מה אחוז ההצלחה של ABA?

dina199

New member
9 מתוך 19 . לא שווה שום דבר

מבחינה מחקרית / מדעית / סטאטיסטית ללא קשר באיזו מילה קוראים לזה.
 
למה? גודל מדגם צריך להיות קשור לשני דברים

השונות הפנימית בתוך האוכלוסייה וגודל האפקט שמנסים לגלות. בהתחשב בעובדה שהשוני הפנימי בתוך האוכלוסייה האוטיסטית הוא אדיר, 19 נראה מדגם קטן מאוד. אבל בהתחשב בזה שהאפקט ''הפכו לנורמלים'' הוא אפקט גדול וברור, יכול להיות שהמדגם הזה מספיק. בשביל זה אמורים לחשב את המובהקות הסטטיסטית של התוצאות בסוף הניסוי.
 

dina199

New member
השאלה מה זה 'נורמליים' ?


לדעתי אצל לובאס נורמאלי היה להיות במסגרת חינוכית רגילה.
אם כך כל הילדים הא"סים המשולבים היום הם 'נורמליים' ואז האפקט אכן גדול וברור וההצלחה היא הרבה מעבר ל 47% (במיוחד בכיתות בתי ספר יסודיים) .
 

דנה 105

New member
לובאס טען שהתפקוד היה נורמאלי מכל הבחינות

הוא טען גם שה-IQ עלה.
 

dina199

New member
ובימינו יודעים שהבעיה היטא לא ב IQ

אלא במדידה.
ברגע א"ס מסוגל לתקשר עם נ"ט בצורה שנ"ט מבין ו IQה - יכול להימדד באמצעים המקובלים בעולם הנ"טי - מתברר שאצל הרבה א"סים ה IQ הרבה יותר גבוה מה שחשבו (כולל גבי מקרים שבהם א"סים נחשבו עם פיגור שגלי כי לא עמדו במבחנים שמודדים IQ )
 
זאת היתה ההגדרה במאמר

מבחינתו נורמלי היה מי שיכול היה לתפקד בבית ספר "רגיל"...
רוב האוטיסטים היום לא היו נכללים בהגדרה שלו.
 
התרגום לא מדוייק

RECOVERED יכול להיות לא רק החלימו, אלא יותר שוקמו...
השאלה היא מה זה שוקמו...
למשל אנשים שעוברים אירוע מוחי, ומצליחים איכשהוא לתפקד לאחר מכן ללא עזרה, נחשבים לכאלה ששוקמו... אפילו שהיכולות שלהם נפגעו.
 
כן זה גם מה

שאני חושבת שזה שוקמו ולא החלימו, השאלה היא אם כל אלה שבסופו של יום דיברו, לא היו ממילא מפתחים שפה כל אחד בזמנו הוא? כלומר עד כמה השיטה תרמה, כי אם ממילא הם היו מדברים, אז השיטה לא עשתה כלום, לפחות בנוגע לדיבור, ביחס לרכישת מיומנויות, אני באופן אישי חושבת שהורה הוא לא פחות טוב בשביל לעזור לילד
 
קשה לדעת

הבעיה עם ילדים קטנים היא שההתפתחות שלהם מאוד לא אחידה, ולא פעם נעשית בקפיצות. כלומר יכול להיות מצב שילד לא ידבר בגיל 3 שנים אבל חודשיים לאחר מכן ידבר כמו אוטוסטרדה...
השאלה שאני שואל היא אחרת: עד כמה המחסור בדיבור היה חלק ממכלול נוסף של קשיים בתקשורת עם הסביבה, בהבנת כללים, בתסכול שנובע מחוסר היכולת להתבטא ולהסביר דברים.....
לפחות במקרים שאני מכיר העיכוב בדיבור היה הסימן המחשיד הראשון לקושי... אבל לא בהכרח לספקטרום האוטיסטי....
מה שלי ברור הוא שהתקשורת המדוברת היא הדגם המועדף עבור רוב בני האדם ובלעדיו קשה מאוד להעביר מידע כלשהוא ביניהם.
למשל, איך ילד יגיד לאמא שלו שהוא רעב, כשהיא לא רואה אותו?
איך אפשר להסביר לילד שמשהו מסוכן? אם הוא לא יבין את זה בדיבור, הוא שוב ושוב ינסה כל פעם משהו אחר....
 
אני חושבת

לפחות בדוגמה שאתה נתת, למה שילד ירצה להגיד לאמא שלו שהוא רעב אם היא לא לידו, אני בטוחה שילד אוטיסט שלא יודע לדבר, לא יישאר לבד ותמיד יהיה בהשגחה של מישהו. אני לפחות מבתי יודעת שכשהיא רעבה היא פשוט לוקחת אותי ביד למקרר ואז אני יודעת.

אני מסכימה איתך שתקשורת מילולית היא הדגם המועדף, מהסיבה שזה מה שרוב בני האדם מבינים. לגבי משהו מסוכן, אני חושבת שאותה בעייתיות קיימת גם אצל ילדים נטי"ם, ושוב דוגמה אישית שלי, שתי הילדות הגדולות שלי נטיו"ת, מבינות דיבור, אבל ממשיכות לבדוק את הקצה. הן יודעות שמה שהן עושות מסוכן וזה לא יעזור מה שאני לא אגיד הן תמשכנה בשלהן. גם הקטנה מטפסת על המזנון והיא מבינה טוב מאוד שזה משהו שאני לא מרשה, לפעמים אני מרגישה כאילו היא בוחנת אותי, היא מסתכלת עלי וכשהיא רואה שאני מסתכלת חזרה היא מטפסת על המזנון ומחייכת חייוך ממזרי, יום אחד אחרי שהיא עלתה מספר פעמים ואני הורדתי אותה בזה אחרי זה, היא אפילו הגדילה לעשות, תפסה אותי ביד, לקחה אותי עד המטבח השאירה אותי שם וחזרה למזנון, אם הייתי מתרגמת אותה למילים היא בעצם אמרה לי תלכי מפה תעזבי אותי בשקט, זו הייתה סיטואציה ממש מצחיקה
 
זה שלב טבעי אצל ילדים

השאלה היא כמה זמן זה נמשך...
אני מסכים לגבי ילד שלא יודע לדבר... אם כי זה מאוד תלוי בדרך שהוא מקבל ולומד כללים....
 
למעלה