגים מתחום הכימיה הממחישים השתנות של חומר מסוים כתוצאה מהימהלות בחומר אחר,שעמו הוא בא במגע. במקרה שלנו ,אם תרצה,האדם כארגון פסיכו פיסי מסוג א מתחיל לעברו תהליך מסוים שתלוי בהרבה גורמים(האפייה)כתוצאה מהמגע שלו עם המדיטציה,שהיא "החומר" החדש שנוסף לו.טוב,אולי לא חומר,אלא איכות. והלימוד מהו? ובכן החומרים הקיימים אינם מבטיחים תמיד עוגה מוצלחת לולא יהיה שם גם לימוד. יש עוגות שעשויות להישרף לולא ישימו לב לתהליך אפייתם.אז אפשר להתקדם בלימוד גם ללא התפתחות משמעותית אבל משום מה קשה לי לקבל שייתכן לימוד ללא כל התפתחות בכלל,אלא אם כן אתה מכוון בדבריך למשמעות שונה של המילה לימוד.ובכל אופן מה אתה בעצם סבור שלומדים ואיך? לפעמים יש עשייה שמובילה להבנה כפי שאמרנו ולעיתים הבנה מובילה לעשייה.אבל נראה לי שתמיד חייב להיות איזשהו קשר,בסיס מסוים.שאלה אחרת היא אולי מודעות או חוסר מודעות להתפתחות הנעשית ברקע, כפי שאמרת, בצורה נסתרת וכאן אולי דבר זה מתקשר לרעיונותיך בנוגע להכלת השאלות בתוכנו כדרך להתפתחות וללימוד. מכל הדברים שאמרתי כאן בארס אני חושב שניתן גם לגזור מדוע כה חשובה הכנות באותו רגע מופלא ונהדר שבו מתחיל האור לנגוה ולנגוע בהוויתנו.מספיק שקר קטן והעוגה תישרף או שלא תעלה יפה או שיגרם נזק כלשהו אחר שלעיתים עשוי להיות בלתי הפיך ויביא לסבל גדול במוקדם או במאוחר. אבל אז נשאלת השאלה הגדולה האם האדם יכול לפקח ולבקר את עצמו בעניין זה?הרי אמרנו שיש כל כך הרבה אנייים,אז לך תדע לבדך מי ומה ואיך ולמה? אולי כאן נכנס לרקע המורה? האמת מתחילה מן האמת,אמר דרול ובהקשר זה האמת היא טוהר הכוונות וטוהר המעשה.אפשר להשיג זאת אולי מלכתחילה אם באים מעמדת מתבונן שלא כופה את עצמו אלא נותן לכל הצדדים בו להיות ולראות בעצמם את נפלאות כוחה המשחרר של המדיטציה. מוטי.

 

[שששלום]

השתמשתי המילה אחרת

לאותו רעיון.

 

[שששלום]

אותו דבר במילה אחרת

לפחות כך התכוונתי. בצורה אחרת האם חשוב להבין את המטרה הספיציפית שלשמה נעשה דבר מה או פשוט לעשות. הרי אומרים פשוט לתרגל. אז גם "הצעות יעול" לחיים האם לעשות לבחון אם יש בהם ערך מוסף או להישאר במוכר והידוע. קשה לשנות דפוסי התנהגות אך אם לא נעשה זאת דבר לא ישתנה.

 

[בארס]

לגבי ה"עשיה"..

העשיה חשובה כמובן, אבל מה עושה את ההבדל בין "עשיה" ל"עשיה" ? זו הנקודה שבה הבנה יכולה לעשות את כל ההבדל.

 

[שששלום]

אמונה בנכונות הדברים

אז למי להאמין??????? הרי אם לא נתחיל מתי שהוא דבר לא ישנה את מקומנו בחיים. ומורה - לא נכנס לזה.

 

[arcidea]

oops i did it again

ציטוט מסוטרת בריטני בעניין עשייה ריטואלית מהזאת אומרת למי להאמין? תענה בכנות. לזה תאמין.והמדד לכנות הוא חוסן ובהירות הרצון. צריך להזהר מהתגובתיות. אמון זה חיוני, ותאמין לי שאני מקנאה בך שזה בא לך בקלות (?, יחסית אלי), אבל המידה שכנגד היא שיקול דעת. גם אם זה אומר לשקול היטב את העצות של מי אתה לוקח. גם אם זה אומר לתחום גבולות לתקפות העצות האלו, לתחום להם "אזור פעולה". כל קשר הדדי טוב (וכל קשר הוא הדדי) דורש התקיימות מאוזנת של אמון ושיקול דעת. הם לא סותרים הם משלימים. למעשה- שיקול דעת הוא המדד להבנה. אם ליישם את זה על מה ששאלת והדיון שהתפתח על למידה וההתפתחות- למידה דורשת אמון והבנה. התפתחות מייצרת הבנה ומאפשרת למידה על בסיס נכון (=כנה). תרגול ללא הבנה יכול להיות בזבוז זמן או אפילו אוטומציה גרועה (להחליף התניה אחת בשניה, ועוד השניה מגיעה ממישהו אחר! לאאאאאאאא יש לי מספיק שיט משלי thank u very much).וחצמזה- זה בנוגע לעצות לייעול החיים- למה שאני אחשוב שמה שמשפר את חייו של אחר ישפר את חיי? תרגול ללא הבנה גם יכול להיות יעיל- אבל תחת תנאים מאוד ספיציפיים. תרגיל, כללל תרגיל, הוא תרגיל טוב- אם הוא מתאים ויעיל. ולכן השאלה שלך היא אישית לחלוטין ואין עליה תשובה שמתאימה לכולם. אני כבר פירטתי למה סוג תירגול כזה יעיל בשבילי, כי הוא עוזר לי להעצים אמון. אצלך, הרושם שנוצר אצלי הוא- שאמון הוא לא הבעיה. אולי אתה צריך תרגול שיעצים את המידה שכנגד. הפעלת הרצון. בלמידה יש איזה quantum leap- איזה קפיצה מסתורית מנקודה א לנקודה ב, אי אפשר לעשות קפיצות כאלו בלי אמון. אבל. המסתורין הגדול טמון באלכמיה שבארס קורא לה התפתחות. אם ההתפתחות לא מספקת, אם רמת ההבנה לא מספקת- תירגול על ריק יוביל להתנייה חדשה. יופי. עוד ריטואל.

 

[בארס]

הארי!!! תרשום!!

הציטוט הזה , מבחינתי, מועמד רציני מאוד לתואר ציטוט השנה ! לגבי התפתחות , למידה והבנה... צעד צעד !

 

[arcidea]

הרצון החסון

שבת שלום חברים אין לי זמן להסביר במילים כי אני חייבת לרוץ לתתפוס אוטובוס בגשם הנה תמונה ששווה אלף מילים (אבל עדיין לא יכולה לצליל קטן. חבל שאי אפשר לצרף קבצי סאונד) בארס- בתגובה לשאלות שאתה מעלה על עשייה - הרצון החסון של ליבוביץ