השאלה נראית פשוטה אבל התשובה אינה פשוטה.
לדבר זה לא בהכרח לתקשר באופן תקין. את הטיפול לא מתחילים כשהילד אילם ולא מסיימים כשהילד מצליח להגות מילים. הבן שלי, למשל, מדבר שתי שפות שוטף אבל מדבר רק על מה שמעניין אותו, מסרב לענות למה שאת שואלת, לא ממתין לתורו בשיחה, חוזר על משפטים המון פעמים, שוגה מאוד בדקדוק (האמת, הדקדוק מאוד השתפר לאחרונה), לא שואל כמעט שאלות (כן. מדבר בלי סוף ולא שואל כמעט כלום)...זה לא מצב תקין.
ABA, כמו עוד דברים שנסמכים על הפסיכולוגיה ההתנהגותית, מגדיר לעצמו מה למדוד ומודד את זה היטב. השאלה היא רק אם המדידות רלוונטיות למציאות...והרבה פעמים קשה לענות. בניגוד לזה, שיטות אחרות קשות למדידה כך שההשוואה ביניהן לבין הABA כמעט בלתי אפשרית.
חוץ מזה, מבחינת תורת הדגימה, בסטטיסטיקה, ככול שהשונות הפנימית באוכלוסייה מסוימת היא גדולה יותר, כך המדגמים מתוכה צריכים להיות גדולים יותר. השונות בתוך אוכלוסיית האוטיסטים היא אדירה ולכן המדגמים צריכים להיות כל כך גדולים שקשה בכלל לחקור את ההצלחות של השיטות השונות.
דנה, עם כל הצער שבדבר, על השאלות הכי טבעיות ופשוטות שקשורות באוטיזם, עדיין קשה מאוד לענות.