לכל איש יש שם

המילה אכמ"ל היא ראשי תבות

של 'אין כאן מקום להאריך': שכיח בלשון הרבנית ובכתיבה המדעית במדעי היהדות והרוח כביטוי המסיים את הזכרתם של דברים שאינם שייכים לנושא הדיון במישרין.
 

giulietta

New member
"כי מן המים משיתיהו"

היאך לועזית? אישית אין לי בעייה עם לעז, מהסיבות שפרטת. מוזרה לי ההיסחפות בטרנד ללא בקורת (או שרק לי זה נראה נטול בקורת).
 

גנגי

New member
לזה ייקרא "אטימולוגיה עממית".

מה לעשות, אכן שם מצרי, כנראה. הסיפור המקראי יפה, אבל האיש היה, קרוב לוודאי, נסיך מצרי שמרד באביו.
 

hillelg

New member
וואי!!

סופסוף מצאתי מישהו שבאמת מאמין בתיאוריה של פרויד על משה! גנגי - צריך לשמר אותך, בלי ספק.
 

or99

New member
דבריך מעלים שאלה כללית יותר...

האם כל דבר שעשו הראשונים, גם לנו מותר לעשות? דוגמאות: 1. לפי גישה זו, אין מקום כ"כ לשמירה על חוקי השפה, ובוודאי לא ברמה שאנו מנסים לעשות זאת. (ואיני מדבר על הכנסת מילים חדשות, תופעה המקובלת גם בזמננו, אלא על שינויים דקדוקיים). 2. האם לדעתך אין מקום לשימור מבנים? ברור שהעניין לא היה מקובל כ"כ בעבר. לדעתי ענייני השימור המקובלים בימינו בניגוד לעבר, דווקא חיוביים, והם חלק מהתהליך הכולל של קדמה. אגב, גם בהלכה יש תהליך דומה, אולם איני בטוח שהסיבות לו דומות.
 
לא זה מה שאמרתי

רק ציינתי ששמות ממקור לא עברי הם כמעט כל השמות בהם אנו משתמשים, ומי שמתנגד לשמות לועזיים צריך להסביר קודם כל למה שם אנגלי לא ושם פרסי כן.
 

or99

New member
הסבר: כי הפרסיים נכנסו פעם.

כשעוד היה מותר. פעם לא היה נוח לאנשים לבטא נ' במקרים מסוימים, וכך נוצרה גזרת פ"נ. היום לא נוח לאנשים לבטא חיריק, ובמקרים מסוימים הם מחליפים אותו בסגול. האם נכניס זאת לכללי הדיבור התקני? לא. היום זה היום ופעם זה פעם.
 
לא פויה, התבטלות.

שמו של אדם הוא אחד מסמלי התרבות הבסיסיים שלו. ההזדקקות הזו לשמות מתרבויות זרות, הריהי כהודיה בכך שמה שיש לנו כבר קטן עלינו, לא מספק, אין בו מניחוחות העולם הגדול. זוהי התבטלות, הנמכת ערכנו בעיני עצמנו, אשר לי, אישית היא גורמת תחושה של ביזוי והשפלה.
 
היא הנותנת.

אם חושיי אינם מטעים אותי, תגובתך היא תגובת המשך להצהרה שלי שאני קודם ישראלי ורק אח"כ יהודי. ובכן, מהתייחסותי לעניין השמות, אתה יכול להסיק, שיכול אדם להיות ישראלי (קודם להיותו יהודי) ויחד עם זאת לחשוב ולהרגיש שיש לו ערכי תרבות ועולם תרבותי שחשוב לשמור עליהם ולהיזהר בכבודם.
 
כולם מתבטלים כולם

אנחנו עם התום ושירלי מתבטלים בפני האנגלים האנגלים עם האופנה העכשווית של שמות בעלי צליל לטיני מתבטלים בפני האיטלקים האיטלקים עם הפייר לואיג'י שלהם מתבטלים בפני הצרפתים הצרפתים שמשתמשים בשמות ממקור עברי כמו Daniel ו-Judith מתבטלים בפנינו... זבל של עולם, כולם חסרי תרבות אבל אם כל אומות העולם מתבטלות נשאר רק לברר בפני מי הן מתבטלות
 
אנגלי, צרפתי וגרוזיני נסעו ברכבת...

אין לי שום מושג על אופנות מתן השמות בארצות העולם השונות, ולכן אינני יכול להתווכח עם דבריך אודותיהן. למעט סגירת המעגל שעשית, כשחזרת אל המקור העברי (ישראלי כביכול - מעשה נחש האוחז בזנבו) המשמש את הצרפתים במתן שמות לילדיהם. ובכן לענ"ד (כפי שנוהג לומר הלל), לפחות בעניין זה, אין הנידון דומה לראיה; היודיתות והדניאלות, הייזאיה וג'רמאיה, כמוהם כמתי וכלוקאס עניינם בברית הישנה והחדשה, שהיוו מקור לא אכזב לשאיבת שמות עוד מימי ראשית התפשטות הנצרות באירופה. ואין עניין השימוש בהם בגדר התבטלות, אלא להיפך, כל המשתמשים בהם ראו בכך, מן הסתם, מעשה תרבותי לעילא, שתאם את נטיות הלב הדתיות ששררו באותה תקופה. ושמות אלה, כיוון שנשתרשו, נשארו בשימוש עד עצם ימינו אלה. כך שאין פה כלל שאילת שמות מן התרבות הישראלית: מובטחני שלא תמצא ולו אמריקאי-צרפתי-איטלקי אחד מה קוראים אותו אידן(עידן) או אילאיל או שיר.
 
ובקרון המסעדה של הרכבת

יושב ולוגם קפה או-לה הצרפתי שקרא לילדיו ז'ודית ודניאל, שמות שהוא שאל מהברית הישנה והברית החדשה, מה שמבחינתו מהווה מעשה תרבותי לעילא ולעילא. מולו יושב ומחסל פיצה הישראלי שקרא לידיו שירלי ותום (איפה הם משחקים עכשיו לכל הרוחות?) דבר שמבחינתו הווה מעשה תרבותי ביותר כי את שני השמות הוא שאב מסרטים שהוא אוהב. הכיוון שעולמנו התרבותי כולל את וודי אלן ופינק פלויד, בטהובן ושיקספיר, מדיטציה מהודו וציור יפאני על הקיר מדוע נחליט בעת מתן השמות שכאן מסתיים רוחב האופקים שלנו. על החתום: טל, אביה של נעמה.
 

SupermanZW

Well-known member
תגובה

בתור "עם" ששהה בכל העולם (ולמעשה עדיין שוהה בו) כיצד את מצפה מישראלים שלא להיות מושפעים מתרבויות שהם היו (וחלקם עדיין) חלק מהן? לקיחת שמות מתרבויות זרות היא תופעה מקובלת לא רק בישראל אלא גם בתרבויות רבות אחרות, ובמיוחד בתרבויות האמריקאיות קונטיננטליות והמזרח אירופאיות, מן הסתם השמות במדינות מערב אירופה יחסית זהים ולכן גם שאיבת שמות מתרבויות קרובות להם בד"כ אינה גוררת תשומת לב רבה.
 

SupermanZW

Well-known member
"פויה"?

שמות לועזיים זה "אין", אבל לא ממש, השמות הכי טובים הם אלה הניתנים להגייה בקלות בכל שפה והינם בינלאומיים ולא מזוהים עם עם או תרבות אחת בלבד, שמות שנשמעים טוב בכל שפה ושייכים בכל מקום.
 

אלי ו.

New member
ואני חושב שהבעיה אחרת

הורים רבים מתיחסים לבחירת שם לצאצא כמפגן מקוריות או ידע. אני מכיר אדם שכינה את בנו תור (אל הרעם במיתולוגיה הנורדית אני חושב) שאלתי אותו איך מקבלים את הילד בגן והוא אמר שאין שום בעיה, לכולם בגן יש שמות מקוריים. למעשה הבן שלו חזר יום אחד מצחקק כי הוא הכיר ילד עם שם נורא נורא מצחיק... שאול. דליה רביקוביץ אמרה פעם שהיא בחרה שם תנ"כי לבן שלה כי היא רצתה שם שכבר הוכיח את עצמו כמה אלפי שנים, ולא לנסות משהו חדש. (זו היתה הפעם הראשונה והיחידה שהסכמתי עם משהו שהיא אמרה)
 

SupermanZW

Well-known member
בקשר ל-Thor או Þór ע"פ האיות הנו

שם זה מבוטא ת'ור (ת בהגייה זהה ל-th באנגלית) ואילו תור הוא סוג של יונה.
 

SupermanZW

Well-known member
גם כך

ההגה th לא קיים בעברית, וכדי לציין אותו בכיתוב עברי מוסיפים גרש לת'.
 
למעלה