משמורת על הילדים

[nadavgg]

משמורת על הילדים

שלום לכולם, לצערי הרב אני נאלץ לחשוב על אופציית הגירושים ואני בהחלט בתחילת הדרך בנושא השאלה החשובה שלי היא מה הסיכויים שאצליח לשמור על הילדים אצלי? האם זה בכלל אפשרי? במה זה תלוי? והאם זה נכון? תודה

 

[נקלעת למטרה]

זב תלוי בכמה דברים

כמו למשל גילאי הילדים, ומעל גיל מסויים גם מה רצונם. כמו למשל עניין של מסוגלות הורית ו/או חוסר מסוגלות כזו.

 

[nadavgg]

מענה

הילדים קטנים בגילאי הגן. הם לא בשלב של רצונות מהסוג הזה, לשנינו יש מסוגלות הורית למעט העובדה שהיא לא עובדת שנים. זה בלתי נתפס לצערי ואפילו קצת מקומם שהאמא זוכה ליתרון ברירת מחדל כזה אבל הם כללי המשחק וכנראה שכל שנותר לי זה לבחור אם לשחק או לא

 

[לכבוד הקיץ שהיגיע]

אין סיכוי. חבל לך על הזמן!

אבל אפשר משמורת משותפת, חצי אצלך וחצי אצלה. או אם יש ביניכם הבנה והסכמה אפשר להערך למפגשים מרובים ואפילו חופשיים.

 

[נקלעת למטרה]

לפי מה שאתה כותב

מדובר על ילדים מתחחת לגיל 6, כאן נכנסת "חזקת הגיל הרך" והסיכויים שלך לקבל משמורת אפסיים (אלא אם כן יש דברים שלא אמרת לעניין מסוגלותה של האם לגדל אותם). אולי בהסכמה תוכלו להגיע להסדרי ראיה רחבים יותר, ובכל מקרה כדאי לעשות הכל כדי שהקשר שלך עם הילדים יהיה רציף וקבוע ומבלי לערב אותם בסכסוך ובכעסים במידה ויהיו.

 

[nadavgg]

מסוגלות האם

אני לא חושב שיש בעיה במסגולות אשתי לבצע את תפקיד האם התשובות הן בחזקת חד משמעיות ולא מותירות לי הרבה אפשריות כמובן שאין טען להכניס את הילדים למערבולת הזאת והם בטוח לא אשמים, גורם לי לחשוב פעמיים על צעד כזה באופן כללי. המון תודה.

 

[לכבוד הקיץ שהיגיע]

תחשוב יותר מפעמיים!!!

אם יש אפשרות להישאר, עשה זאת. הגרושין לא צריכים לבוא בקלות ראש, רק במצב של חוסר ברירה סופי. שקול את הדברים שוב ושוב ושוב... נסה לתקן בכל דרך אפשרית. גירושין = מוצא אחרון!

 

[t o t a l]

צודק - זה באמת מקומם

אתה אולי חדש בתחום אבל שתדע שמיליוני מילים נשפכו כבר בנושא הזה. גם כאן בפורום. השאלה היא מה אתה עושה עם זה. אתה יכול להתקומם, לשחק אותה דון קישוט, להילחם בתחנות רוח ולבזבז את כל האנרגיות על העיקרון שאולי מוצדק אבל... לא יותר מכך. אתה יכול גם להיות חכם. לשאוף ליחסים תקינים ופוריים עם אם ילדיך. להגיע להסדרי ראיה נוחים ורחבים. להנות מהילדים ולהנות גם מהחופש ומהשקט ומהלבד [ותאמין לי זה ממכר]. כל זאת בהנחה שאתה לא בעיניין של נקמות ושל לעשות דווקא. בהצלחה

 

[nadavgg]

עניין רגשי

לא יכול לראות מישהו אחר מגדל לי את הילדים נקודה. אין יותר ברור מזה אני ממש לא בעניין של נקמות אין לי בזה צורך אבל לפי מה שאתה אומר ונראה לי שאתה מנוסה בעניין אני צריך לדעת להשתמש בלשון ולא למטרות עונג כדי להוציא את המקסימום מגירושים. להילחם בתחנות רוח זה מיותר לגמרי וחבל על הזמן אמרגיות כסף בריאות ובלה בלה, אופצייה אחרת שאני רואה עכשיו היא פשוט לסבול בשקט ולהתחיל לחפש מערכת רגשית מהצד. נהיה חזקים.

 

[נקלעת למטרה]

ואולי בכלל כדאי לשנות את הגישה

במקום לחפש ריגושים מהצד, שווה לנסות לתקן את מה שיש לך ביד. יש סיכוי טוב, שאם תמצא ריגושים מהצד אז בשלב מסויים אשתך תעלה על זה, ואז היא בעצמה תרצה להתגרש ולא ניתן יהיה לחייב אותה לחיות אתך. לא שאני אומרת לך מה לעושת, תחליט אתה בסופו של דבר, רק כדאי לשקול את כל ההשלכות של כל החלטה שאתה עושה.

 

[nadavgg]

מסכים לגמרי

מה לעשות שהיא לא רוצה לקבל עזרה ביחד כדי לקדם את הזוגיות כדי להוציא אותה מהבוץ? אז נשאר או להתגרש או לוותר על עצמי בתור בן אדם ולחיות חיי עבדות. זה מוצא מסוים לפחות עבורי

 

[נקלעת למטרה]

דוגמה אישית

אולי תלך אתה לכמה פגישות כאלה, ושם תקבל את הכלים להתמודד ואולי זה יגרום לה לבוא יחד מידי פעם. בכל אופן, שווה לנסות קודם את תהליך השיקום קודם.

 

[t o t a l]

שוב - אתה צודק

באמת נורא נורא נורא קשה לדמיין גבר אחר שישן בבית עם הילדים שלך. להישאר נשוי על מנת למנוע זאת? לסבול השקט? נשמע לי נורא הרבה יותר. אבל...... תעשה רק מה שטוב לך.

 

[שלי 9]

"לא יכול לראות מישהו אחר מגדל לי

את הילדים נקודה" .. נדב תראה..המישהו האחר הזה אם יהיה כזה, הוא לא מגדל לך את הילדים, הוא בן הזוג של גרושתך (לכשתתגרשו ,אם תתגרשו) ומתוקף היותו כזה תהיה לו השפעה על חיי ילדיך, אבל הוא לא יהיה במקומך, הוא יהיה דמות נוספת וחשובה בחיי ילדיך.. ובעניין זה רוצה לספר לך משהו אישי..אחד הדברים שהיו הכי קשים לגרוש שלי והוא ממש חשב שהוא לא יוכל לשרוד את זה , זה המעבר של החבר לגור איתי ..הדבר היה לו קשה ביותר מבחינה רגשית..אבל כשהוא הבין שמדובר בבן אדם חיובי שאוהב מאוד את הבת שלי..אז לא נותר לו אלא לקבל זאת..כך שלא ממליצה לך לאמץ את הגישה של "לא יכול לראות וכו'...כי אם זה יקרה אין לך הרבה מה לעשות בנדון..

 

[t o t a l]

מוזר - כמה המילים שלך מכאיבות

את מרשה לגבר אחר לאהוב מאוד את הבת שלו? לגבר אחר מלבד אביה? ואת עוד מנופפת לו באהבה הזאת מול הפנים? שגבר אחר ישן עם הילדה שלי באותו בית? עם הילדה שלי? הקטנה והזכה והטהורה? יודע שאת מתכוונת רק לטוב, אבל..... יש תחושות שמילים מכובסות לעולם לא יכהו. רציונלית את צודקת ואין הרבה מה לעשות עם זה. אבל רגשית... את שופכת שמן על המדורה. אם אני הייתי הוא [המשרשר], המילים שלך היו רק מכבידות עלי.

 

[שלי 9]

וואו..איזו פרשנות מוטעית..

אין לי כח להסביר שכוונתי היתה הפוכה בדיוק..לא להכאיב לפותח השרשור אלא לתת לו זוית ראיה נוספת (גם אם היא ריאלית ומפוכחת) ובנוגע לאבא של הבת שלי ..אין לך שום זכות להגיד את מה שאמרת פה..אתה לא מכיר את הנפשות הפועלות..אתה לא יודע באיזו רגישות התנהלתי מולו בכל מה שקשור למגורים המשותפים..אתה לא יודע כלום ולכן אין לך זכות לפגוע בי כמו שעשית עכשיו..

 

[t o t a l]

אני יודע, אני יודע

אל תעלבי לי בחיית שלי. כתבתי גם- שאני משוכנע שאת רוצה רק טוב ושאת צודקת רציונלית. ניסיתי להסביר את הרגישות - לא לבקר אותך. ניסיתי [במילותי הדלות] לתת סוג של צוהר לתחושה הנוראה הזאת - של אבא שצריך לחיות עם הידיעה שהבת שלו שומעת נחירות של גבר אחר בלילה.

 

[שלי 9]

טוב טוב..אבל שלי לא נוחר

 

[שירלי6]

מילא נחירות

תאר לך שהיא צוחקת מה"קולות" שהוא משמיע.. תאר לך שהיא ניגשת אליו דבר ראשון בבוקר ומנשקת אותו ונכנסת לו בין הסדינים.

 

[t o t a l]

בתגובה הזאת יש קצת אטימות רגשית

את יודעת שאני מאחל לך את כל האושר שבעולם, אבל הייתי מצפה למעט אמפטיה לקשיים רגשיים של אחרים.