מה דעתכן

[Hippolyte22]

החלטת להמציא מילים כדי שיעזור לך בטיעון?

 

[HouseAtreides]

ומה בנוגע ליחסי הכוחות ולהשלכות של הדיכוי?

מי היתה הקבוצה החזקה והמדכאת במקרה של האנטישמים, ומי הקבוצה החזקה וההגמונית בהקשר של הדיון הנוכחי?

תסכימי שיהודי ששונא למשל גרמנים, זה ממש לא אותו הדבר כמו גרמני ששונא יהודים.

 

[רעות1102]

רק לצורך המחשה, הסכסוך הישראלי פלסטיני

מה בנוגע ליחסי הכוחות בין מדינת ישראל לפלסטינים (אל מול מטוסים, צוללות, אופציה גרעינית, נק"ל, וטילי גראד) ולהשלכות של הכיבוש/דיכוי?

מי היתה הקבוצה החזקה והמדכאת במקרה של האנטישמים, ומי הקבוצה החזקה וההגמונית בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני?

האם תסכים איתי שפלסטיני ששונא ישראלים, זה ממש לא אותו הדבר כמו ישראלי ששונא פלסטינים.

האם הדבר מצדיק הסתה פלסטינית נגד ישראלים בשל היותם ישראלים, התרת דמם של ישראלים באשר הם ישראלים, ושימוש נגדם באלימות? אם למיעוט מותר להשתמש באלימות נגד רוב (מאחר ובשל נחיתותו המספרית הוא לא יכול להביא לשינוי מדיניות באמצעות בחירות דמוקרטיות) רצח ראש הממשלה בידי יגאל עמיר גם הוא מוצדק.

נחזור לענייננו.

בניגוד ליחסים בין מדינות, לאומים, דתות, גברים ונשים קשורים האחד לשני בקשרי דם ונישואין. יש היכרות קרובה בין המינים, ויכולת השפעה הדדית. והרבה תלוי בבחירות ובהחלטות שהאישה עושה. השינוי במבנה התעסוקתי במשק (שהוא היום לרעת הנשים) מתחיל בחלוקת התפקידים בתוך המשפחה. חלוקה שוויונית בטיפול בילדים ובמשק הבית, מאפשר לאישה לעבוד באותו היקף עבודה כמו בן זוגה. לכן ההחלטה הכי חשובה בחיים עבור האישה (אך גם עבור הגבר) היא בחירת בן זוג שוויוני (ולא שובניסטי). שכר שווה לעבודה שווה, קיים בעיקר לעצמאיים במקצועות חופשיים. לאישה עדיף להיות עצמאית במקצוע חופשי. כפי שכבר כתבתי בתגובה אחרת, האישה היא המחברתת העיקרית הן של הבנים והן של הבנות, כאמא, החל מהילדות המוקדמת ולאחר מכן כגננת/מורה ב 12 שנות הלימוד הפורמלי. ככזאת בידיה לעצב חברה שוויונית. כוחנו גם במספרנו:נשים הן 52% מהאוכלוסיה. די אם נצא לרחובות.

מה בעצם אני אומרת? המצב הנוכחי רחוק מלהשביע רצון, עם זאת בניגוד ליחסי רוב מיעוט מסוגים אחרים, החזון של חברה שיש בה הזדמנויות שוות לגברים ולנשים היא במידה רבה תוצאה של החלטות אישיות של נשים, כשההחלטה הראשונה בשרשרת היא רכישת מקצוע שיקנה לאישה עצמאות כלכלית.

מנצלשת תגובתי למנהל הפורום: בחוק העונשין יש חוק נגד גזענות וחוק נגד הסתה. לצערי הוא לא מיושם בידי מנהל הפורום במקרים של דברי שטנה נגד גברים ודה הומניזציה שלהם, והסתה משולחת כל רסן לפעול נגדם באלימות.

 

[HouseAtreides]

נכון להיום לא קיים סכסוך דמים בין גברים לנשים

וכמעט לא התקיימו מעולם מקרים של נשים שפעלו באופן אלים נגד גברים מתוך אידיאולוגיה כלשהי, קרובה לפמיניזם או לא. ההיפך (כלומר גברים שפוגעים בנשים מתוך אידיאולוגיה של שנאת נשים) - מתקיים כל הזמן ובכל מקום.
לכן אמנם ניתן להקביל את דיכוי הנשים לדיכוי הפלסטינים מכמה וכמה בחינות, אך אין השוואה בין פלסטיני שמניף בקבוק תבערה, והסיבות לשנאה שלו פחות חשובות כרגע, לבין אישה שמעזה לומר במילים את מה שהיא חשה לפעמים כלפי גברים. אין שום מקום להשוואה בין פוטנציאל הסכנה הנשקפת לגברים כתוצאה משיח חופשי של נשים בעניין מה שהן מרגישות, לעומת הסכנה הנשקפת למשל לישראלים כתוצאה ממעשי אלימות ושיח פלסטיני אלים. לכן תחושות הפחד והאיום של ישראלי מפני שיח פלסטיני אלים, לא מגיעה מאותו מקום כמו תחושת הפחד של גבר מפני שיח נשי בלתי מתנצל. במקרה הראשון הפחד נוצר כתוצאה מהיזכרות בפעולות אלימות של ממש ופחד שהן יחזרו על עצמן, ואילו במקרה השני מדובר בפחד מפני היסדקות ההגמוניה הגברית המוחלטת, וחוסר ודאות לגבי העתיד במצב כזה.
כאן נוצר בעצם מצב שאת, כאישה, מייצגת את הפחד הלא רציונלי של גבר מפני שיח נשי פמיניסטי. זה מה שקורה רוב הזמן - נשים אמנם מחברתות הן בנים והן בנות, אבל זה לא עוזר הרבה כל עוד הן פועלות בהתאם לרוח ההגמונית. כדי שיפעלו אחרת, יש צורך לעורר בהן מודעות, ואי אפשר לעורר מודעות כאשר כל שיח בנושא מתנהל בצורה מתנצלת ובהתאם למגבלות ההגמוניה.

 

[רעות1102]

יש משהו בדבריך.......

עם זאת כן קיים סכסוך דמים בין גברים לנשים ואני מתכוונת בעיקר לאלימות במשפחה, של גברים נגד נשותיהם בעיקבות פתיחה בהליכי גירושין ומאבק על משמורת הילדים. מה שעשה אלי גור, שרצח את ילדיו כדי לנקום בגרושתו שעזבה אותו, היה פיגוע התאבדות.

אני לא מייצגת את הפחד לדבר בגנות השובניז. אני נגד כל שובניזם, לא רק גברי. אני מייצגת את עקרון ההכללה הקנטיאני בגרסתו העברית: כי מה ששנוא עלי כאישה, אני לא אעשה לגבר בשל היותו גבר. אני לא אתנשא עליו, גם אם הוא מתנשא עלי (שובניזם) אני לא אכליל לגביו גם הוא הוא מכליל לגבי, אני לא אסית לאלימות נגדו, גם אם הוא משתמש נגדי באלימות. כי אני סולדת מהתנהגויות כאלה. כי אני סבורה שלשוויון הזדמנויות אפשר להגיע גם מבלי שהקורבן ישתמש באמצעים הנלוזים של התוקפן.

גם אם לגברים אין סיבה לפחד מנשים, שנאת הנשים שלהם נובעת מפחד מנשים (בעיקר דעתניות), מנשים שעלולות להכניס רעיונות לבנות זוגם וכו' וכו'.

המשך יום נעים

 

[HouseAtreides]

מה שאני לא כ"כ מצליח להבין

זה מדוע לדעתך צריכה להיות לגיטימציה כלשהי לפחד של גברים מפני נשים (בעיקר דעתניות), ומפני הרעיונות הטובים והנכונים שאותן נשים עשויות להכניס לבנות זוגם.
מדוע נשים צריכות לגלות שמץ של הבנה לפחד כזה? לדעתי בדיוק ההיפך הוא הנכון - פחד לא רציונלי, שנועד לשמר מצב של דיכוי, צריך להתקבל בדחייה, לא בהבנה.

גם לא הבנתי מדוע לדעתך צריכה להיות דה-לגיטימציה של שיח נשי בלתי מתנצל, ומדוע ההקבלה שאת עושה לשוביניזם גברי (שהרי שיח נשי שכזה לא נועד במטרה להפוך את המצב כך שנשים ידכאו גברים, אלא לבטא כעס כתוצאה מהפגיעה היומיומית של גברים בנשים. ברור שכשגברים יפסיקו לפגוע בנשים, יהיו מעט מאד נשים, אם בכלל, שיחושו כעס או שנאה כלפי גברים).

 

[רעות1102]

למה גברים שובניסטים פוחדים מנשים?

לא כל הגברים פוחדים מנשים, רק גברים שובניסטים. כי הם פונקו בילדותם. הורגלו לכך שנשים משרתות אותם. עם הזמן הפכו לתלויים בשירותם. למה הדבר דומה? לילד שההורים עושים עבורו הכל, ובסופו של דבר הוא גדל להיות אדם שלא מסוגל לעשות שום דבר לבד. גבר שובניסטי פוחד שהאישה שהוא נהיה תלוי בשירותיה, תעזוב אותו, אם וכאשר תהפוך לעצמאית כלכלית. או תרכוש השכלה, או תצא מפתח ביתה ותראה שיש גברים מוצלחים מבן זוגה.

הפחד של גברים שובניסטים הוא מכך שהאישה תעזוב אותם. כי בלעדיה הם אבודים.

 

[ש ד ו נ י ת 6]

"אבודים" במרכאות כפולות, כמובן

אין עבודת בית שגבר לא מסוגל לעשות במקום האישה. החל מכביסה, קרצוף השירותים, שטיפת כלים, ספונג'ה וכלה בהחלפת חיתולים לתינוק/ת. הם רק צריכים סיבה טובה כדי ללמוד את המלאכות האלה. הם לא באמת צריכים אותנו בשבילן.

 

[רעות1102]

תסבירי לי את, למה גברים מסוימים יורדים מהפסים

כשבת זוגם יוזמת גירושין? הם מגיבים כאילו חייהם בסכנה. אם זה לא ביטוי לתלות הגבר באישתו, מה זה?

 

[HouseAtreides]

מאד פשוט: כי הם רגילים לנהל את העניינים

ומאד לא רגילים שיכולה לבוא אישה ולהפיל עליהם, ללא התנצלויות, יוזמה שתשפיע באופן מטלטל על אורח חייהם מאותו יום ואילך.
הם אפילו לא רגילים שלנשים יש פוטנציאל מהסוג הזה - בד"כ כשהם מרימים את קולם, הם נתקלים באמפתיה ובנסיגה, לא במתקפה נגדית. אז כשהם נפגשים לראשונה עם סיטואציה כזו, קשה להם. אבל לאחר הפעם הראשונה, בתנאי שהאישה לא נסוגה ולא נבהלת אלא עומדת על זכויותיה, מגיעה הפעם השניה, ואז הפעם השלישית, והרביעית - ואז, הם פשוט מתרגלים.

הבעיה היא שקשה מאד לעמוד על זכויות ולא להיבהל, בזמן שרוב העם סבור שאין לנשים את אותן הזכויות שהן עומדות עליהן.

 

[Hippolyte22]

 

[רעות1102]

הגיוני, וזו כנראה גם הסיבה שגירושין מגבר

שובניסטי מסכנים את האישה והילדים. כי מי שמרגיש שמפילים עליו את השמיים, גם אם קודם לכן לא היה אלים פיזית, עלול לעשות מעשה של טירוף.

האישה נכנעת לבעלה ולא עומדת על זכויותיה כדי שלא חלילה יכעס ויפנה את כעסו לילדים. חולשתה היא אחריותה לילדיה.

 

[dollface25]

את מדברת מה*** עכשיו

האישה לא עומדת על זכויותיה כדי שלא חלילה יתרגז ויפנה את כעסו לילדים? את מקשקשת שהוא מפנה את הזעם שלו קודם לילדים חמודה,
מקום ראשון ב'סדר עדיפויות' ידוע לך כלפי מי התסכול מופנה.
חולשתה היא החשש לחייה מתוך אחריות לילדיה.

 

[רעות1102]

את היית בבית שלי או אני הייתי בבית שלי?

 

[dollface25]

והוא קיבל עונש/מאסר?

או שנתת לו להמשיך להרוס אותם?
(למקרה שכן- מתאים לך)

 

[רעות1102]

מאוד מורכב

ולא אכנס יותר מדי לפרטים, ואולי גם קצת אייפה, כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי. בקצרה. הייתי נשואה לפגוע נפש, כנראה ממלחמה (מדוע כנראה? בתקופתי לא הייתה מודעות לבעיה, לא איבחנו אותה ווגם לא טיפלו בה. הועלתה השערה כזו בשלב מסוים ע"י פסיכיאטר)שלא היה מודע לכך שיש לו בעייה ושסרב לקבל טיפול, עם סף תסכול מאוד מאוד נמוך ופתיל קצר עוד יותר.עשיתי הכל כדי למנוע את התקפי הזעם שלו בשל פחד מוות. פשוטו כמשמעו. אני נכנעתי לטרור. ויתרתי על חירותי, נכנעתי לכל קפריזה שלו, כדי שילדי ישארו בחיים. בחרתי שלא לצמוח לגובה שעשוי לאיים עליו בשום דרך שהיא. כי לצערי המדינה לא מספקת הגנה לילדים מזעמו הרצחני של גבר כזה כשעוזבים אותו. אפילו מעון לנשים מוכות הוא פתרון זמני בלבד. ומה אחר כך? מי יגן על הילדים מידו הארוכה של גרוש נקמן? עזבתי כשהיו בגירים מעבר לגיל משמורת. כשהיו מספיק גדולים פיזית כדי להגן על עצמם (נשמע נורא) ומספיק עצמאיים כדי לקום וללכת ממקום שלא טוב להם בו. בחרתי בין הרע לגרוע. הקרבתי את חירותי במחצית הראשונה של חיי למען ילדי. חוגגת אותה היום. אף פעם לא מאוחר. ובטיפול און אוף במרכז למניעת אלימות במשפחה. ילדי גדלו כשליד מכשיר הטלפון כל מספרי החירום. כולנו יצאנו ניזוקים, אבל לפחות בחיים. בנזקים נפשיים אפשר לטפל.

וכנראה שבחרתי נכון. ילדי גדלו להיות אנשים נהדרים.

מסקנה הקשורה לפורום עצמו: פמיניסטיות צריכות להציב בראש סדר העדיפויות הלאומי את מה שלי נראה החשוב ביותר: הגנה על ילדים מהורה אלים. שימו לב: אני לא מדברת על האישה. אני מדברת על הילדים. כי ברגע שאישה הנשואה לגבר אלים תדע שמישהו (אני לא אומרת המדינה) יספק הגנה וביטחון לילדיה, מנקמנותו המטורפת של גבר אלים נטוש , היא לא תישאר איתו אפילו לא יום אחד נוסף.

 

[dollface25]

בואי לחנך את אמא שלי

אופס...מאוחר מדי. אני גם כן לא אוכל להיכנס ליותר מדי פרטים.
מסקנה הקשורה לפורום עצמו: אין הרבה נשים שמגדירות עצמן פמיניסטיות ויודעות שהן צריכות להציב בראש סדר העדיפויות הלאומי את מה שנראה החשוב ביותר: הגנה על ילדים מהורה אלים. שימי לב: כשמדובר בגירושין בוודאי הסיכוי שינהג בה באלימות. כשמדובר באדם שתלטן כוחני וגס רוח כאבא לילדיה? הממ..לא כל אישה תכיר בכך שצריך לקום וללכת, איך כתבת: "היא לא תישאר איתו אפילו יום אחד נוסף." כאמור, נראה אותך מחנכת את אמא שלי לפמיניזם.

 

[רעות1102]

היא לא עוזבת בגלל שהיא פוחדת.

פוחדת שילדיה יפגעו.

וזה התפקיד שלנו כפמיניסטיות: להעניק את הביטחון לאותן נשים. שאם יעזבו הן וילדיהן לא ינזקו. איך? גם לי אין אפשרות להרחיב. הזנחתי את עבודתי בגלל שנשאבתי לכתיבה בפורום.

שווה לפתוח דיון בנושא.

 

[dollface25]

על מי את מדברת?

על אמא שלי??פוחדת שילידיה יפגעו?? היא ממש לא פחדה, היא בכלל לא חשבה על זה. והיא מכחישה שלא ידעה מה התרחש בבית.
לא עוזבת בגלל שהיא פוחדת?? היא לא עזבה כנראה כי גב כלכלי היה חשוב לה יותר.
זה התפקיד שלנו כפמיניסטיות, אבל היא איננה פמינסטיות. זו הפואנטה: ממש לא כל אישה מגדירה עצמה פמיניסטית.
כמו שאמרתי, לו הייתה לה מודעות, היא הייתה מוודאת שלא ניפגע.

 

[רעות1102]

את טועה לחלוטין.

לאמא שלך כל המאפיינים של אישה מוכה, כולל ההכחשה. כולל מה שנראה לך כשיתוף פעולה עם המתעלל. אמא שלך היא קורבן. קורבן לא מסוגל להגן. גם אם לא, אם את מרגישה שנפלת קורבן לאבא שובניסטי אלים ואמא אדישה/חסרת אונים whatever, פני למרכז למניעת אלימות במקום מגורייך כדי לטפל בעצמך. כדי שאת תהיי משוחררת מעברך לחיות חיים מאושרים.