אתה עושה מיסטיפיקציה לתודעה
תודעה במובן שאתה מתייחס אליו היא אמונה טפלה. אין תודעה מחוץ למחשבה.
אמנם, כל מיני שרלטנים הודיים טענו שהתודעה קיימת בכל היקום. זה חירבוש מיסטי מגוחך.
המקום היחיד שתודעה קיימת בו הוא החשיבה האנושית, והזמן היחיד שהיא קיימת בו הוא זמן ריפלקסיה.
החושים עדיין אינם תודעה, וגם האינסטינקטים אינם תודעה. אלמלא היתה לנו מחשבה היו לנו חושים + אינסטינקטים, כלומר גרוי ותגובה מיידית.
המחשבה נכנסת בין הגרוי לתגובה ומגלמת את אלמנט הרצון, המטרה. מחשבה היא מונחית אובייקט.
המחשבה "אני" היא ככל מחשבה אחרת- "אני" זה תוכן של מחשבה, כמו המחשבה "בטטה". אתה יכול להחליף בין המחשבה "אני" למחשבה "בטטה"
משום מה יצאת למסע צלב נגד המחשבה "אני".
בעיני זה עשוי להיות ביטוי בלתי מודע לכך שהפנמת מוסר אלטרואיסטי קלוקל של ביטול האנוכיות. המוסר הקלוקל הזה התלבש בתחפושת של חיפוש רוחני.
משמע- אינך מחפש את האמת. אתה מחפש את הרציונליזציה של המוסר האלטרואיסטי הקלוקל של ביטול האני רציונליזציה בדמות "אין אני".
כך בעיני- החיפוש הרוחני שלך אחר "אין אני" הוא ביטוי של תסביך ולא של רצון לגילוי והוא מניח דעות קדומות בהתאם לטבעו. דעות קדומות אלו משבשות לך את היכולת לקלוט ולו שמץ של אמת, גם אם היא נמצאת מתחת לאפך.
