לפני שבוע שיתפתי

[שלומות0]

הנושא הרבה יותר מסובך

ואני לא יכולה לעלות כאן סיפורים כי אין לי רשות להעלות אותם,,
אני רק יכולה לכתוב שיש מערכת שלמה משומנת היטב שעובדת יד ביד, והדוחות שנכתבים תוך כדי שיתוף פעולה בין אותם גורמים שיקרים לחלוטין,
ויש בהחלט אינטרס לעשות זאת לחלק מסוים מהציבור שמיגע לשם,,

 

[שלומות0]

ועוד דבר חשוב

הדוחות האלו גם מגיעים בהמשך לשפ"ח וכן גם ועדות ההשמה נהנות לטעום "מפריין," ולא סתם יש ילדים שלא ממש מושמים במקומות שמתאימים להם, והורים נלחמים ולא יודעים את האמת

 

[dina199]

בדיוק : חלק , ולא התחלתי.

איבחון צריך להתחיל בשיחה ראשונית שהמאבחן מנהל עם ההורים . לכל אחד מהגורמים המשניים: מרב"ע, קלינאי תקשורת, גננת, עו"ס יש זוית ראיה שונה - ורופא (או פסיכולוג) צריך להתחיל את השיחה כשהוע עדיין לא מוטה מהזוויות של האחרים , כי הוא הגורם המאבחן הרשמי.

 

[אמא חמסה]

גם כשעשינו אבחון במקום פרטי,

התקשרה אלי משהי מהצוות ושוחחה אתי שיחה מקדימה, כדי לראות אם יש בכלל צורך באבחון.

יכול להיות ששעה של עובדת סוציאלית יותר זולה ולכן היא עורכת שיחה מקדימה כדי לראות אם יש בכלל צורך באבחון כזה או אחר, ולאן להפנות את האדם.

היינו גם פעם במקום שבו הרופאה, נוירולוגית, פגשה אותנו וכתבה אבחון לפי עתה.
הפסיכולוגית של אותו המקום חשבה משהו אחר ושכנעה את הרופאה בצדקתה והרופאה שינתה את האבחנה שכתבה בהתחלה. (יש לי עד היום את העותק הראשון עם אבחון א' ואחד יותר מאוחר, של אותה רופאה, עם אותו הילד, של אבחון אחר ולא שהיא בדקה אותו פעם שניה, היא רק טענה שכנראה טעתה והיא סומכת על הפסיכולוגית יותר.

כך שגם כשהרופא (או הפסיכולוג) הוא הראשון, זה לא מבטיח שהוא לא יהיה מוטה. ולכן אני לא חושבת שהסדר חשוב כל כך.

לי נראה שהעובדת הסוציאלית היא גם סוג של נווטת ובודקת למי להפנות ולאיזה מומחה כדאי להגיע אחרי הבדיקה שלה ושל הרופא. לעתים להורה יש כיוון מסוים (ולא חשוב איזה) ואחרי פגישה ראשונית מחליטים לשלוח לאבחון שונה ולכיוון אחר.

 

[schlomitsmile]

נכון, קוראים לזה אינטייק

 

[שלומות0]

אינטייק

לא עושה עובד סוציאלי אלא אם כן יש חשד להזנחה!

 

[schlomitsmile]

לא בהכרח אני מבינה ואף מזדהה עם אי-האמון שלך בעובדי הרווחה.
גם אני נכוויתי ברותחין איתם ונזהרת בצוננין,
אבל בכ"ז לא כדאי בגלל זה לראות בכל עו"ס באשר הוא גורם עוין

 

[החיפושית החמישית]

בהתפתחות הילד במכבי,

את האינטייק עשתה לנו עובדת סוציאלית.
ולא היה שום חשש שאנחנו מזניחים את הילד, האמיני לי

.
לפעמים בונים פה כאלה מגדלים על... כלום. באמת.

 

[dina199]

אני לא מדברת על הזנחה

(למרות שהחשש מ'כוונות טובות' של מקומות ציבוריים תמיד קיים).
אני מדברתעל זה שלעשות אינטייק זה חלק מאיבחון וצריך להתבצע ע"י המאבחן עצמו או אדם אחר באותו מקצוע (אם עוזרים למאבחן)

 

[החיפושית החמישית]

עבודה סוציאלית היא מקצוע טיפולי

ועובדים סוציאלים רשאים לקבל מטופלים וגם עוברים סטאז'.
זה לגמרי תקין והגיוני ומקובל מאוד לא לבזבז שעות רופא, שגם ככה מצויות בצמצום (ומכאן התורים הארוכים) כדי לקבל היסטוריה רפואית שאחר כך רופא יכול לעבור עליה בחמש דקות.

 

[שלומות0]

כן לתמוך ולעזור להורים

שמגיעים באחת התקופות הקשות שלהם להשאיר להם את הזמן לעסוק בזה ולא לתרץ שאין להם זמן בגלל ששלחו אותם לעסוק באינטייק, זה לא תקין
צריך אותם לעזרה ולא לאינטיייק!

 

[שלומות0]

לי חשוב לבנות מגדלים מה לעשות כזו אני

"כל המציל נפש אחת מציל עולם שלם"......

 

[פרח לי יפה ורוד]

גם במרכז צמיחה

את האינטייק עושה עושה עובדת סוציאלית-ואת קביעת תוכנית הטיפולים.
הם מטפלים בספקטרום.

 

[שלומות0]

מסכימה איתך, זו עובדת סוציאלית טיפולית

היא בתקן של מטפלת רגשית ועושה אינטייק לקביעת תוכנית הטיפולים, לא על זה כתבתנו כאן!

 

[dina199]

אני מניחה שהם מטפלים בספקטרום

אחרי קבלת אבחנה רשמית שניתנה ע"י מאבחן מקצועי מוסמך.

 

[dina199]

שיחה מקדימה אם יש צורך באיבחון

שונה מראיון ראשוני באיבחון (שהו ה INTAKE ).
אם נקבע תור לרופא , סימן שמסכימים שיש צורך באיבחון.
כל איבחון מתחיל INTAKE הזה. בזמנו הדברים האלה עצבנו אותי , כי בכל איבחון הייתי צריב לספר את קורות החיים החל מההריון כל פעם מחדש. הצעתי להם דברים כתובים , והם לא רצו כי חייב להיות 'INTAKE'
מה שמפריע לי שאת הINTAKE עושה עו"ס (אולי באמת משיקולים כספיים , וחבל ששיקול כספי משפיע על איבחון במקום ציבורי ).
אם הרופא או הפסיכולוג המומחים צריכים עזרה שיעשו את זה המתמחים שלהם (יש לכל מומחה וזה באותו מקצוע)

 

[שלומות0]

אני ממש לא מסכימה

שהשיקול הוא כספי, השקול מאוד מאוד מחושב במכונים האלו, הכל מתוכנן בצורה שקולה, ולכל דבר יש סיבה ולא כסף, יש למכונים האלו תקציבים, השיתוף פעולה עם הרווחה כל כך מדהים רק שההורים לא יודעים זאת

 

[dina199]

לא חייב להיות כסף. אבל בטוח יש שיקול כלשהו.

ושהוא שייך לכל מני דברים מנהליים ולא למהות האיבחון,

 

[dina199]

בדיוק

 

[TITLUL]

האבחון שלנו משניידר

גם איתנו התפנה מקום והם הצליחו לעשות הכל מאוד מהר, מבחינה זו כל הכבוד להם, בכל זאת זה בית חולים ציבורי. מבחינת האבחון עצמו, ובכן, היינו שם אצל כמה אנשי מקצוע, וכל אחד אמר משהו אחר, הם לא ממש חיכו לשמוע דיעה אחד של השני, וזה לא היה מקצועי. קיבלנו אבחון מאוד מהוסס של "ילד מבלבל" , כשהאמיני לי שהילד שלי לא מבלבל ולא נעליים, הוא לגמרי אוטיסט. גם על האבחון לחצנו, כלומר אמרנו שמעדיפים אם הוא מבלבל שיתנו לנו אבחנה חד משמעית (הם בהתחלה סירבו, ונתנו רק מן נייר עם כותרת "חשד ל פידידי". רק אחרי שהלכנו גם לפסיכולוגית פרטית שאיבחנה נתנו לנו אבחנה חד משמעית, והתעקשנו על זה כי היינו צריכים לדאוג לגן תקשורת. בדיעבד זה מגוחך בעיני שהילד שלי בילבל אותם, כיום הוא ילד שאנשים ברחוב מזהים שהוא אוטיסט, ומצד שני - הוא היה אז יותר קטן ומאז ועד היום גם היתה נסיגה מסוימת, אם כי לא דרמטית ומאוד הדרגתית. כמובן שכשגדלים הפערים גדלים ונעשים ברורים יותר. . מנסה לומר שהם לא עושים אבחון בכלים מדעיים מאוד מרשימים, זה הכל היה נראה כמבוסס על שילוב בין סטיגמות לאינטואיציות, אני לא אשכח כשמרפאה בעיסוק אמרה לי תוך כדי אבחון שהוא לא בספקטרום כי הוא הכניס כלב למקום בפאזל אחרי שהיא אמרה לו שהכלב עצוב. זה לגמרי סטיגמה, הרעיון הזה שאוטיסטים לא מגיבים לרגש ואם הילד מגיב לרגש הוא לא אוטיסט. עד היום הנושא של "עצוב" ו"חולה" מאוד מפעיל את הקטנטן שלי, הוא ממש מתקשה להכיל את זה.... הוא ילד רגיש רגיש ועדיין - אוטיסט. זו בכלל לא סתירה, כמו שאני מבינה כיום. אך אז לא הבנתי ואני מודה שההיסוס שלהם והאמירות לכאן ולכאן הכניסו לי המון בלבול מיותר למערכת. אני שמחה שלמרות הרצון שלנו להאמין שהוא לא אוטיסט, הבנו איפשהו שהוא כן, והתעקשנו לקבל אמירות כתוב חד משמעיות שיאפשרו לנו לשלוח אותו לגן המקסים בו הוא נמצא כיום. וגם, איפשרו לנו כמובן להבין ולעבד... בקיצור, לכי לאבחון, אך אל תראי בו סוף פסוק, הקשיבי לעצמך ואל תהססי לקבל עוד דיעה אם את מקבלת אמירות שהן לא החלטיות. יש מקומות שמאבחנים בצורה יותר מקצועית ובכלים יותר רציניים משניידר.