אם היה לגבר/בעל...
נוח שכל עוד הוא היה נשוי שאישתו, אם ילדיו תשב בבית, תטפח את הקן המשותף, תהיה זמינה לילדים ולא תפתח קריירה ותצא לעבוד או שתעבוד באיזו חצי משרה רק בשביל הנשמה או עוד תוספת כלכלית קטנה שרק לא תפר את האיזון של האישה המטפלת בבית ובילדים - אז כן, כשיגיע הרגע שאתה עוזב את הבית או 'נעזב' מהבית... זה הרגע לשלם את המחיר למי שהסכימה לוותר על הקריירה בכדי שלבעלה/אב ילדיה... יהיה יותר זמן להשקיע בפרנסת הבית ובקריירה האישית... זה הרגע להשים את המריבות בצד ולזכור שהיא זו שמגדלת אותם וסביר להניח תמשיך... היא האמא שלהם - ולא משנה מה בניכם. כמובן שהיחס הכלכלי מתבטא בהתאם לרמת החיים שהייתה עד כה...אישה שהורגלה לחיות ברמת חיים של 50 אלף בחודש... אתה לא יכול פתאום להקציב לה 2000 ש"ח ולהשתיק אותה, לעומת זאת אישה שבעלה מרוויח מינימום - תשמח גם על תוספת של 500 ש"ח או על כל חולצה ומכנס שהגרוש יביא - הכל יחסי.