מתלבטת

העיצה

של הלכתוב - לשתף, רעיון יפה. אאמץ אותו. מקווה שזה יעזור.. עדיין ה'ויתור על החיים' - לא נראה לי כזה ויתור, טוב לי יותר ככה..
 

snoopytush

New member
טוב אז אולי את צריכה ממש

להגיע לתחתית כדי להבין שזה לא טוב ועד שלא תגיעי לשם תרגישי בסדר.
 

דיבבלעס

New member
היא כתבה שתאמץ את עניין הכתיבה...

לאט לאט...בלי לחץ דורותי אני אשמח לקרוא את עדכוניך שתביאי לכאן לגבי ההמשך, יכולה להעלות כל דבר...
 
החלטות משתנות מדי יום - לפחות אצלי

וחוץ מזה - התיאור שלך על ה-20 שנה קדימה שלי מתסכלים - מעדיפה למות בקרוב. או לעשות משהו עם עצמי שאני ארצה אותו עד כדי כך - שאני גם אועיל בטובי לקום מהמיטה ולעשות אותו. מקווה למצוא משהו שיעניין אותי עד כדי כך
 
מתוך חוסר התנסות

במה שיש לחיים להציע, קרוב לודאי שלא תמצאי מה מעניין אותך. אנשים לומדים מה מעניין אותך מתוך שהם עושים ופועלים בעולם. אי אפשר לשבת במיטה ופתאום להבין מה מעניין אותך עד כדי כך שתתחילי לפעול לטובתו. בסופו של דבר כל מה שתתארי לעצמך שמעניין אותך יהיה בחשיבה בלבד, וככזה - קל יהיה לך לוותר עליו ולנפנף אותו מעליך - שהרי מחר, במיטה, אולי תהיה לך איזו מחשבה יותר מדליקה? שנים יכולים לעבור ככה עם מחשבות, ומחשבות על מחשבות.
 
לא. לא שאלתי על יחסי.

האם כשאת מדמיינת את חייך עוברים עליך במיטה, ככל שאווה נפשך, ונניח שלא קיימים אילוצים ולחצים, ושום דבר לא מפריע לך לממש את הפנטזיה הזאת. האם את מאושרת מהדמיון הזה?
 
אם כך הדבר, אני חושבת

שעליך להתארגן באופן כזה, שיתאפשרו לך כמה שיותר שעות במיטה. לצאת לעבודה במינימום ההכרחי כדי לקיים את עצמך, וכדי לאפשר לעצמך את עונג המיטה. יתכן וזה הדבר לו את זקוקה כרגע, והעבודה שלך היא להרפות, to let go, לציפיות של החברה, ולעשות מה שטוב לך. לרוב האנשים, שהות ממושכת במיטה לאורך זמן, היא לא דבר שעושה טוב. בסופו של דבר, מתחילות תחושות של ביזבוז החיים וחוסר ערך, שמובילות לדיכאון, ולא לאושר. כשתהיי שם, נדבר.
 
זה לא שכזה מאושר לי במיטה

זה פשוט עדיף לי מכל השאר, אני לא רואה טעם בשום דבר אחר, זה יכול להיות נחמד, נעים, נוח, או שיותר נכון - זה שווה את זה. כי כל השאר לא שווה מאמץ. הכל דפוק, חסר טעם לגמרי. תחושת ה-כלום, קיימת אצלי גם עכשיו אבל אני לא רואה אופציה מעשית אחרת. (לא רואה טעם בללמוד לעבוד להקים משפחה, לא מדבר אלי)
 

snoopytush

New member
אם היה לך כל כך טוב

לא היית מדברת על דברים כמו עדיף למות בקרוב. את פשוט פוחדת להתמודד אז את משכנעת את עצמך שזה עדיף אבל זה לא
 

דיבבלעס

New member
להוסיף על דבריה של סנופי

נסי לבחון את דעותיך ברציונליות... האם אין סתירה בדבריך ואת מנסה לשכנע את עצמך סתם? כפי הסתירה שהציגה כאן סנופי- מצד אחד את כותבת שטוב לך כך, מצד שני לא איכפת לך למות(חו"ח)-איך זה מסתדר בדיוק?? נסי לקרוא את הודעותיך מתחילת השרשור בצורה ביקורתית(עד כמה שאפשר)ולהבין משהו מיזה... לדעתי-כל העניין הוא הפער בין הרגש שמושך אותך למיטה לרציונל שמדי פעם מאותת לך שהמצב שבו את נמצאת לא טוב- ברגע שתגבירי את הרציונל ותנסי לרתום גם את הרגש לטובתו לאט לאט בשילוב עשיה *הדרגתית* ורצוי באמת גם כתיבה כפי שהצעתי וקיבלת ותמיכה/עידוד מאנשים(שאת זה אפשר לשלב עם הכתיבה למשל כתיבה פה או בבלוג...)אז לדעתי תהיי יכולה לעלות על דרך המלך... בהצלחה שיהיה
 
למעלה