"מי יודע מדוע ולמה.."

[אלת הירח]

אני לא רואה צורך להתנצל. להפך, אני

מכירה כמה וכמה אנשים ששינו את דעתם על סדרות שאני אוהבת אחרי שהסברתי מה אני מוצאת בהן ומעולם מישהו לא גרם לי לשנות את דעתי בקטע הזה. מה שכן, אחת הסיבות שלא סיימתי את לימודי הקולנוע והטלויזיה שלי היא שלא יכולתי לסבול להיות בסביבה כזאת שכולם מרימים עלי אף כי אין לי טעם שנחשב משובח.

 

[Guy K]

../images/Emo32.gif אופטופיק היסטרי אבל לא מתאפק

אנחנו כבר מזמן הסכמנו שהטעם שלנו זהה, אני ואת - אז איזה אופרות סבון את רואה?

 

[אלת הירח]

כיום כבר כמעט שלא, אבל בעברי

"לחיות את החיים" (שלצערי נטשה אותי ועברה ללווין) ו"ימי חיינו", בתקופה שבה ליסה רינה שיחקה את בילי ופטריק מלדון את אוסטין. לאחרונה ראיתי את "משחק החיים" די באדיקות.

 

[אלת הירח]

ומה אתך?

 

[neta2]

מה הקשר בכלל? הכל סובב סביב

הדימוי העצמי. אני ובנזוגי שלפי קנה המידה שלנו, אנשים אינטיליגנטיים, חושבים, קוראים. רואים מלא סדרות קיטשיות, דביליות ואין לנו שום בעיה עם זה! בד בבד שאנחנו פותרים תשבץ היגיון, מרצד לו ברקע "משחק החיים" וזה כל-כך כיףףףף בדיוק כשם שאני יכולה להנות מסלין דיון מבלי להרגיש טפשה.

 

[Guy K]

את טועה כהרגלך

(סתם, סתם רציתי כותרת בומבסטית

) אני חייב להודות שגם אני, שמכור לסדרות זבל, סרטים קיטשיים, וטלנובלות בכיינויות חוטא לפעמים וקורא קלאסיקה. אפילו קלאסיקה רוסית. וכן, אני לא חושב שזה מאוד מנוגד. הסיבה שרשמתי מה שרשמתי למעלה היא בגלל שנוצר לי מין רושם כזה של "אנחנו האליטות" ורציתי לחדד את הנקודה. שלכולנו יש את ה Guilty Pleasures האלה. אבל בגדול אני חושב שאין בזה שום דבר רע. טלויזיה וספר הם שני מדיומיםשונים לחלוטין ויש לנו ציפיות שונות מהן לחלוטין.

 

[Rivendell]

רשע ../images/Emo3.gif

ואין ספק שאתה צודק. גם אין בזה שום דבר רע. אם צפייה בסרטי זבל מלאי טורנדואים/רעידות אדמה/מטאורים/צונאמי עושה לי טוב - אז למה צריך להיות אכפת לי מה אחרים חושבים? זה הכייף שלי. מי שלא נהנה מזה, אני מבטיחה לא להכריח אותו לצפות. זה גם לא מפריע לי אח"כ ליהנות מ"אנה קארנינה".

 

[גיא שטיין]

אולי כי זה אומר שהוא יודע לקרוא?

וברצינות, כי לקרוא ספר דורש יותר מאמץ מאשר לשבת מול המסך. כי מול המסך אפשר להרדם והסרט ימשיך, הספר לעומת זאת יפול לרצפה. כי בספר אתה מתרגם בראשך מן המילה הכתובה לתמונה, זה דורש קצת יותר יכולת עיבוד. כי לראות סרט כל אחד יכול (גם אם הוא לא מבין כלום), לקרוא ספר דורש מינימום הבנה. האקטיביות שבקריאה גורמת להטמעה יותר טובה של החומר הנקרא, הפסיביות שבצפייה יכולה לגרום למידע שלא להיקלט.