נישואין כמלכודת

אפשר לזוז קצת, לתת לי מקום?

אם נוציא מהכלל את היחיד שיש לו הרבה ומוצלח במיוחד.. אזי הכלל ככלל יורד ברמת חייו. וכל פרט וסיפורו הוא. לכן, השאלה הנשאלת ..אם אחרי הנסיון שיש לנו היינו הולכים על אותו הכיוון.? וכניראה שלא. זוגיות בסגנון אחר הקמת בית בסגנון אחר.. תגיד ערס רוצה להנשא שנית....ברבנות?
 
מסכים עם טוטאל ../images/Emo141.gif

בסך הכל, נדמה לי שרוב הגרושים שאני מכיר מצליחים להשתקם כלכלית, ושהגברים הנעשקים הם המיעוט, המאיון התחתון או האלפיון התחתון. הם מקבלים תשומת לב תקשורתית, כי התקשורת אוהבת דרמה, אבל הם לא "הגבר הממוצע".
 
אמת..רק תוך כמה זמן?

העיקר שמשתקמים..לאט לאט..אבל עומדים בסופו של דבר על הרגליים... ובדרך מגלים תובנות חדשות..שלא ראינו קודם..
 

R a c h e li

New member
ההתבכיונות הזו הורגת אותי.....

פירוק שותפות זה פירוק שותפות ותמיד יהיו שירגישו מכופחים מהעיניין עירבבת כמה נושאים את הממסד את מערכת המשפטית את אי שיוויון החברה שלנו וכמובן חוסר המודעות לכמה יקר להתגרש....וכאן המילכוד.....הן לנשים והן לגברים וזו הסיבה.... שמחפשת אני איזה יאכטונר מיליונר טוב בגיל 90, ואינשאלה ישאיר לי ירושה טובה
אוףףףףףףףףףףףףףף לאן נעלמה האהבה
יאללה חבוב עזוב ..... התאוריה שלך שגויה......
 

ל י M ו ר

New member
הפיצוץ

החברתי קרוב אתה צודק ולא מצד הגברים "הנעשקים" כי אם מצד הנשים שנאלצות לשלם מחיר כבד כדי לקבל את השיחרור שלהם ממערכת נישואים לא פשוטה. והן ממשיכות לוותר על עוד הרבה סעיפים בגלל לחץ או שקט תעשייתי. הן נאלצות לעבוד שעות לא סבירות, כדי לתת לילדים שלהם קורת גג וצרכים מינמליים. בשעה שהאב מפנה גב לילדים ובונה לעצמו משפחה וחיים חדשים. לנשים האלה כמעט ולא נותר רגע של חופש, הנשים האלה לאט לאט נופלות תחת העול הכבד. שלא לדבר על העובדה שהילדים שלהן נאלצים להיות רוב הזמן במסגרות או בידי אנשים קרובים והזמן הורות שיש להם נשאר כמעט אפסי. לנשים האלה נמאס לשתוק! הנשים האלה בחרו להתגרש וכולם משלמים מחיר וחייב להיות חוק שייאלץ אבות להיות אבות חייב להיות חוק שלא מאפשר לאבא לנטוש את הילדים שלו. אז צודק הפיצוץ קרב אבל לא מהצד שלכם.
 

מזל חי

New member
../images/Emo6.gif העיסקה המשתלמת

סורי הפעם לא קראתי אותך עד הסוף פתאום שהגעתי לקצת מהאמצע נזכרתי כמה השתלם לגרוש שלי להתגרש. נראה לי שהיום בעידן הזה ההודעה שלך מכלילה לשווא.
 

ערסlight

New member
נראה לי שאפשר לסכם.

נכון שאנחנו לא חיים בשחור לבן. מה שכתבתי משקף איזו מציאות שקורה סביבי וההשפעות שיש לה על אנשים [גברים ונשים] כשהם מגיעים לצומת של בדיקה מחדש. אז... אני למד שלאנשים ככלל קשה להביט על נושא שלא דרך הראיה האישית והחוויה הפרטית של הנישואין והגירושין שכולנו התנסינו בה. אני באמת מאמין שהמצב כפי שהוא היום מעודד נשים להתגרש. אבל בכלל לא בטוח שזה רע. גם כתבתי [בפרטי] לאחד החברים פה שלדעתי אנחנו קרובים למצב שבו גברים גרושים לא יוכלו [גם אם ירצו] להרשות לעצמם סיבוב נוסף. וגם אלו שאולי יכולים יחשבו עשרים פעם לפני שירשו לעצמם, ומה שישאר זה לחפש דרכים אלטרנטיביות. מה שלדעתי החדשות הטובות כאן. ואם מישהו קיבל זוית ראיה נוספת... דיינו. ומי שכועס? כולללה פורום. [לא יותר טוב מלהתעסק בנועמי?] יאללה, ניפגש בסיבוב.
 
סיכום..

וזהו אין יותר דיונים על נשואים גרושים... אז שנעבור לפתח את נושא הסקס..רק בלי לסכם בסוף..
 
התמודדות

המילה הישרדות מעלה אסוציאציה של קורבן, כולנו בהתמודדות... יש הבוחרים להילחם בחיים שמן הסתם הם החלשים בטיפוסים. ההתמודדות יפה לי ויפה לך ולו... הכל עיניין של זווית. ואני עדיין מתבוננת......
 

ערסlight

New member
קורבן

החיים מזמנים לנו לעיתים מצבים שלא התכוננו אליהם. זה קורה כל הזמן. כשאין "פתרון נראה לעין" והמצב מאיים עלינו, אנחנו יכולים לפעול מתוך שני מצבים עקרוניים. יש כאלה שיתמודדו. קוראים לזה הישרדות. זה מצב שבו מאלתרים פתרונות "עד יעבור הזעם". עד שיגיעו למצב שבו הם נוגעים עם הרגליים בקרקעית. האחרים יכנעו [או יוותרו- וזה לא אותו הדבר]. יתנו לעצמם להסחף. עניין של גישה. ולהיות "קורבן" ,"לוחם" או "זורם" זו הראיה האישית שנותנת פרשנות למצב. זה מראה מקום שבו אתה נמצא וכפי שאתה רואה את עצמך. כמו שאמרת... הכל עניין של ברזל זווית.
 
אם היה לגבר/בעל...

נוח שכל עוד הוא היה נשוי שאישתו, אם ילדיו תשב בבית, תטפח את הקן המשותף, תהיה זמינה לילדים ולא תפתח קריירה ותצא לעבוד או שתעבוד באיזו חצי משרה רק בשביל הנשמה או עוד תוספת כלכלית קטנה שרק לא תפר את האיזון של האישה המטפלת בבית ובילדים - אז כן, כשיגיע הרגע שאתה עוזב את הבית או 'נעזב' מהבית... זה הרגע לשלם את המחיר למי שהסכימה לוותר על הקריירה בכדי שלבעלה/אב ילדיה... יהיה יותר זמן להשקיע בפרנסת הבית ובקריירה האישית... זה הרגע להשים את המריבות בצד ולזכור שהיא זו שמגדלת אותם וסביר להניח תמשיך... היא האמא שלהם - ולא משנה מה בניכם. כמובן שהיחס הכלכלי מתבטא בהתאם לרמת החיים שהייתה עד כה...אישה שהורגלה לחיות ברמת חיים של 50 אלף בחודש... אתה לא יכול פתאום להקציב לה 2000 ש"ח ולהשתיק אותה, לעומת זאת אישה שבעלה מרוויח מינימום - תשמח גם על תוספת של 500 ש"ח או על כל חולצה ומכנס שהגרוש יביא - הכל יחסי.
 
אתה מציג כאן את הגברים כקורבן

ואני אומרת...קצת כבוד
לחוסן.
לשיקול הדעת.
לבחירה בדרך מסויימת.
לאינטילגנציה של הגבר המצוי.
לנשים שאיתם.
 
למעלה