מה אתם חושבים?

[מקושקשת1]

אני לא שפטתי אותך ../images/Emo13.gif

להיפך. אני באמת ובתמים משוכנעת שאם את מאמינה שהמקום הנכון בשבילך הוא מכללת שקר-כלשהו - זה המקום הנכון בשבילך. בדיוק כפי שכשאני הבנתי שלא אתקבל לת"א ובחרתי ללמוד בעיר הזו (שלמען הסר ספק - אני כ"כ מתעבת שאשמח למסור אותה תמורת שלום ו/חצי מנה פלאפל ופחית קולה) זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלי או האידיאלית אבל זו הייתה הבחירה, ובדיעבד בהחלט הבחירה הנכונה מכמה וכמה בחינות. בכל אופן, השיקולים שלי והבחירות שלי הם לא העניין כאן, גם לא ההיכרות שלי עם החומר האנושי שקיים במוסדות האלה שהביאה אותי לברך על כך שכבר 3 שנים איש מחברי לא הבטיח לי "מחר אני יביא לך את הספר", גם לא העובדה שלאורך חיי הכרתי והתמודדתי עם הרבה מאוד סוגים של אנשים והסתדרתי איתם מצויין אבל לא הייתי רוצה לשמוע את ההגיגים האידיוטיים שלהם במהלך הרצאות. העניין הוא הבחירה שלך, וכאמור - אם זו הבחירה שלך אני בטוחה שהיא הנכונה בשבילך. שוב, בהצלחה.

 

[Anabol]

בלי קשר לשיקול ולירושלים

סתם משהו שתפס לי את העין ומעניין אותי האם זה סתם זריקת ססמא או שאת באמת מאמינה בזה- "מהניסיון שלי אנשים הם אנשים וזה לא משנה לאן תגיע" - באמת?? האנשים שהיית סביבם בצבא, הם אותם האנשים היית סביבם בתיכון והם אותו סוג אנשים כמו החברים שלך? את באמת לא מסוגלת לראות שמקומות מסוימים הם לא הטרוגניים כמו אחרים. אני מצטער אם אני מכליל או נוהג בחוסר רגישות שמפריעה לאנשים מסוימים - אבל יש מקומות שבהם שוכנים אנשים יותר איכותיים/אינטליגנטים ויש כאלה שפחות. אני לא מדבר על אוניברסיטאות או מכללות, אלא באופן כללי - יש מסגרות שבהם אדם מוקף באנשים יותר מוכשרים. זו גם בדיוק השאיפה שלנו - להגיע למשרה יותר טובה, להקיף עצמנו בחברים יותר מעניינים וכו'. והכלל הזה תקף גם לאוניברסיטה. אז קשה לי לקבל את זה שכל מוסדות הלימוד הן באותה רמה ושבכל מקום "אנשים הם אנשים". שוב, אני לא בא להשוות ספציפית בין מקום אחד לשני, אלא מדבר באופן ככלי לגבי העניין שקבוצות של אנשים שונות במקומות שונים.

 

[Anabol]

אני חייב להתחיל לקרוא את ההודעות לפני שאני

שולח אותן. אני נשמע עילג לחלוטין.

 

[Alm0st Happy]

../images/Emo9.gif

עד היום, בכל מקום שהגעתי אליו- תיכון, צבא, עבודות כאלה ואחרות- מצאתי אנשים מדהימים. נכון, לא שווים ברמה האינטלקטואלית שלהם, סוציו אקונומית וכו' וכו', וגם לא שווים ברמה האישית שלהם, שזה האישיו. אבל כן, בכל מקום. בתיכון, שם למדתי במגמה מאד נחשבת ומחוננת. בצבא, שם הייתי בכלל מ"כית, שזה תפקיד המוני שלא מצריך יותר מידי אינטיליגנציה, ובעבודות השונות- בין אם בתחנת דלק או בחברת תקשורת או בעבודה בטחונית שיצא לי לעשות. האנשים היו שונים, אבל תמיד מצאתי אנשים מדהימים. אני אקח על זה גם חלק מהקרדיט כשאגיד שוואלה, אף פעם לא הייתה לי בעיה למצוא חברים- בכל מקום, בכל רמה.. אני תמיד מוצאת את האנשים הנהדרים שהופכים למאד מאד קרובים ואני עד היום בקשר איתם, אין לי ספק שהם קיימים גם במכללת שקר כלשהו ואין לי ספק שאני אצליח למצוא אותם. אז כן, כמו שהשיקול של לגור בעיר מגעילה ונידחת (שהיא במקרה בירתנו, אבל נו..) נראה מגוחך לחלקכם, השיקול של החומר האנושי והחברה הוא לא שיקול שאני לוקחת בחשבון, כי אני יודעת שיהיה לי טוב מהבחינה הזו בכל מקום שאגיע אליו.

 

[Anabol]

טוב, לא בדיוק הבנת אותי

לא דיברתי על למצוא חברים, זה ברור שאפשר למצוא בכל מקום. דיברתי על החומר האנושי שסביבך כגורם שמשפיע עליך. לא החברים שאת מוצאת.

 

[מקושקשת1]

../images/Emo45.gif

משפיע עליך, משפיע על חווית הלימודים, משפיע על רמת הלימודים.

 

[Anabol]

נשמע שכדאי לך להתחיל עכשיו

אם ההתמחות לא בעיה ואת באמת רוצה, לכי על זה.

 

[רעם טרופי]

אני לא הייתי עושה את זה, אבל

מאידך, אני זה לא את והכי רחוק שהקומבינות שלי מגיעות זה... וואלה אפילו משהו מצ'וקמק אין לי להביא כדוגמא..

דבר ראשון, אם את חושבת שאת בהרבה מעל הרף הממוצע של המכללה, תוכלי (בתיאוריה) להוציא ציונים גבוהים ולנסות ולעבור למכללה/אונ' אחרת בשנה ב' והלאה. בנוסף, כמו שכבר ציינו, השיקול המרכזי של מרבית הסטודנטים היא לא אווירת האולימפוס השורה בקמפוס אלא הכסף, או: ההתמחות. מכאן, שאם את כבר יודעת לאן את הולכת, אין משמעות אמיתית למוסד הלימודים, מה עוד שהקשר בין הלימודים לעבודה קלוש למדי. לסיכום, לדעתי כדאי לך להתחיל ללמוד השנה בשקר כלשהו, ולבנות על הצלחה פנטסטית שתשגר אותך היישר לרמת אביב/הר הצופים...

 

[B L I M P]

תראי

בואי נהיה רגע פרקטיים - יש לך את הכסף ללמוד היום, יש לך עבודה שתהיה לך נוחה (ואני מקווה גם תתן לך שורה יפה בקו"ח) והכי חשוב - יש לך סטאז' סגור, כשזו בעצם הבעיה של רוב מי שחושש ללמוד במכללות שלא ממש מדורגות גבוה. מבחינה פרקטית, אם כן, אני חושבת שאין סיבה שלא תתחילי עכשיו. על עצמי אני יכולה להעיד שיש לי בעיה קלה של משיגנות, ואני הייתי מתקשה להתפשר על פחות מהטוב ביותר. אבל מצד שני אני גדלתי כעולה חדשה שצריכה לעבוד קשה בשביל לקבל מה שהיא רוצה, אז תפיסת העולם שלי ישר מוכוונת הצטיינות כי אני יודעת שאחרת לא ממש ירקו לכוון שלי. בקיצור, בשתי מילים - לכי על זה (שלוש מילים

)

 

[tonage]

אם השיקול הוא כלכלי אז במכללה למנהל יש מימון

אני לא מציע ללכת ללמוד במכללה בינונית רק בגלל מחיר. במיוחד כיום שיש פתרונות לבעיות של מימון התואר. אם יש לך יכולת להיות סטודנטית מובילה אז למה ללכת למקום שלא תוכלי לממש בו את הפונטציאל. לדעתי כדאי שתבדקי שוב את הנושא, אני לומד במכללה למנהל וממה שהבנתי יש להם תוכנית מימון חדשה שאפשר להתחיל לשלם רק אחרי שלוש שנים. אני לא יודע את שאר הפרטים אבל תבדקי איתם לפני שאת לוקחת את ההחלטה. בהצלחה

 

[Alm0st Happy]

ומה בדיוק יעזור לי מימון??

כי בעוד 3 שנים יהיה לי 30K לשנה לשלם להם? השיקול שלי הוא לא רק כלכלי, אבל גם.. זה למה כעקרון אני ניגשת לפסיכו שני- בשביל מלגה. השיקול שלי הוא גם להתחיל השנה או שנה הבאה, שעדיין לא החלטתי מה עדיף. והשיקול שלי הוא גם האם להתפשר על השם וה"יוקרה" של המוסד. אלה השיקולים שלי בגדול.

 

[nicolosh]

השיקול הכלכלי עלול לתסכל אותך

אם הבנתי נכון אין לך בעיה ללמוד במכללות הטובות יותר כבר השנה והסיבה שאת רוצה ללמוד במכללת "שקר כלשהוא" היא שכר הלימוד והמלגה שקיבלת אין לי בכלל ספק שמדובר בשיקול מאוד משמעותי אבל שימי לב לכמה פרטים, את מקבלת מלגה בשנה הראשונה כאשר אף אחד לא מבטיח לך את המשך קבלת המלגה בשנים הבאות- תחשבי איך תרגישי אם למעשה תהני רק שנה אחת מהמלגה, ההפרש בשכר הלימוד לא יהיה קריטי. אכן השכ"ל בבינתחומי/ מנהל הוא מטורף לחלוטין אבל ישנן כל מיני מלגות שמוצעות שהופכות אותו לאנושי יותר ואני יכולה להגיד לך שמרבית הסטודנטים שאני מכירה לפחות משלמים את כל שכר הלימוד מכיסם האישי ללא עזרת ההורים ומעבודות סטודנטיאליות. זה לא קל, להפך זה קשה מאוד, אבל זה אפשרי. כמו שאמרתי יכול להיות שבסוף שנה א תקבלי מלגת הצטיינות או שיתאפשר לך לעבור לאוני' וע"א שהסיכוי לכך לא גבוה, גם לא בטוח שבמכללת "שקר כלשהוא" תמשיכי לקבל מלגה... אני יכולה להגיד לך שגם אני באופן אישי לא התקבלתי לאוני' (מלבד חיפה שהיתה לי לא רלוונטית כתושבת המרכז) והתקבלתי בסוף שנה א' לעברית. אני עשיתי אלף החלטות שאני מתחרטת עליהן אני לא עברתי לעברית בסוף שנה א' בגלל החבר- ובסוף נפרדנו. אני יכלתי לחכות שנה לשפר נקודה עלובה בבגרויות כדי להתקבל לבר אילן - דבר שבכיף הייתי משיגה עם איזה תוספת של 5 יחידות בספרות/ תנ"כ או שטות אחרת, אבל היה לי לחוץ "לא לפספס שנה" והיום שאני כבר מסיימת את התואר אני מוכנה לשלם כל סכום בשביל עוד שנה אחת של חיים סטודנטיאלים שפתאום בכלל לא בא לי להחליף אותם באיזה התמחות במשרד עו"ד מנוכר... ואני כל הזמן מתחרטת על זה ומרגישה החמצה על כך שהתואר שלי יהיה ממכללה. ואמבחינה תעסוקתית, יש לי התמחות נהדרת בכל קנה מידה שהשגתי בכוחות עצמי. זה בכלל לא קשור לתעסוקה זה נטו הרגשה. אני מרגישה שההורים שלי לא גאים בי (למרות שכנראה אני טועה), אני מרגישה הכבשה השחורה בבית, אני לא מתגאה במיוחד בציונים שלי גם הטובים שבהם ואני עוד לא לומדת במכללת שקר כלשהוא. אני לא יודעת עד כמה שווה לך לחכות שנה בשביל מלגה שכ"כ קשה להשיג אותה... אבל אני חושבת שכדי לא להרגיש כמוני כדאי לך להתחיל עוד השנה במכללה טובה ולקוות שתסתדרי עם השכר לימוד - הרבה סטודנטים תפרנים מצליחים לשלם ממלצרות וטלמרקטינג.

 

[club1]

שקלת טיפול פסיכולוגי?

"אני מרגישה שההורים שלי לא גאים בי (למרות שכנראה אני טועה), אני מרגישה הכבשה השחורה בבית, אני לא מתגאה במיוחד בציונים שלי גם הטובים שבהם ואני עוד לא לומדת במכללת שקר כלשהוא." כנסי לפרופורציות בן אדם, סך הכל מדובר בלימודים וציונים.

 

[Great King Rat]

שקלת לרוץ לכביש?

 

[Anabol]

אני מסכים איתו

אם הערך העצמי של הבנאדם מורכב מהציונים שלו ומאיזה מוסד לימודים הוא לומד בו, זה לא נורמלי. העצות שאנחנו נותנים פה העיקר הרציונאל מאחוריהן הוא יעילות להמשך הקריירה, לא צריך לקחת את זה קשה.

 

[nicolosh]

אוקי אז אולי קצת הגזמתי

אני לא באמת יושבת וחושבת על זה כל היום. למעשה אני בחורה מאוד מאושרת שחושבת על זה ממש מעט וחיה חיים מאוד מהנים ומספקים. אבל בהחלט יש איזשהיא אי נוחיות בלהיות האחות היחידה שההורים צריכים לשלם לה שכר לימוד פסיכי כשהאח והאחות מביאים יותר "נחת" להורים ולומדים במקומות "נחשבים" וזולים הרבה יותר, ומאז שאחותי הקטנה הגשימה את החלום הפולני של אמא שלי והתקבלה לרפואה אני עוד יותר חושבת שגם אם ההורים שלי גאים בי אז הם גאים בי קצת פחות... ואת זה אני בטוח לא מדמיינת. וגם בלי קשר להורים יש החמצה מסוימת בהרגשה שיכלתי ללמוד במקום טוב יותר. מאוד קל לשלוח אותי לפסיכולוג לפני שחוויתם את החוויה הזאת בעצמכם. וזה באמת לא עניין של קריירה אני מניחה שמבחינת קריירה מצבי יהיה בסדר אם יתנו לי המלצה אחרי ההתמחות זה סתם עניין שלי כעם עצמי כבחורה פרפקציוניסטית שמרגישה פספוס. אין ספק שהקצנתי את הרגשות שלי , זה אולי נשמע קצת מוגזם אבל זה היה כדי להעביר לגולשת את תחושת ההחמצה והפספוס הלא נעימים שהיא עלולה להרגיש אם תלמד במקום שהיא מראש מגדירה כ"מכללת שקר כלשהוא" ולפי איך שהיא מתנסחת יש לי הרגשה שהיא תרגיש פספוס בדיוק כמוני אם לא יותר.

 

[Anabol]

ניסית לצייר את זה כאילו את נורמלית

אבל חפרת לעצמך בור יותר עמוק. תראי, יכול להיות שזה באמת ההורים שלך ולא אשמתך, פשוט זה איך שאת מציירת את הסיטואציה - אבל אם ההורים שלך לדעתי גאים בך פחות בגלל שאת לא לומדת רפואה, זה אבסורד. הגאווה מותנית בהישגים חומרים. ג'יזס. הא אוקי, נו הנה את מודה שאת פרפקציוניסטית. לימדו אותנו יותר מדי להגיד את זה בתכונה שלילית שהיא גם חיובית בראיון אז אנחנו חושבים שזה באמת ככה. אבל זה לא, ואנשים שהם פרפקציוניסטים ברמה קשה הם אכן אנשים שצריכים טיפול פסיכולוגי. אבל לא לזה התכוונו, לא אמרנו שאת צריכה פסיכולוג באופן מילולי, אלא שמשהו בתפיסת העולם שהצגת קצת תמוה. לעניין תחושת ההחמצה, זה מאוד אינדיווידואלי וכמו שאמרתי במקום אחר לאנשים יש נטייה לעשות רציונאליזציה לבחירות שלהם ולאשר אותן בדיעבד כי זה מה שמשקיט את התת המודע. רוב האנשים, לא הפרפקציוניסטים ביניהם.

 

[nicolosh]

בסך הכל עניתי בכנות

אני חושבת שמצבי כאחת שמודה שפרהסיה שהיא מרגישה החמצה ושהיא עשתה שגיאות הוא עדיף ממצב של בנאדם שכותב בפורום הודעות בסגנון מכללת טול כרם היא המקום מספר אחת ללמוד בו .בלי ללמוד פסיכולוגיה אני מניחה שהסיבה לתוקפנות של אדם כזה בפורומים שכאלה היא שהוא לא באמת מאמין בזה והוא פשוט מחפש להתגונן ולשקר לעצמו. אני חושבת שהעצות שאני נותנת לגולשת הזאת הרבה יותר טובות מועילות וכנות מעיצות אחיטופול שנותנים פה הרבה גולשים שפשוט מטעים אנשים וממליצים סתם המלצות פשוט כי הם מתעקשים לחיות בהכחשה והתגוננות מתמדת או כפי שנסחת בעדינות "משקיטים את תת המודע שלהם". וכן אני פרפקציוניסטית ברמות יחסית גבוהות וסבלתי מזה לא פעם בחיים, אני רחוקה להיות מושלמת. אבל מצד שני יש לי מודעות עצמית גבוהה וברוב המקרים בחיים זה לא היה בעוכרי אלא דווקא דרבן אותי ועזר לי בטווח הרחוק. ובגדול אני היום באמת בנאדם מאושר.

 

[Great King Rat]

../images/Emo24.gif

 

[רעם טרופי]

תגובה מצוינת

מול ההתקפות על השפיות שלך..