לכל איש יש שם

Idan91

New member
אגב, בצרפת יש ../images/Emo187.gif

אחלה גבינות ושוקולדים ופטל.
 

Idan91

New member
אין לי בעיה עם צרפתים, בטח לא

ככלל. אגב, גם בישראל יש הרבה דברים טובים, אבל יש בה גם גזענים.
 

SupermanZW

Well-known member
../images/Emo31.gifגישה מטופשת

זכותם של ההורים לבחור שם לילדיהם, מה עם השארת מקום לקצת יצירתיות ומקוריות? הרי גם השמות שנכנסו לספר השמות הומצאו ע"י אנשים לפני קיומו של הספר. הרעיון המכריח אנשים לבחור שמות לילדיהם רק מתוך הספר הוא מטופש מאין כמותו. ואגב, השמות הכי טובים הם שמות בינלאומיים שלא מזוהים עם אף מוצא, כל בכל מקום שיטייל (או יחיה) הילד בעולם יהיה פחות סיכוי שיתייחסו אליו כזר, יהיה יותר קל לאנשים בכל מקום להגות את שמו נכון, וגם יהיה לו קל יותר להשתלב בכל חברה.
 

shellyland

New member
בברזיל, על פי חוק

אסור לאדם לשנות את שמו, אלא אם ניתן לו שם מגוחך שעלול לפגוע בו על ידי הוריו וגם אז הוא חייב לעשות זאת טרם הגיעו לבגרות (לא זוכרת אם 18 או 21). סתם, שתדעו.
 

giulietta

New member
יש תופעה

שהורים נותנים שמות לילדיהם ומגלגלים אותם בלשונם לבחון איך זה יישמע באמריקה. במקרה של "סטיה" הייתי מקפידה לבחון איך זה יישמע כאן.
 

SupermanZW

Well-known member
ארה"ב היא אימפריה

ומשום שארה"ב היא האימפריה החזקה בעולם וזו סיבה מספיק טובה לתת לילדים שמות אמריקאים.
 
שמות לועזיים זה פויה

אבל ביום בו נסיר את כל השמות הפרסיים, כנעניים, מצריים וכו' לר ישאר לנו הרבה. דוגמאות לשמות לועזיים: אסתר, מורדכי, משה, יוכבד, מרים... בעצם יהיה יותר פשוט אם נסכם רק את השמות העבריים באמת ובאופן ענייני יותר, אם תקציב המדינה שלנו אמריקאי, הטלויזיה בבית קוריאנית, האינטרנט באנגלית, ארוחת הערב במסעדה צרפתית והקללות בערבית זה אומר שכבר מזמן הפך עולמנו לכפר גלובלי וצריך סיבה טובה בשביל להחליט שמכל מרכיבי חיינו דוקא את השמות ננתק מכל השפעה זרה. (וכך גם היה בימי התנך והמשנה)
 
כפי הנראה כן

למרות ההסבר המופיע בספר "שמות" נתקלתי באיזכור של שם דומה לו במצרית שהיה כנראה המקור לו, כמו ש"מרודך" הפרסי היה המקור ל"מרדכי". הועלו כבר גבות בעבר ביחס לשם "משה" שהוא פועל פעיל בעוד שהוא נועד לתאר פעולת הימשות מהמים שהיא סבילה, וזה מעורר את החשד שבראשית היה השם (במצרית) ואחר כך הותאם לו סיפור כיסוי. אני מציין את הדברים בזהירות כי אני לא מכיר את פרטי הנושא לעומק.
 

hillelg

New member
פירוט

בתורה נאמר (שמות ב, י): "ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה, ויהי לה לבן; ותקרא שמו משה, ותאמר: כי מן המים משיתהו". לכאורה, היא קראה את שמו משה על שם המשייה. אך שתי קושיות כאן: א. לפי זה, בעברית 'תקינה', אכן צריך היה לקרוא לו 'משוי'; ב. מנין ידעה בת פרעה עברית? [כמובן, אפשר לומר ששתי השאלות מתורצות זו בזו, ואכמ"ל.
] על כן, העלו כמה פרשנים בני זמננו (קופרודוקציה מופלאה בין הנצי"ב מוולוז'ין לפרופ' מ"ד קסוטו), את הפרשנות הבאה: במצרית עתיקה, השם 'משה' פירושו ילד. קריאת שמו של ילד כמוה כהכרזה 'שלי הוא'. קריאת הילד בשמו (
) היתה בסמכותה של האם, לרוב. ואיך תירצה בת פרעה את קריאתה את שם הילד? פשוט: 'כי מן המים משיתיהו', אני הצלתיו, ועל כן שלי הוא, ילדי הוא. ועל כן קראה שמו 'ילד - ילדי' - כי מן המים משתה אותו, והרי הוא שלה. ולגבי 'משה'-'משוי'? משחקי מילים מעין אלו נפוצים במקרא ('ונח מצא חן', ויהי ער בכור יהודה רע', וכו').
 
אכמ"ל

=אין כאן מקום להאריך/ לפרט במחשבה שנייה ללמ"ד האחרונה אפשר להצמיד כל פועל שעולה בדעתכם: למשל אין כאן מקום לשאול, אין כאן מקום לשבת, אין כאן מקום לקטר וכו' והערה נוקדנית להלל: אם הלל בלי יו"ד אז קאסוטו עם א. כך נהוג בסביבתי הקרובה, ואכמ"ל
 
למעלה