מה אתם אומרים?

Dynamo1929

New member
חחחחחחח

בעצמך הגדרת את יהדות כדת ולאום. כל עוד יהדות היא דת היא לא יכולה להשתלב עם דמוקרטיה, נקודה. עוד פעם, מובן שיש הבדל בין ישראל למצרים, סין ומנגולויה, אבל המכנה המשותף הוא שכולן מגדירות את עצמן כמדינות דמוקרטיות אבל בפועל אינן כאלה (ייתכן ואחת יותר דמוקרטית מהשניה , אבל עדיין לא דמקורטית). לגבי דמוקרטיה טהורה, מדינה שלא מקיימת את העקרונות הבסיסיים ביותר של הדמקרטיה לא יכולה להקרא דמוקרטיה. ייתכן ולדמוקרטיה יש טיפה גמישות ב"קצוות" אבל בטח שלא בשורש/בסיס. אני אמרתי שהם כמעט מחויבים ולא "מחויבים", אם אתה רוצה, אנסח זאת טיפה אחרת. רצוי שהם יחוקקו חוקים ברוח המשטר ובהתאם לשאיפות השלטון, ודי לבלבל את השכל ולהגיד שהם ניטרלים לחלוטין שאין עליהם שום לחץ, או לחץ מסוים מן השלטון וכו'.
 
אני לא מבין אם אתה בוחר לא להבין

או באמת לא מבין. אני אסביר, שוב. לאט מאד. פעם נוספת, המושג "יהודי" משלב בתוכו דת **ו**לאום. מדינה יהודית דמוקרטית אינה, אני חוזר שוב - איננה, עונה על המושג "מדינת הדת היהודית הדמוקרטית" אלא "מדינת הלאום היהודי הדמוקרטי. במושג הראשון, לו זו היתה הכוונה, מדינת ישראל היתה מדינת ****הלכה**** ואז היינו שקולים למצבה של מדינה תיאוקרטית, דוגמת אירן. במצב כזה, כמובן שתיתכן סתירה בין דיני ההלכה לדמוקרטיה. אנו במצב של מדינת לאום (הלאום היהודי). ישנן הרבה מדינות לאום אתני בעולם, מלבד ישראל ואף הן דמוקרטיות. לפיכך, אין כל סתירה במושג "מדינה יהודית דמקורטית". ---------------------------------------- "עוד פעם, מובן שיש הבדל בין ישראל למצרים, סין ומנגולויה, אבל המכנה המשותף הוא שכולן מגדירות את עצמן כמדינות דמוקרטיות אבל בפועל אינן כאלה (ייתכן ואחת יותר דמוקרטית מהשניה , אבל עדיין לא דמקורטית)." אם לפי דבריך, מובן כי קיים ****הבדל**** בין ישראל לבין שאר הארצות שאתה מציין, למה אתה מתעקש לנסות ליצור ****מכנה משותף**** לישראל ולנ"ל? החלט כבר אחת ולתמיד אם אתה מבדיל בין ישראל למדינות טוטאליטריות או לא. נכון, אין זה משנה כיצד ****רק**** מדינה מגדירה את עצמה, אלא כיצד היא גם פועלת בנידון. במצרים, סין ומדינות לכאורה דמוקרטיות נוספות אין קיום בחירות חופשיות, איום קיום זכויות אזרח בסיסיות וכדומה. לכן ההבדל "הקטן" שבין ה"דמוקרטיה" שלהן לבין הדמוקרטיה בישראל. אם אתה רוצה לטעון, בדומה ל supermanzw, כי מצבה של ישראל דומה למצבן של המדינות המוזכרות, אנא ציין זאת כעת (אין טעם להתווכח עם אדם הרואה בישראל ובמצרים או סין, כדומות מבחינה משטרית). ------------------------------------------ "לגבי דמוקרטיה טהורה, מדינה שלא מקיימת את העקרונות הבסיסיים ביותר של הדמקרטיה לא יכולה להקרא דמוקרטיה" אם אתה מסכים שאין דבר כזה "דמוקרטיה טהורה", הרי שכפי שכבר ציינתי המושג "דמוקרטיה" הינו מושג גמיש. אין הגדרה רשמית לדמוקרטיה ולכן כל "דמוקרטיה יחסותית" הינה בבחינת דמוקרטיה. בישראל, שבה בחירות חופשיות עצמאיות לא מוטות, המקיימת מבנה חברתי דמוקרטי, בה השלטון לא מרכז את כל מוקדי הכח בידיו הפרטיות ובה זכויות אזרח, חופש מידע וכדומה הינה דמוקרטיה בפני עצמה. ---------------------------------------- "ולדמוקרטיה יש טיפה גמישות ב"קצוות" אבל בטח שלא בשורש/בסיס" נא לא לערב ביולוגיה באזרחות. וההערה הנ"ל תופסת גם לציטוט שלך כאן. ---------------------------------------- "רצוי שהם יחוקקו חוקים ברוח המשטר ובהתאם לשאיפות השלטון, ודי לבלבל את השכל ולהגיד שהם ניטרלים לחלוטין שאין עליהם שום לחץ, או לחץ מסוים מן השלטון וכו'" אם הכוונה שלך ל"רוח המשטר" בבחינת המשטר פרופר עצמו המתנהל, אין לי כל בעיה. אכן שופטים במדינה דמוקרטית יפעלו לפי הרוח הדמוקרטית ולפי החוקים אשר משתלבים בה. לטעון כי שופט משנה את דעתו, או מתחשב בלחץ מן השלטון היא טענה קשה והיא נוגדת את מהותו של השופט, כאדם נטול משוא פנים אשר נותן פסק דין במידה שווה לכל. שופטים אשר פוסקים בהתאם לשאיפות השלטון, מאפיינים משטרים טוטאליטריים ברובם, ולא דמוקרטיים. אתה חוזר לטענה כי מדינת ישראל חוטה בענין זה?? אם יש לך הוכחות לשופט כלשהו אשר היה נתון ל"לחץ מסוים מן השלטון" ועקב כך העלים דעה, שינה פסיקה, או כל מקרה אחר - אתה מוזמן לפנות לערכות המתאימות על מנת שיטפלו בו (תתחיל מהארגונים החברתיים, כמון התנועה לאיכות השלטון אשר שמה לעצמה למצוא מקרים כאלו). עד אז, אני אמשיך ל"בלבל בשכל" ולומר כי בתי המשפט בארץ מתנהלים לפי חוקי המדינה, שנקבעו לפי חוקי הכנסת ****הנבחרת**** (דמוקרטיה פרלמנטרית, להזכירך) ולא בהתאם ל"שאיפות שלטון" נוכחי.
 

Dynamo1929

New member
חחחחח אני מרגיש שאנחנו טוחנים מים

לכן אין לי כח לומר בפעם העשירית את אותו הדבר. אם בכל זאת אתה מעוניין לדעת מה אני אומר, קרא את התגובות שלי להעיל ותסיק מסקנות. יום טוב.
 
טענותיך מסתמכות ברציפות על

ההתייחסות ל"יהודי" כדת בלבד, ולכן אתה מתייחס לישראל כמוגדרת כ "מדינת דת יהודית" ולא לאומית. צר לי מאד שאתה לא מבין את ההבדל בין השניים ומאחל לך הצלחה בבחינת הבגרות באזרחות, אם טרם עשית אותה.
 

Dynamo1929

New member
אתה בעצמך מגדיר את היהדות

כדת ולאום יחד, אז מה פתאום לצורכי נוחיות אתה מוכן לפרק את ההגדרה לשני מושגים שונים??
 
אין כאן קשר לצורכי נוחיות

המושג יהודית משלבת בתוכה הן את הדת והן את הלאום. שני המושגים שוכנים יחד, לא עולים אחד על השני ולא מפריעים אחד לרעהו. מכיוון שלא ניתן לציין את בני העם היהודי כבני לאום צרפתי דווקא, או אמריקאי דווקא הרי שמשתמשים בהגדרה "יהודי". היהודים שייכים לקבוצה האתנית היהודית, ולהם הגדרה עצמאית למדינה. קרי, הם לאום בפני עצמו; הלאום היהודי. פשוט וקל.
 

SupermanZW

Well-known member
אין קבוצה אתנית יהודית

היהודים משתייכים לקבוצות אתניות שונות ומגוונות. אין שום קרבה אתנית בין יהודים רוסים ליהודים אתיופים ליהודים תימנים ליהודים מרוקאים ליהודים הודים וכו', לכן ההגדרה שלך לא נכונה. ד"א יש כחצי מיליון יהודים בני הלאום הצרפתי, כ5200000 יהודים בני הלאום האמריקאי, וכו'.
 
לפי דעתך, אין

לפי דעתי שלי, לפי דעה של רבנים, מומחי משפט, בתי המשפט בישראל והאו"מ, יש הגדרה שכזאת. ואין דבר כזה יהודי בן הלאום הצרפתי, אלא יהודי בעל אזרחות צרפתית. בנוסף אמריקאי, צ'רקסי וכדומה.
 

SupermanZW

Well-known member
תגובה

רבנים, מומחי משפט, בתי משפט, והאו"מ אינם אנתרופולוגים ואינם מגדירים מקורות אתנים. יהודי שנולד בצרפת הוא בן הלאום הצרפתי, יהודי שנולד בארה"ב הוא בן הלאום האמריקאי, אין (ככל הידוע לי) יהודים צ'רקסים, כמו כן הצ'רקסים הם עם ולא לאום, לצ'רקסים אין שאיפה לאומית או מדינת לאום. עם ולאום אינם מושגים זהים.
 
מעניין לראות, כי כל העולם אינו בקיא

מספיק ואינו משכיל מספיק להגדרת המושג "קבוצה אתנית" בעוד שלך, כמובן, יש את הכישורים הנ"ל. אמרתי לך כבר, אתה מבזבז את זמנך כאן. הוצא ספר במיידית למען הכל יראו את משנתך.
 

SupermanZW

Well-known member
תגובה

אתה יודע מה זה מקור אתני? מקור אתני אינו הגדרה דתית או לאומית או אזרחית או משפטית, מקור אתני הוא הגדרה אנתרופולוגית גזעית, ליהודים מקורות גזעיים שונים והבאתי ראיות לכך. היהודים אינם קבוצה אתנית כי היהודים משתייכים לקבוצות אתניות רבות ושונות, ניתן להבחין בין קבוצות אתניות גם באמצעות הבדלים משמעותיים בתווי פנים, מרקם וצבע עור, מבנה גוף טיפוסי, וכדו'.
 
קבוצה אתנית הינה הגדרה מדויקת

להפליא אשר תואמת גם אזרחית וגם משפטית. ההבדל בין קבוצה אתנית לללאום הוא בשאיפה להגדרה עצמאית ולמדינה עצמית.
 

SupermanZW

Well-known member
ממש לא

קבוצה אתנית היא הגדרה גזעית ולאום הוא הגדרה מדינית. לאום מבטא השתייכות למדינת לאום או שאיפה לאומית ואינו מחייב שום הגדרה אתנית. קבוצה אתנית הינה השתייכות גזעית ואינה מחייבת שום הגדרה לאומית. כבר הוכחתי שהיהודים אינם קבוצה אתנית וגם אינם לאום.
 
קבוצה אתנית, כפי שרשמתי קודם לכן,

אינה קשורה ללאומיות כיוון שהשאיפה להגדרה עצמית מבדילה בינן. קבוצה אתנית אינה בהכרח הגדרה גזעית, אלא אם כן אתה רוצה לסטות לכיוון הרעיון של הנאציזם אשר הקנה ליהדות הגדרת גזע. לא הוכחת דבר וחצי דבר, אך אני מברך אותך על ההתמדה באמירת משפט זה.
 

SupermanZW

Well-known member
לא

הגדרה גזעית אובייקטיבית אינה הגדרה ניאו דארוויניסטית נאצית של גזעים עליונים וגזעים נחותים, אלא של גזעים באשר הם ללא עדיפויות, וקבוצה אתנית היא קבוצה גזעית. היהודים אינם גזע ואינם יכולים להיות גזע כי מקורם בקבוצות אתניות רבות ושונות.
 
פעם נוספת, אין לכל מה שרשמת

קשר להגדרת הקבוצה האתנית. כל ההבדל בין הקבוצה האתנית ללאומית, הוא רצון בהגדרה עצמית ומדינה (או טריטוריה משלה אם להיות סופר קפדן) עצמית משלה.
 

SupermanZW

Well-known member
שוב לא נכון

קבוצה אתנית נקבעת ע"פ מוצא לאורך דורות רבים (למשל: סלאבים, טאואטונים, נורדים, סאקסים, רומאנים, פינו-אוגרים, מדיארים, ערבים, הינדים, הונים, וכו') ולעומתה קבוצה לאומית יכולה להיווצר גם מאנשים חסרי מכנה אתני משותף בעלי שאיפה לאומית (למשל: אמריקאים, קנדים, שווייצרים, וכו').
 
אתה מערבב בין כמה הגדרות

קבוצה אתנית היא הגדרה אחת קבועה, שכל ההבדל בינה ללאומיות היא השאיפה להגדרה עצמית. בלאומיות עצמה ישנן 2 הגדרות; ישנה לאומית אתנית - כמו במקרה של היהודים בארץ ישראל, וישנה לאומית פוליטית כמו בארה"ב. הלאומית האתנית כשמה כן היא. נגזרת אך ורק מהקבוצה האתנית שלה הגדרה עצמית. הלאומיות הפוליטית משלבת קבוצת אנשים שהתאחדה בשל שותפות רעיונות ולא בשל תרבות משותפת או כל ענין דומה.
 

SupermanZW

Well-known member
הנה ההגדרות

Ethnicity From Wikipedia, the free encyclopedia. This article should be merged with ethnic group Ethnicity is the cultural characteristics that connect a particular group or groups of people to each other. "Ethnicity" is sometimes used as a euphemism for "race", or as a synonym for minority group. While ethnicity and race are related concepts, the concept of ethnicity is rooted in the idea of societal groups, marked especially by shared nationality, tribal afilliation, religious faith, shared language, or cultural and traditional origins and backgrounds, whereas race is rooted in the idea of biological classification of homo sapiens to subspecies according to morphological features such as skin color or facial characteristics. It is a term also used to justify real or imagined historic ties as well. In English, Ethnicity goes far beyond the modern ties of a person to a particular nation (e.g., citizenship), and focuses more upon the connection to a perceived shared past and culture. See also Romanticism, folklore. In other languages, the corresponding terms for ethnicity and nationhood can be closer to each other. The 19th century saw the development of the political ideology of ethnic nationalism, when the vague concept of race was tied to nationalism, first by German theorists including Johann Gottfried von Herder. Instances of societies focusing on ethnic ties to the exclusion of history or historical context arguably have resulted in almost fanatical self-justifying nationalist and/or imperialist goals. Two periods frequently cited as examples of this are the 19th-century consolidation and expansion of the German Empire, and the Third Reich, each promoted on the theory that these governments were only re-possessing lands that had "always" been ethnically German. The history of the Balkans is particularly riddled with inter-ethnic conflicts. The term "ethnicity" may also be used to refer to a particular ethnic group: "People of various ethnicities."
Nationality From Wikipedia, the free encyclopedia. Nationality is a legal relationship existing between a person and a state. The person becomes subject to the state's jurisdiction, even while not on the state's territory; in exchange the subject becomes entitled to the state's protection, and to other rights as well. The nationals of a state generally possess the right of abode in the territory of the state they are nationals of, though there are some exceptions (e.g. British Nationality Law). Nationality must be distinguished from citizenship: citizens have rights to participate in the political life of the state of which they are a citizen, such as by voting or standing for election; while nationals need not have these rights, though normally they do. Traditionally under international law, determining who its nationals are was the exclusive competence of the state in question. However there were nonetheless many similarities in the laws of each nation, and today the law of nationality is increasingly coming under regulation, e.g. by the various conventions on statelessness, and the European Convention on Nationality. Nationality can generally be acquired by jus soli, jus sanguinis or naturalization. Some countries do not permit dual nationality (e.g. Indian nationality law). A person who is not a national of any state is referred to as a stateless person. The nationality of a legal person (e.g. a corporation) is generally the state under whose laws the legal person is registered.​
ההגדרות שלך לא נכונות!
 
אתה באמת מגוחך

כאשר אני מביא הגדרות של משפטנים, של מומחים לחוקי משפט, ושל אנשים הבקיאים הן ביהדות והן במערכת הצדק הרי שאין אלו הוכחות לטעמך. אולם כאשר אתה מביא הגדרות מאתר אינטרנט חופשי אשר מצהיר על עצמו שחור על גבי לבן כי המידע שבו לא נבדק בצורה אחידה, כי כל ההצהרות שבו אינן מחייבות משפטית וכי הוא אינו מתחייב על תקפותו, הרי שזו הוכחה חד משמעית. ככל הנראה, תפיסת עולמך באמת מעוותת. רק למען הסר ספק - אפילו לא טרחתי לקרוא את הנאמר. לפחות היית מביא את המקורות המצוטטים בעברית (זהו מילון רב לשוני בשפות רבות ולאו דווקא באנגלית, כך שלא תוכל לטעון שלא יכולת בעברית).
 
למעלה