יפחוצית מצויה
New member
אני לא חושבת שזו שאלה של רמת תפקוד
אלא של מהות השוני הראשוני.
ויכול להיות שהשוני הראשוני של הבן הקטן שלך אכן נוגע לכישורי שפה ולא לאוטיזם. ושההתנהגות הכביכול דמוית-אוטיזם אצלו היא תגובת מצוקה משנית, ולא באמת "מתאימה לו", כי בנקודה שבה אוטיסטים שונים מהכלל הוא דווקא לא דומה לאוטיסטים אלא לכלל. ושאם הקושי השפתי יפסיק להכשיל את מאמציו, הוא ידחוף את עצמו הרחק מהכיוון האוטיסטי שלא הלם אותו מלכתחילה, וכאילו "ייצא מזה".
לא הייתי מזלזלת באינטואיציה שלך בנושא הזה, בפרט שיש לך ילד אחר שהוא כן על הספקטרום האוטיסטי.
אני חושבת שמה שמעורר קצת עצבנות כאן בפורום הוא הכנסת הדירוג השיפוטי לעניין. יש איזו תמונה איומה שמשתמעת מדבריהם של אנשי מקצוע רבים, לפיה כביכול אפשר לדרג את האנושות על סולם ערך איכותי בו האוטיסטים "בתפקוד נמוך" נמצאים בתחתית, מעליהם האוטיסטים "בתפקוד גבוה", מעליהם "הגבוליים", ומעליהם, שיא השיאים, פסגת השאיפות האנושית, המטרה הנכספת מכולן - "יציאה מהספקטרום" אל עבר הנורמה... טוב נו, תחתית הנורמה, לא צריך להגזים בשאיפות, נכון?
אף אחד עוד לא הצליח לשים את האצבע על מהות השונות האוטיסטית כשלעצמה, אבל אני מאמינה שיש משהו כזה (יש לי תיאוריה משלי בעניין, שהיא די שונה ממה שהוצג כאן לעיל).
גם לגבי הבת שלי, שהיא בת שנתיים ועם עיכוב שפתי ניכר כרגע, ההרגשה העקבית שלי היא שיש לה סוג של לקות-למידה (או שונות-למידה). רק שבמקרה שלה אני די משוכנעת שהשונות הבסיסית שלה היא לא בתחום השפה אלא במשהו אחר, ולמשהו הזה כנראה קוראים אוטיזם.
אלא של מהות השוני הראשוני.
ויכול להיות שהשוני הראשוני של הבן הקטן שלך אכן נוגע לכישורי שפה ולא לאוטיזם. ושההתנהגות הכביכול דמוית-אוטיזם אצלו היא תגובת מצוקה משנית, ולא באמת "מתאימה לו", כי בנקודה שבה אוטיסטים שונים מהכלל הוא דווקא לא דומה לאוטיסטים אלא לכלל. ושאם הקושי השפתי יפסיק להכשיל את מאמציו, הוא ידחוף את עצמו הרחק מהכיוון האוטיסטי שלא הלם אותו מלכתחילה, וכאילו "ייצא מזה".
לא הייתי מזלזלת באינטואיציה שלך בנושא הזה, בפרט שיש לך ילד אחר שהוא כן על הספקטרום האוטיסטי.
אני חושבת שמה שמעורר קצת עצבנות כאן בפורום הוא הכנסת הדירוג השיפוטי לעניין. יש איזו תמונה איומה שמשתמעת מדבריהם של אנשי מקצוע רבים, לפיה כביכול אפשר לדרג את האנושות על סולם ערך איכותי בו האוטיסטים "בתפקוד נמוך" נמצאים בתחתית, מעליהם האוטיסטים "בתפקוד גבוה", מעליהם "הגבוליים", ומעליהם, שיא השיאים, פסגת השאיפות האנושית, המטרה הנכספת מכולן - "יציאה מהספקטרום" אל עבר הנורמה... טוב נו, תחתית הנורמה, לא צריך להגזים בשאיפות, נכון?
אף אחד עוד לא הצליח לשים את האצבע על מהות השונות האוטיסטית כשלעצמה, אבל אני מאמינה שיש משהו כזה (יש לי תיאוריה משלי בעניין, שהיא די שונה ממה שהוצג כאן לעיל).
גם לגבי הבת שלי, שהיא בת שנתיים ועם עיכוב שפתי ניכר כרגע, ההרגשה העקבית שלי היא שיש לה סוג של לקות-למידה (או שונות-למידה). רק שבמקרה שלה אני די משוכנעת שהשונות הבסיסית שלה היא לא בתחום השפה אלא במשהו אחר, ולמשהו הזה כנראה קוראים אוטיזם.
