עצוב! עצוב! איך את לא רואה את זה!
בחירת שם בתרבות העברית היא עניין מהותי, עקרוני, המקפל בתוכו מהות שלמה. שימי לב, שלכל שם יש משמעות. (באנגלית, למשל, השמות הם בדרך כלל הברות חסרות משמעות). השם "סטיה" עם כל המשמעות הנפלאה שלו אינו עברי!! למה לקחת שמות של גויים, כשלדובר העברי הוא אינו אומר דבר?! השמות ששומעים לאחרונה: ליאם, דון, שון, לי, רוי כל כך מעידים על נחיתות תרבותית שהבוחר בהם מרגיש כלפי עצמו. הוא מעדיף שמות שיתאימו לחו"ל. כן, כן. אמרת שם אמרת תרבות. אמרת שם הודי אמרת תרבות הודית. מה עם התרבות העברית? יש מדרש שאומר: בני ישראל נגאלו ממצרים בזכות שלא שינו שמם,לשונם ולבושם" אם לא נשמור על ה"פריטים הקטנים", קטנים רק לכאורה, התרבות שלנו תיעלם! ולא, אין פה הגזמה. ההיסטוריה מוכיחה את זה שוב ושוב. זה מתחבר לי עם מה שאמר טל: "איני יהודי". זה אותו דבר בדיוק! טל, לא הספקתי להגיב, אבל אני עדיין נרעשת.