אתה לא חי בשביל אחרים-
אתה חי בשביל עצמך. בין אם הרעיון הזה מוצא חן בעיניך ובין אם לאו. גם אתה, כמו כולנו, יצור אנוכי והאינטרס הקיומי שלך נמצא בבסיס כל המחשבות שלך וההתנהגויות שלך וגם מאחורי אותם רגשות מטופשים וחסרי ערך, להגדרתך, שקיימים, מה לעשות, גם אצלך. ההתכחשות לכך היא דיי מגוחכת, כמו גם האמירה, המצערת למדיי, שלא אכפת לך מעצמך. ולעניין הויכוח הזה, אמרת לגביי הידידה שלך- "אם היא הייתה יכולה לישון בלילה לא היה אכפת לה מפרות" - ובכך אתה מוכיח למעשה את מה שאני מנסה לומר- כי עצם כך שהיא לא יכולה לישון בלילה אם תאכל פרה מוכיח שמפריעה לה הפגיעה בהן. שאם לא כן הייתה יכולה מן הסתם לישון היטב. מצד שני, אתה תוכל אולי לישון היטב בלילה, מה שגורם לי לתהות מה שווים כל עקרונות הצדק שאתה מדבר עליהם אם לא תהיה לך שום בעיה להפר אותם. ודבר נוסף- אותם "רגשות מטופשים" שהתיחסת אליהם, הם אלו שעיצבו (וממשיכים למעשה לעצב) את התפיסות המוסריות הנהוגות כיום, ואלו גם נוצרו בראש ובראשונה כתוצאה מדאגה לאינטרס הקיומי של כל פרט בחברה. מאיפה לדעתך הגיעה הידיעה הזו שזה "לא צודק" לפגוע בחיים של מישהו אחר? המקור הראשוני לשיקול המוסרי הזה הוא בכך שהיה צורך למצוא דרך שתאפשר קיום בטוח של הפרט בחברה. לא נפלה על האדם איזו ידיעה אלוהית שפרשה בפניו את עקרונות הצדק שצריכים להנחות אותו. מעבר לידיעה השכלתנית שזה לא בסדר לרצוח, למשל, רוב האנשים גם מרגישים סלידה עזה כלפי המעשה הזה ורוב האנשים גם יאמרו לך שהם לא יוכלו לחיות עם עצמם אם ירצחו מישהו. והייתי מודאגת אילו זה היה אחרת.