תעשיית הפירסום חזקה מכדיי להתבסס על
עקרון אחד.מעבר לעיקרון הערכיות (או היחודיות) שהזכרת פה, יש את עיקרון האיכות שהוזכר ע"י מישהו כאן ויש עקרונות נוספים. אחד מהם הוא עיקרון השגת מטרות (השגיות) - יש לך מרצדס סימן שאתה מצליחן. הכי קל זה לעבור במהירות את צפון ת"א ולהגיד, כאן אני לא רוצה לגור (ואם אני רוצה זה יעזור לי?), אז נישאר עם ה"אני לא רוצה". אני אשב לי בצד עם הסיסמא שלי, טוב לי, בטוח לי, מאושר לי, למה להתאמץ? לא טוען שרדיפה קיצונית של מותגים היא דבר טוב. מסכים איתך שבמיקרים קיצוניים היא מכסה על ריקנות ועל ביטחון עצמי נמוך. הקיצוניות השנייה, בריחה ממותגים (שלא לומר הפחדת אחרים מהצריכה שלהם "ה-פ-ר-י-י-א-ר התמים שקונים בסיפורים"), מכסה גם היא על בעייה בביטחון העצמי, חשש מכשלונות וקושי בהתמודדויות. במילים אחרות, לדעתי מותגים זה לא דבר רע, הכל שאלה של מינון