מחכים לפסנג

[ariela המקורי]

היי לכל החוכמולוגים אין כבעל הניסיון

ואף אחד לא יכול לומר מה נעשה במוחו של המטפל קל וחומר של המטופל, המטפל נאנח מפנים ומתוסכל עד שמתמלאת הכוס ואז זה פורץ ללא רצון בכלל, כמוני למשל , שיחקתי לו שרתי לו וניסיתי לרצות אותו בכל מכל כל אך לאט לאט מתמלאת הנפש בכאב וצער ואז ההתפרצות באה בבומרנג הן בבכי והן בכאב עד לרצון התאבדות למרות שאני דתיה ,כלו כל כוחותי הנפשיים ואולי כך היה צריך לקראת שילדי ידעו איך היה מצבי הנפשי כדי להכניס אותו לבית אבות לא כל למטפל ההקרוב לו נפשית ותגידו מה שתגידו וכמה שתהיו סבלניים וחזקים הכל משתחק עם הזמן והנפש של המטפל נשברת קל לשני לראות אחרת ולתת עיצות אך ימים כלילות המטפל הצמוד ,בן זוג או בת זוג או בת של אמא או בן של אמא וכו' הם הן הסובלים ולא החולה האמונה עזרה לי לחיות למרות החשיבה על ההתאבדות התפרצות הבכי והדמעות מידי יום וגם לפעמים היום (מעט יותר) הם שעזרו לי להאנח ולעשות סוויצ' ולומר לעצמי היי לאן הגעת? אז תקחו הכל בפורופרציה נכונה בשורות טובות

 

[hregev1]

אריאלה - אני אעזור לך לקטר../images/Emo24.gif

אין ספק שהקיטורים עוזרים לנו להתפרק או לחילופין מחממים אותנו יותר. ימים קשים עוברים עלינו, גם הבעל החולה שאינו יכול להביע את עצמו והתווספה לכך בתי "הנאמנה" שמצאה עכשיו את הזמן המתאים ביותר לנתק את הקשר איתי (אמא שלה) לאחר מספר חדשים שלא היתה אצל אבא שלה, לא יודעת מי משפיע עליה ככה אבל ברור שהיא מוסתת, אנחנו השתדלנו תמיד לתת לשני הילדים שיש לנו את הכל באופן שווהף אבל כעת היא טוענת שניתן לאחיה יותר ממנה וזזה כל כך לא נכון, על כל פנים היא ממציאה עכשיו כל מיני המצאות וסיבות לקטע הניתוך מאתנו בשבת האחרונה היא באה לבקר את אביה (מוטב שלא היתה עושה זאת - היא רק גירדה לי יותר את הפצעים) היא החליטה שאנחנו לא המשפחה שלה ויש לה משפחה והיא משפחתו של בעלה, היא מושפעת קשות מהמשפחה של בעלה וטוענת שהאמא שלו היא גם אמא שלה (במקומי) אינני שוללת את מקומה של משפחת בעלה אבל לא על חשבון המשפחה שלה. גם לא מקובל עלי שאנחנו המשפחה שלה תמורת כסף ואם אנחנו לא יכולים לתת מכיוון שהמלאי אזל ואין לנו יותר אז אנחנו כבר לא משפחה. הכאב הוא עצום גם מיכאל במצב לא טוב, מידי פעם הוא מקבל דלקות בדרכי השתן, השבוע הוא היה ממש חולה, פתאום שמנו לב שהוא לא מוציא נוזלים והשקית של הקטטר ריקה, ראינו של על אבר המין יש לו מוגלה, לחץ הדם עלה ולמחרת ירד יותר מידי, היה חיוור מאד ואני הייתי בטוחה שמתקרב הסוף, הוא קיבל אנטיביוטיקה ונוזלים בעירוי והתגבר על זה, אבל היה ממש חולה ומרותק למיטה. מכיוון שגיסתי התקשרה לבתנו ואמרה לה שאביה במצב קשה ואיך היא תרגיש אם יקרה לו משהו והיא לא תראה אותו, אז היא באה לראות את אבא ולמזלה הוא התאושש, אבל היא הבהירה שהיא לא רוצה קשר איתנו. בלית ברירה קיבלתי את מה שאמרה אם כי כרגע אין לי כח למלחמות ואם זו ההחלטה שלה, אני כרגע מסכימה אבל ברור שיבוא יום והיא תתחרט על הדבר התינוקי הזה, מכיון שאי אפשר לוותר על המשפחה לטוב ולרע, אבל במקרה הזה היא מושפעת קשות מהמשפחה שלו שהחליטו שאם לא ניתן כסף לא נוכל להמשיך את הקשר איתה ועם משפחתה והנכדים שלי שהמצב הזה קורע אותי בכלל, כמה שהם שמחו כשהם ראו אותי ופתאום לקחו לי אותם שוב, כבר היו לי תקוות, מקסם שווא. אצור שוב קשר כשמצב רוחי ישתפר. אני מסיימת את שנת תשס"ט בכאב לב ומקוה ששנת תש"ע תהיה יותר טובה ולא כמו קודמתה. להתראות לכולם . שנה טובה ומבורכת חני

 

[יענקלה מגבעתיים]

חניל'ה אני מבין אותך יש לי בעיות עם הבכור

שחי בארה"ב. זה על רקע שונה לגמרי ולא הגיע (עדיין?) למצב של ניתוק מוחלט. זה דוקא על הרקע של ההתעלמות שלו מהמצב של אמו ושבמקום לעזור לי הוא "עולה" עלי. זה היה כך עם שלושת הבנים שלי לפני שנים, אבל בשנים האחרונות הם קצת יותר מבינים ואני מצדי נזהר לא להתחכך איתם. ולפתע רמי מתנהג כמופרע טוטאלי. אין לי בכלל כח לפרט, אני רק רוצה להגיד לך, חני, שאני משוכנע לחלוטין בצדקתי ומחוסר ברירה עובר לסדר היום. גם את צודקת לגמרי, ואל תתני לבת שלך להצליח ולגרום לך עוגמת נפש ולהיות מוטרדת בנוסף לכל הכאב שיש לך (כמוני ככולם) על מיכאל. את צריכה לעבוד יותר על קשר טוב עם הבן. כעת, שהבין ועזר להעביר את מיכאל למוסד, צריכה להיות ביניכם יותר הסכמה. שתהיה לכם שנה יותר טובה!

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifחני'לה היא עוד תתגעגע אליך, תכבדי את

רצונה הטיפשי , אם בשביל כסף

היא באה אליך ואת לא שווה כלום

אז יאלה שלא תבוא, נכון זה כואב

לך לא לראות את הנכדים אבל אני לא הייתי מתחנפת משאירה אותה ככה עד דלא ידע,

אבל הייתי מתפללת שה' ירכך את ליבה

לאהוב אותך איך שאת נשמה טובה,