מחכים לפסנג
המטפלת אמורה לחזור היום ואני בכלל לא יודעת מתי??? שכחתי לרשום לי מתי היא נוחתת. ראיתי שיש טיסה בערב מעמן ואז היא תגיע מאוחר לביתה בת"א ורק מחר תבוא אלינו. אך מה זה כבר משנה עוד יום??? מקסימום אלך לעבודה קצת מאוחר יותר מחר. הוא עדיין שואל "איפה היא?" וצוחק, מי יודע עד כמה הוא זוכר או לא. הוא כבר התרגל אלי כל כך איש חשש שיתגעגע אלי יותר מדי כשאצא לעבודה, אך אני סומכת עליה שתדע לבדר אותו. בינתיים אני כבר הפכתי לעקרת בית במשרה מלאה ,היום מתמלא בכביסה, כלים, אוכל, קניות, גיהוץ, ניקיון ולא להאמין איך הזמן עובר מהר והכי מעצבן שהוא רוב הזמן ישן או מול הטלויזיה. בשבועות הקודמים יצאתי איתו יותר וזה הפך אותו יותר ערני אך עכשיו כבר נמאס לי מבתי הקפה וגם מתחילה להערך לחג, אז נצא לקניות, אולי ניסע לנכדים. אתמול הייתי נורא עצובה כששמענו על סרן אסף רמון ז"ל. הוא שואל מה קרה ואני מסבירה אך הוא לא בדיוק מבין וכך הרבה פעמים וכמובן שוכח ואני הרגשתי רצון עז רק לשבת ולבכות על הכל!!!!!
המטפלת אמורה לחזור היום ואני בכלל לא יודעת מתי??? שכחתי לרשום לי מתי היא נוחתת. ראיתי שיש טיסה בערב מעמן ואז היא תגיע מאוחר לביתה בת"א ורק מחר תבוא אלינו. אך מה זה כבר משנה עוד יום??? מקסימום אלך לעבודה קצת מאוחר יותר מחר. הוא עדיין שואל "איפה היא?" וצוחק, מי יודע עד כמה הוא זוכר או לא. הוא כבר התרגל אלי כל כך איש חשש שיתגעגע אלי יותר מדי כשאצא לעבודה, אך אני סומכת עליה שתדע לבדר אותו. בינתיים אני כבר הפכתי לעקרת בית במשרה מלאה ,היום מתמלא בכביסה, כלים, אוכל, קניות, גיהוץ, ניקיון ולא להאמין איך הזמן עובר מהר והכי מעצבן שהוא רוב הזמן ישן או מול הטלויזיה. בשבועות הקודמים יצאתי איתו יותר וזה הפך אותו יותר ערני אך עכשיו כבר נמאס לי מבתי הקפה וגם מתחילה להערך לחג, אז נצא לקניות, אולי ניסע לנכדים. אתמול הייתי נורא עצובה כששמענו על סרן אסף רמון ז"ל. הוא שואל מה קרה ואני מסבירה אך הוא לא בדיוק מבין וכך הרבה פעמים וכמובן שוכח ואני הרגשתי רצון עז רק לשבת ולבכות על הכל!!!!!
