כאמור, אני יכול לדמיין הרבה דברים נקודתיים
וזה כולל נקמה פה, נקמה אחרת שם, אפילו המון נקמות כאלה שמתרחשות בלי הפסקה כמו גשם. בכל זאת, אני רואה כל מקרה ומקרה כזה כנקודתי, לא עולם שמבוסס על השפלת גברים כמציאות הגמונית. או במילים אחרות: הנקמות מתרחשות על גבי פלטפורמה של מציאות פטריארכלית, כמו זו שאנו חיים בה היום. אני לא מצליח לדמיין התנהגות נשית כמו זו שתיארת, שמתרחשת על גבי פלטפורמה מטריארכלית. מקווה שהניסוח שלי ברור דיו (לי ברור מה אני מתכוון לומר, אבל אולי לאחרות זה נשמע כמו שפת סתרים...).
למעשה נדמה לי שגם את רואה את הדברים כמוני בערך, כי את מדברת על התנהגות מסויימת שנובעת מצורך בנקמה. אם המון נשים מחפשות לנקום, ברור שבעולם שאת מתארת, עדיין יש להן על מה לנקום. ואם יש להן על מה לנקום, סימן שהפלטפורמה החברתית היא עדיין פטריארכלית במהותה, לא משנה כמה נשים נקמניות יש שם.
בניסוח אחר, גם את, כמוני, לא מדברת על עולם שמתנהל תוך היפוך טוטאלי של המצב (כלומר דיכוי של גברים ע"י הגמוניה נשית) וזה לא יעד סופי שאת שואפת שיתקיים, אלא שלב ביניים מסויים במאבק למיטוט הפטריארכיה. אם הבנתי אותך נכון, את בעצם אומרת "אם נשים ינקמו, זה יכול לשמש דרייב רציני לתחילת שינוי המצב".
לגבי מדוע נשים לא נוקמות כיום בקנה מידה גדול, וגם לא כל כך בקנה מידה קטן - אני יכול לחשוב על יותר מסיבה אחת לכך:
ראשית (וזו לא הסיבה בעלת המשקל המשמעותי ביותר בעיני, אלא דווקא אחת החלשות ביותר), יכול להיות שיש משהו ביולוגי בנשים שהופך את רובן לקצת פחות אימפולסיביות ואלימות פיסית.
שנית, הפטריארכיה כפי שהיא נהוגה היום, נוטעת בנשים המון רגשות אשם. קשה מאד לגייס מוטיבציות לנקמה, או בכלל לחשוב על נקמה כאופציה, כשאת חשה שהדברים בכלל קורים באשמתך/באחריותך.
שלישית, בנוסף לרגשות אשם, קיים הרבה הפרד ומשול. הנשים המודעות לדיכוי הן אוכלוסייה מושתקת, לא אוכלוסייה שהגיגיה זוכים להדהוד משמעותי ולהפנמה כוללת. גם זה מקשה מאד על גיוס מוטיבציות לנקמה, אם נדמה לך שרק את חווה את מה שאת חווה, וכל האחרות חיות את חייהן באושר. מה בדיוק שווה נקמה כשנדמה שאף אחד בעולם לא יעריך את הנוקמת, ושום לקח משמעותי לא יילמד כתוצאה ממנה, אלא שהדבר ההפוך יקרה, כולם יאמרו שנטרפה עלייך דעתך ויצדיקו את מושא הנקמה?
רביעית, קשה לגייס משאבים לנקמות, בזמן שהמשאבים הזמינים תלויים בעיקר באוכלוסיית הגברים. רוב הנשים מרויחות פחות מגברים, נמצאות בעמדות פחות משפיעות מבחינה חברתית, ונדרשות כל הזמן להצטדק על המעמסה שהן לכאורה גורמות.
חמישית, יש עניין של נסיון נרכש. ילדות קטנות עדיין נוקמות (למשל מרביצות לילד שמושך להן בצמות, או למי שלוקח להן צעצוע), ועוד איך. בהדרגה הן לומדות שזה "לא צנוע", "לא נשי", "לא עדין", ובכל אופן שונה מה"זה לא יפה להרביץ" שאומרים לבנים במקרים מסויימים בקריצת עין (קריצת עין, כי בסה"כ מלמדים בנים להחזיר למי שפוגע בהם, ושגבריותם נמדדת בין היתר ביכולת שלהם לעשות את זה).
