לך ולווינסטון:
וינסטון ניסח את זה הכי טוב - איינשטיין לא הפריך את חוקי ניוטון לגמרי אלא טען שהם מקרה פרטי. ברור, אם ככה, שאמפיריזם מוכיח לנו רק דברים על מקרים פרטיים. אבל המדע כל הזמן עולה על תיאוריות יותר ויותר כלליות. המטרה של הפיזיקה היא הפשטה - למצוא את החוק האחד, הכוח האחד שמניע את היקום. כרגע ישנם שלושה, אם אני לא טועה. אז זה לא אומר שמסקנות מניסויים כמו זריקת אבן הן לא נכונות עבור זריקת אבן, זה פשוט אומר שטכנית, אין להן שום משמעות מעבר לניסוי הספציפי הזה (ואם להיות מאוד קטנוניים, אז לניסוי הספציפי הזה בזמן הספציפי הזה ובמקום הספציפי הזה). כנ"ל לגבי ההתפתחות האישית שלך, אגב - אני יכול בלב שלם להגיד שלפני שנתיים לא הבנתי כלום מהחיים שלי. וגם אז, חשבתי ששנתיים לפני זה לא הבנתי כלום מהחיים שלי. מה זה יגיד עלי בעוד שנתיים? מן הסתם גם עכשיו אני לא מבין כלום מהחיים שלי. הפיתרון של זה הוא שאין לך כל כך ברירה אלא ללכת לפי מה שאתה כן מבין באותו רגע ספציפי, כי זו המציאות שלך באותו רגע ואם תתחיל לחשוב שהיא אף פעם לא נכונה אתה תהיה מן הסתם על-אנושי וגם מנוון.