בעייתי מאוד!
השתמשת במספר ביטויים שאינם זהים. מצד אחד "ההגיון שלך" ומצד שני "האינסטינקט, תחושת הבטן". בשאר דבריך התייחסת בעצם רק לקבוצה השניה של הביטויים. כל העניין במדע הוא שהוא מבוסס על תוצאות ניסויים שכבר בוצעו ויכולתו לחזות תוצאות ניסויים עתידיים. אי אפשר לסמוך על תחושת הבטן, או על מה שמצלצל נכון. להמון המוני-המונים של בני-אדם זה מצלצל מאוד נכון שלא יכול להיות שאין משמעות ומטרה לאנושות, ועל כן הם בוחרים בדת הקרובה ומקיימים את מצוותיה. אנשים אחרים מחפשים "משמעות רוחנית" ומגיעים לקבוצות כמו היוגים המעופפים. אפילו איינשטיין, כאשר נתקל במוזרות של מכניקת הקוואנטים, סירב לקבל אותה מפני שהיה לו קשה לחיות עם יקום המתנהג באופן סטטיסטי ("אלוהים אינו משחק בקוביה עם היקום"). ובכלל, מכניקת הקוואנטים היא דוגמה מעולה למדע שאינו מתיישב כלל וכלל עם ההגיון הפשוט או האינסטינקט. עצם הצפיה בניסוי קובעת את תוצאתו? ישנו דבר מה אשר מתנהג פעם כחלקיק ופעם כגל, או יכול להימצא בשני מצבים שונים בו-זמנית? חלקיק העובר בשני מקומות נפרדים בו-זמנית? ישנו רק סיכוי סטטיסטי מסויים לתוצאת כל ניסוי פיזיקלי? גם טובי הפיזיקאים אומרים בפה מלא שאין להם שום תפישה אינסטינקטיבית של תורת הקוואנטים. תורת היחסות גם היא אינה עניין של מה בכך (כאשר המהירות גדלה זמן מתארך ומרחק מתקצר). למרות זאת, תורות הקוואנטים והיחסות, לא רק שמסבירות תופעות ותוצאות ניסויים שנערכו לפני זמנן, אלא גם חזו בהצלחה תוצאות של ניסויים שנערכו לאחר שהן נוסחו. בכל הקשור למדע, אילו היינו נצמדים לתחושות-הבטן לעולם לא היינו עוברים ממה שנקרא היום פיזיקה קלאסית למודרנית.