ענתי...
החוזרת למדה ברידמן דימיון מודרך, וישנם רגעים שנורא כייפ לברוח עם הדימיון המודרך למקומות אחרים ולזמנים אחרים, אבל בסופו של דבר חוזרים לנקודת המוצא, נכון שלא תמיד נעים וטוב בה, אבל הרבה אין מה לעשות, אלא , לקבל את הרגעים כמו שהם, ולהמשיך הלאה, והיום את יודעת ששינויים הם לא סיבה לכעסים ולהתרגזויות וצריך לקבל אותם, גם אני לא פעם מוצאת את עצמי כועסת עליו, וביחוד בשעות הלילה המאוחרות כשהוא צועק, או לפחות רק נוהם, אבל זה עוזר רק לשניה שאני דיברתי, כי אז הוא שומע מה שאני אומרת, וכשאני לוקחת אוויר להמשיך הלאה הוא כבר צועק/נוהם לפי החשק שלו, נכון שהוא לא מבין מה אני רוצה ממנו, אבל לפחות אני השתחררתי המעצבים, וגם זה משהו. ואז אפשר להמשיך הלאה.