ממש מסכימה
(גילוי נאות: לא קראתי את כל השרשור מטעמי חוסר זמן).
אני עונה לויני כי אני מסכימה עם כל מה שהוא כתב בשרשור הזה (לפחות עם מה שיצא לי לקרוא), אבל התגובה מתייחסת גם לדברים שיוזר כתב:
מאוד מרגיז לשמוע אמירות כמו: "למי אכפת מתחבורה ציבורית בשבת? גם ככה לרוב האנשים יש רכב", ונעזוב שניה את דיון הסיבה/תוצאה.
גם אם לרוב האנשים יש רכב, מה עם מי שאין לו? נערים? קשישים? סתם עניים? למה כל המדינה מושבתת בשבת כדי לספק איזו גחמה דתית של מישהו? לא רוצים לנסוע - שלא יסעו, למה צריך לכפות על כולם לא לנסוע?
ועוד יותר מרגיז עניין הנישואים, שהטיעון המרכזי בו הוא שזה לא רלוונטי לרוב האוכלוסיה וזה נגמר בשתי פגישות עם הרב.
אז קודם כל, זה ממש לא שתי פגישות עם הרב. זה שתי פגישות עם הרב, ועוד הדרכת כלות מטופשת והזויה (רבנות תל אביב, 8 בנות חילוניות לחלוטין, אחת מהן אפילו בהיריון מתקדם, יושבות ובוהות בעיני עגל ברבנית שמסבירה להן איך הם אמורות לבדוק שהן טהורות לבעלים שלהן. הזוי לחלוטין), הדרכת זוגות מיותרת לחלוטין עם כל מיני קשקושים שלא רלוונטיים לחיים שלי בשום מובן (הדחקתי את הרוב, אבל אני כן זוכרת קשקוש על זה שכמו שלכל מוצר חשמלי יש חוברת הוראות, כך גם לנו יש חוברת הוראות, שהיא התורה שלנו ולכן צריך ללכת על פיה. הזוי, כבר אמרתי?). חוץ מזה, הרבנות עצמה היא לא חוויה נעימה במיוחד (התקשרו לאמהות של שנינו, לשאול אם יצאנו מרחמן ואנחנו לא מאומצים במקרה), כל עניין העדים הלא רלוונטי לימינו בעליל (אנשים לוקחים אנשים רנדומליים מהרחוב, סתם שתדעו), ולסיום סיומת - המקווה!!! אין ספק, חוויה בלתי נשכחת (לרעה, ואני עוד שילמתי איזה 100 ש"ח כדי לטבול במקום נורמלי שלא יציקו לי בשאלות הזויות ויסתכלו לי בין אצבעות הרגליים. כן, גם על זה שמעתי. אבל גם אצלי זה נשאר בזכרון כמשהו מיותר לגמרי (אם כי לא טראומתי כמו אצל בנות אחרות) שלא ברור לי למה הייתי צריכה ואיך זה תרם לחיים שלי, ואני בטח שלא הולכת לעשות את זה שוב).
בקיצור, ממש ממש לא שתי פגישות עם הרב.
אבל מעבר לכל הסינג'ור, זה פשוט מרגיז. הרבנות לא קשורה לחיים שלי בשום אופן, וזה מאוד מרגיז שכדי להתחתן, שזה משהו מאוד בסיסי, הייתי צריכה לעבור את כל זה.
ואז באים חבר'ה דתיים ואומרים שעניין הנישואין האזרחיים לא רלוונטי לרוב האוכלוסיה. למה לא רלוונטי? האם בגלל שגם אני יהודיה וגם בעלי יהודי, זה נקרא "לא רלוונטי" עבורנו? כי זה היה מאוד רלוונטי עבורנו. כרגע מכריחים גם את מי ש"זה לא רלוונטי" עבורו להתחתן בדרך אחת בלבד, ואז אומרים שנישואים אזרחיים "לא רלוונטיים" לרוב העם.
אגב, אנחנו החלטנו להתחתן ברבנות בסופו של דבר כי היה חשוב לנו להיות רשומים כנשואים (מכל מיני סיבות), ולכן לא להתחתן ברבנות זה גם עוד טיול למדינה זרה להתחתן, שזה כבר מרגיז, וגם לא פוטר מהרבנות במקרה של גירושין, לא עלינו. אז זה נראה לנו הרבה בלאגן שכנראה לא ישנה הרבה, והתחתנו ברבנות. אבל זה ממש לא הופך נישואים אזרחיים ל"לא רלוונטיים" עבורנו.
וכל זה, רק כדי להסביר למה זה מאוד רלוונטי גם לגבר ואישה סטרייטים ויהודים. אני כבר לא נכנסת לעניין של מי שלא יהודי ע"פ ההלכה וכן ללהטב"ים, שגם להם אין פתרון בישראל 2016 (העיקר שמשווקים את תל אביב כעיר גאה ופתוחה. לא שזה לא נכון, אבל סעו חצי שעה מתל אביב לכל כיוון ותתקלו בחושך אמיתי... אז זה נורא יפה לקחת עיר אחת ולשווק אותה כמשהו, כשהרוב המוחץ של המדינה הוא ההיפך הגמור...).
ולא, אנשים לא רוצים להיות "ידועים בציבור". רוצים להיות נ-ש-ו-א-י-ם. ולהתחתן במדינה שלהם עם משפחה וחברים ולא בקפריסין מול שופט שהם לא מבינים מילה ממה שהוא מדבר.
ולפני שתשאלו אותי למה אני עדיין כאן: בשניה שתהיה לי אפשרות (חוקית, כמובן), אני אעזוב בשמחה רבה. כי נראה שבכל יום שעובר המדינה הזו רק הופכת להיות דתית יותר ויותר, והציבור החילוני הופך בה להיות שקוף יותר ויותר (תמיד צריך "להתחשב" בדתיים. מה עם להתחשב בחילוניים?).
וסורי זסקה, אבל ארה"ב הרבה יותר קוסמת לי מאוסטרליה