מדיטציה - התחלה

[בהקתה עומר]

יפה מאוד!

גם לפני שאנשים ידעו ממה הירח עשוי באמת הוא היה אותו הדבר! למה? כי המציאות לא מתחילה להתקיים כשאנחנו תופסים אותה! קודם היא קיימת ורק אחר כך תופסים אותה! אני שמח שהבנת את זה סוף סוף. למה אנשים שינו את דעתם? כי הוכיחו להם! זה היגיון. אבל אתה עדיין לא הוכחת ש1+0=0 וגם לא שהזמן הוא לא לינארי. ועדיין לא הוכחת לי שאלו לא דיעות קדומות ואין לי שום סיבה להשתחרר מהם. תראה: תוכיח שאתה לא גנב? תוכיח שאתה לא שודד? פושע? מצית סידרתי של עצים? על פי ההיגיון שלך אם אני לא חושב שאתה כל אלו אני מבטא דיעה קדומה.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif ברירת מחדל היא בורות

זה שאנשים רבים חושבים דבר מה אינו עושה זאת נכון. לעיתים קרובות בדיוק להיפך. נסה לחשוב בכוחות עצמך ולא להזדקק לברירות מחדל, הנחות יסוד ואקסיומות.

 

[בהקתה עומר]

טוב ויפה

אז כניראה שאתה גנב, שודד ומצית סידרתי. וכניראה שגמדים עם חדק וראש סגול מוציאים לי לשון. אני לא רוצה להיות בור אחרי הכל...

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif מדהים!!!!!!!

סוף סוף אתה תופס את זה!!! עוצם האפשרויות לא נועד אלא לדבר אחד: לשכנע אותך כי אין שום טעם להתשיך לחשוב. הפסק לחשוב עכשיו והגע לעילאי, אחר כך תוכל לספר לנו האם חווית אותו כישיות או כריק טהור... כל השאר אלו סתם דיבורים. רחש אלקטרונים ברשת.

 

[בהקתה עומר]

שיהיה

תקרא לי מחר כשתצא מהבית עם קסדת אזבסט על הראש כי אין לנו שום הוכחה שגשם של אש לא הולך לרדת. מאוד הייתי רוצה לראות את זה. תקרא לי גם כשתלך ברחוב עם גלגל הצלה כי אין לנו שום הוכחה שהאדמה לא תהפוך בן רגע לים. ואת הטרמיטים הטורפים כבר הזכרתי? כדאי שתגלה אמצעי זהירות. אחרת כל מה שאמרת עד כה הוא שטויות.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif חחח... מצויין!

מאחר והכל קשור בברהמן אין דברים מקריים אלא כולם מושפעים זה מזה. אם היית יוצא בעיר פומפי עם כובע אזבסט היית נחשב משוגע אבל אולי (אולי) ניצל מהתפרצות לוע הגעש. איך זה קשור לענייננו? כשאתה מודע לכך שכל האפשרויות יכולות להתקיים בו זמנית, אינך שולל דבר ולכן פתוח לקריאתו של היקום (ברהמן, העליון וכו') המדבר אליך ללא הרף. כך שבהחלט מעשיך יהיו טהורים מתוך הקשבה זו ותעשה את הדבר הנכון בזמן הנכון. אבל אם מאידך אתה מאמין ב"ברירות המחדל" שלך, גם כשבגוואן ילחש באוזניך ללכת עם כובע אזבסט כדי להצילך, לא תקשיב לו ולא תדע כי זה קולו. פשוט ברירות המחדל שלך יכריעו אותך או שתהיה עסוק מידי בלבדוק אם אתה אדם הגיוני (נורמלי? שומע קולות?), או שפשוט תהיה עסוק מידי בשירת מזמורים לכבודו וקולך יאפיל על שלו...

אני כנראה לא אצא מחר עם קסדת אסבסט כי כמו שאמרתי, עוצם האפשרויות מבטל זה את זה. איני יודע מה יתרחש מחר, לכן יתכן כי דווקא יבואו חוצנים ויהרגו אנשים עם קסדות אסבסט. מי יודע?

מחר אסתובב כהרגלי או שאעשה מה שיתחשק לי. הכל הוא הברהמן ואחת היא מה יקרה.

 

[בהקתה עומר]

ובכל זאת

גורם ה"ובכל זאת" משחק כאן. "ובכל זאת" זה נישמע טוב, מתפלמס ומליצי, אבל אתה לא באמת מאמין בכל זה. אתה אוהב להתפלסף על זה אבל לא באמת מאמין ש1=0. זה נשמע טוב, זה פיוטי, אבל אין לנו שום סיבה להאמין בזה. לעומת זאת, יש לנו הרבה אינטרס לומר שאנחנו מאמינים בזה כדי להישמע כמו פילוסופים גדולים.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif אתה טועה. אבל מה הטעם?

איני אומר דברים שאיני מאמין בהם. יותר מזה: יודע אותם. אבל כאמור, אין טעם. מחשבה מופשטת שאינה כבולה להנחות היסוד שלך היא רדיקלית ודמיונית (או שקרית) עבורך. להתראות.

 

[בהקתה עומר]

האומנם?

אם אתה אכן מאמין בכל האמיתות שציינת אז מדוע אינך מבצע את הפועל היוצא מהן? כלומר: מפקפק גם בהן. מדוע אינך מפקפק גם בקול הפנימי שהברהמן נותן בך? מדוע אינך מפקפק בהנחה שהברהמן עליון על הכל? בהנחה שאחד שווה לאפס? אני מפקפק באמיתות, כפי שהצעת לי. אני מפקפק בכך שאחד שווה לאפס ובכך שהזמן אינו לינארי. האומנם? בסופו של דבר אין מי שמנותק מברירות מחדל. אפילו הפוסטמודרניסט הקונסטרוקטיביסט שמאמין בשלילת אמיתות אומייקטיביות מאמין בשל כך במציאות אובייקטיבית בפני עצמה. אין לנו את היכולת להתנתק מכך. אנו לא בנויים כך. אל לנו להתנתק מכל חשיבה. זה בלתי אפשרי. מוטב שנמצא את החשיבה הנכונה ונתחבר אליה.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif להתחבר לחשיבה הנכונה?

לא ניתן להתנתק מחשיבה? ואתה עוד טוען שאתה מסתמך על הוודות? מוזר מאוד. ואני חשבתי ששיאה של הארה הוא בהשקטה של החשיבה כליל. תמהני מאוד מאוד.

 

[בהקתה עומר]

לא, זה לא נכון.

הוגי האדוויתה, כמו הבודהיסטים ושאר האסכולות האימפרסונאליות, טוענים שיש לבטל את המחשבה ואת הפעולות באשר הן. זאת משום שאינם מכירים במציאות גבוהה יותר. הגישה הפרסונאלית תופסת הארה לא כביטול הפעולה והמחשבה אלא בניטובם אל עבר העליון, ריכוזם בעליון. זה קרוי בודהי-יוגה. ביטול הפעולה יביא אותך לגאולה (הזמנית) של אובדן הקיום הפרסונאלי והיטמעות בברהמן. לעומת זאת: ריכוז הפעולה בעליון יביא אותך לגאולה (הנצחית), לא של ביטול קיומך, אלא העברתו לקיום הרוחני.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif חבל

הסיכוי שבדרך זו יהיה האדם מאושר הוא אפסי. בכל הדורות אנשים הגיעו להארה ואף תיארו את הארתם כאי פרסונלית. מי שהתעקש על פרסונליות הם אלו שלא הגיעו להארה אלא הסתמכו על טקסטים של אחרים. אני מאחל לך שתחווה אי פרסונליות. רק החוויה תשכנע אותך, ובוודאי לא המילים שאני כותב.

 

[בהקתה עומר]

לא, זה לא נכון.

היו אנשים שהגיעו להארה אימפרסונאלית והיו גם כאלו שהגיעו להארה פרסונאלית. ההיסטוריה הוודית המתוארת בכתובים כגון הבהגוואד-פורנה מפרטת מקרים כאלו. אני מאחל לך שתיישם את העצות שנתת לי ותפקפק בברירת המחדל שלך לגבי גאולה אימפרסונאלית. החוויה היא זו ששיכנעה אותי לגבי גאולה פרסונאלית. את החוויה האימפרסונאלית עוברים בדרך. החוויה הפרסונאלית היא השלב הבא. זו הסיבה שהניטמעים בברהמן לא יודעים לתאר אותה וחושבים שהיא לא קיימת.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif קרא את וסישטהא

 

[בהקתה עומר]

קראתי

והטקסט מציין בפירוש שהטבע הרוחני הוא סת-צ'ית-אננדה - נצחיות, ידע וחדווה. הברהמן הוא אך ורק הסת, הנצחיות. הפרמאתמה היא גם צ'ית- ידע והבהגוואן, האישיות, הוא כל השלושה מכיוון שהכל נובע ממנו.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif וזה כל מה שכתוב?!

 

[בהקתה עומר]

צטט בבקשה

איפה כתוב שם שהברהמן הוא מעל הבהגוואן?

 

[yaga1]

מממ...

מתוך ה- "יוגה ואסישטה" בה מנחה ואסישטה הגורו הנערץ את רמה, התגלמות העליון, בדרך הידע וההארה - "האמת, סאט צ'יט אננדה, היא מעבר למחשבה או תובנה, היא שלווה מוחלטת ונוכחת בכל,מעבר לדמיון ותיאור. בתוכה עולה באופן טבעי היכולת המושגית. יכולת זו על שלוש היבטיה קרי - דק, אמצאי,וגס(סאטווה,ראג'ס,תמאס),מהווה את הגורם הידוע כ- פראקריטי או טבע יחסי. א-וידיה או בערות היא פרקריטי. זה המקור לכל ההוויות היחסיות, מעבר לכך הוא העליון. אפילו האלים כגון וישנו ושיווה הם חלק מבערות זו,חלק מא-וידיה. מהווים הם חלק מגורם הסאטווה בבריאה..... שוב ושוב אני חוזר על כל זה, הו רמה, למען התעוררותך הרוחנית. ההכרה בעצמי העליון אינה מתרחשת לולא חזרה מעין זו. בערות זו הידועה כ-אווידיה או א-ג'ננה הפכה מוצקה משום שבוטאה ונחוותה ע"י החושים במשך אלפי גילגולים בתוך ומחוץ לגוף. אך ידע העצמי אינו קיים בטווח החושים, הוא עולה כשמש כאשר החושים והמיינד, שהיא החוש השישי, פוסקים ואיתם פוסקת המציאות אשר מלבד קיומה בהם אין היא מתקיימת.... כל מה שישנו וכל מה שמתגלה כאשליית העולם אינו מאום מלבד ברהמן, או התודעה המוחלטת ודבר לא מלבדה. תודעה היא ברהמן, העולם הוא ברהמן, היסודות הם ברהמן, אני ברהמן, אויבי ברהמן, חברי ומכרי ברהמן. ברהמן הם שלוש חלקי הזמן כי כל זה מושרש בברהמן....ברהמן מכיר ברהמן מתנסה בברהמן מתגלה בברהמן בכוח ברהמן....מצבי המיינד של משיכה ודחייה כולל המציאות עצמה כמושא כל אלו הועלו בכוח הדמיון. כל הקיים הוא ברהמן וברהמן בלבד קיים..."

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif וסישטהא רעי היקר...

"תופעת העולם הזו היא בלבול... כפי שתכול השמים הוא תופעה אופטית. חושבני שמוטב לא לתת להכרה לדבוק בה, אלא להתעלם ממנה". אני תוהה האם היה זה נכון לחשוף את דבריו האלמותיים של וסישטהא בדיון זה בפני תיוג כפילוסופיה מוקדמת או מאוחרת, נכונה או מעוותת. בסופו של דבר ההבדל הוא ביכולת לתפוס את המציאות כפרי תהליך תפיסה בלבד או בהצמדות אל תופעות החושים כמציאות אובייקטיבית לכאורה ולכן אל ממשותו של התופס וממשותם של האלים אליהם צריך לסגוד.

 

[בהקתה עומר]

בדיוק.

הקיום הוא ברהמן, האנרגיה האשלייתית של העולם החומרי היא אכן שם, אך מעבר לכך קיימת מציאות אמיתית שאינה סובייקטיבית. האנרגיה בעולם החומרי היא מאיה (אשליה) בעוד האנרגיה בעולם הרוחני, האמיתי, היא פורנמסי, ולא מאיה. מציאות אמיתית ואובייקטיבית. אבל זה לא משנה את העניין. אם אנחנו מגדירים את תפיסת המציאות שלנו כאשליה אזי זו הגדרת מציאות אובייקטיבית. אם לא כך אזי זו לא היתה אשליה אלא מציאות סובייקטיבית אישית שלנו. הוודות הן לא פוסטמודרניות. למעשה אפשר לומר שהן פוסט-פוסטמודרניות. כלומר: מתארות מציאות אשלייתית וסובייקטיבית, הברהמן, אך גם קיום על, גבוה ממנו אשר אינו סובייקטיבי, הלא הוא הבהגוואן. והנה כאן ציטטת לנו קטע שמספר על רמה, התגלות של הבהגוואן, גם אם הוא משחק כאילו אינו יודע את הדברים לפני ואשיסטה, כיאה לאוואתר, על מנת ליצור סוג מסויים של יחסים.