אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ליל המקרופונים
- פותח הנושא freshlama
- פורסם בתאריך
ובכן,
בגדול, לדעתי, יש לשפר את איכות המורים, איכות התנאים ולשנות את גישת הלימודים בבית הספר. הגישה צריכה להיות לדעתי גישה יותר ליברלית. כאשר לכל תלמית ינתנו בהדרגה יותר ויותר סמכויות בנוגע לתחומי הלימוד שלו וכמותן. איכות מורים ומחנכים גבוהה תבטיח שאישיותם של התלמדים תשתפר ביחס לקיים היום (לא ניתן לעשות שינוי מאוד משמעותי בעניין זה כי אז צריך להחליף את ההורים אך בהדרגה השינוי יגדל). אותה גישה ליברלית יכולה למנוע את הפליטה של רבים ממערכת החינוך ואולי אף הקטנה של פשע בקרב בני נוער.
בגדול, לדעתי, יש לשפר את איכות המורים, איכות התנאים ולשנות את גישת הלימודים בבית הספר. הגישה צריכה להיות לדעתי גישה יותר ליברלית. כאשר לכל תלמית ינתנו בהדרגה יותר ויותר סמכויות בנוגע לתחומי הלימוד שלו וכמותן. איכות מורים ומחנכים גבוהה תבטיח שאישיותם של התלמדים תשתפר ביחס לקיים היום (לא ניתן לעשות שינוי מאוד משמעותי בעניין זה כי אז צריך להחליף את ההורים אך בהדרגה השינוי יגדל). אותה גישה ליברלית יכולה למנוע את הפליטה של רבים ממערכת החינוך ואולי אף הקטנה של פשע בקרב בני נוער.
לגרום לפוליטיקאים לא לנתק
מיקרופונים הוא שינוי מרחיק לכת? אגב, אני חושב שאפילו מתכונת חינוך נוכחית עם תנאים נוחים יותר לתלמידים ומורים מוכשרים יותר תגרום לשינוי עצום, אבל פה באמת יש צורך בנתונים. שינוי שיטת החינוך יביא לשינוי נוסף. מה זאת אומרת "כמעט באופן מוחלט"? חינוך חובה עד גיל צעיר יחסית?
מיקרופונים הוא שינוי מרחיק לכת? אגב, אני חושב שאפילו מתכונת חינוך נוכחית עם תנאים נוחים יותר לתלמידים ומורים מוכשרים יותר תגרום לשינוי עצום, אבל פה באמת יש צורך בנתונים. שינוי שיטת החינוך יביא לשינוי נוסף. מה זאת אומרת "כמעט באופן מוחלט"? חינוך חובה עד גיל צעיר יחסית?
זה בהחלט שינוי מרחיק לכת
בכך שהוא לא ממש קשור. אני רוצה שחינוך חובה יהיה רק לגבי מקצועות מעטים ובסיסיים, כמו מתמטיקה בסיסית (חיבור וחיסור, לוח הכפל, לא יותר מזה), קרוא וכתוב, ואולי אנגלית. מלבד זה הכל צריך להיות התנדבותי לחלוטין ותלוי ברצון ובסקרנות של התלמיד. שילמד מה שהוא מוצא לנכון ללמוד.
בכך שהוא לא ממש קשור. אני רוצה שחינוך חובה יהיה רק לגבי מקצועות מעטים ובסיסיים, כמו מתמטיקה בסיסית (חיבור וחיסור, לוח הכפל, לא יותר מזה), קרוא וכתוב, ואולי אנגלית. מלבד זה הכל צריך להיות התנדבותי לחלוטין ותלוי ברצון ובסקרנות של התלמיד. שילמד מה שהוא מוצא לנכון ללמוד.
בגדול. זה נשמע "נאור"
אך האם לדעתך ילד בן 7 יכול באמת להחליט אם זה טוב בשבילו או לא? כיצד אותו ילד יגלה את האהבה שלו להיסטוריה אם אף אחד לא יכריח אותו ללמוד זאת ולו ברמה הבסיסית ביותר? האם אתה ידעת במה אתה רוצה להתמקד או ממה אתה רוצה ללמוד עוד ועוד כבר אז? נניח לרגע ומערכת החינוך השתפרה פלאים והיא אכן מרחיבה אופקים ובלה בלה בלה. במצב כזה עדיין תעדיף לשמור על אותה ליברליות או שתמתן אותה מעט?
אך האם לדעתך ילד בן 7 יכול באמת להחליט אם זה טוב בשבילו או לא? כיצד אותו ילד יגלה את האהבה שלו להיסטוריה אם אף אחד לא יכריח אותו ללמוד זאת ולו ברמה הבסיסית ביותר? האם אתה ידעת במה אתה רוצה להתמקד או ממה אתה רוצה ללמוד עוד ועוד כבר אז? נניח לרגע ומערכת החינוך השתפרה פלאים והיא אכן מרחיבה אופקים ובלה בלה בלה. במצב כזה עדיין תעדיף לשמור על אותה ליברליות או שתמתן אותה מעט?
המושגים שלך בכלל לא מובנים לי
"להחליט"? "טוב ורע"? איך הם קשורים לכאן בכלל? ילד בן 7 לא צריך "להחליט" כלום. הוא רק צריך להתעניין במה שמעניין אותו. אם היסטוריה מעניינת אותו, אז מן הסתם הוא יתעניין בה. אם לא, אז לא. מה בדיוק ההחלטה הגורלית כאן שילד בן 7 צריך לקבוע כבר בשלב הזה, או שצריך לקבוע בשבילו? אם הוא יפתח עניין בהיסטוריה בשלב מאוחר יותר בחייו זה בסדר גמור (אני אישית התחלתי להתעניין בהיסטוריה בגיל 11, מצטער שאני מפגר אחרי הסטנדרטים שלך). אם הוא לא יפתח עניין בהיסטוריה בשום שלב בחיים שלו, זה גם בסדר גמור. למה בדיוק אתה מתכוון ב"השתפרה פלאים והרחיבה אופקים"? מבחינתי זה אומר שהיא נהיתה דמוקרטית וליברלית, אז לא ברור למה אני ארצה במצב כזה לוותר על הליברליות.
"להחליט"? "טוב ורע"? איך הם קשורים לכאן בכלל? ילד בן 7 לא צריך "להחליט" כלום. הוא רק צריך להתעניין במה שמעניין אותו. אם היסטוריה מעניינת אותו, אז מן הסתם הוא יתעניין בה. אם לא, אז לא. מה בדיוק ההחלטה הגורלית כאן שילד בן 7 צריך לקבוע כבר בשלב הזה, או שצריך לקבוע בשבילו? אם הוא יפתח עניין בהיסטוריה בשלב מאוחר יותר בחייו זה בסדר גמור (אני אישית התחלתי להתעניין בהיסטוריה בגיל 11, מצטער שאני מפגר אחרי הסטנדרטים שלך). אם הוא לא יפתח עניין בהיסטוריה בשום שלב בחיים שלו, זה גם בסדר גמור. למה בדיוק אתה מתכוון ב"השתפרה פלאים והרחיבה אופקים"? מבחינתי זה אומר שהיא נהיתה דמוקרטית וליברלית, אז לא ברור למה אני ארצה במצב כזה לוותר על הליברליות.
תעשה את חשבון הנפש הזה לעצמך
קודם כל, אני לוקח את עניין ה"טוב" וה"רע" בחזרה. זה באמת לא היה במקום. זה נמדד רק ע"י אותו אדם במבחן התוצאה עצמו. האם היית מתעניין בהיסטוריה בגיל 11 אם לא היית נתקל בה דרך בית הספר? האם יתכן מצב בו אדם, שיכל להתעניין מאוד בהיסטוריה, אך לא נחשף כלל להיסטוריה, לא יחשף אליה במשך חייו? בהחלט יתכן. סך הכל לא היו לי טענות כלל למה שאתה מציע אם היית נותן לילדים "לטעום" מכלל הדברים קודם לכן. יש צורך במידה מסויימת של ידע בכדי לעורר סקרנות. אני אומר לך זאת כאדם שבדרך כלל לא מאוד אקטיבי ויוזם מטבעי. אני יודע בוודאות, שהייתי מתכוונן למשהו מאוד ספציפי אם לא הייתי נחשף לדברים שונים ואילו היו נותנים לי את האפשרות לבחור בגיל כה צעיר. (האמת, יתכן בכלל שהייתי מתכוונן לתחום הספורט וזונח לחלוטין את כל עניין הלימודים. זאת מאחר והיה לי מאוד משעמם בבית הספר ולא חשבתי שזה יכול להפוך למעניין יותר. זה, לדוגמא, "לא טוב" בגלל שידוע שמערכות שכליות מתפתחות בגילאים צעירים.) ב"מערכת החינוך השתפרה פלאים" אני מתכוון-מערכת במתכונת הנוכחית רק עם מורים טובים, כיתות קטנות, לימוד מגוון רחב של נושאים ונגישות לכל ידע שתרצה. אני לוקח את עניין ה"טוב" וה"רע" בחזרה. זה באמת לא היה במקום. זה נמדד רק ע"י אותו אדם במבחן התוצאה עצמו.
קודם כל, אני לוקח את עניין ה"טוב" וה"רע" בחזרה. זה באמת לא היה במקום. זה נמדד רק ע"י אותו אדם במבחן התוצאה עצמו. האם היית מתעניין בהיסטוריה בגיל 11 אם לא היית נתקל בה דרך בית הספר? האם יתכן מצב בו אדם, שיכל להתעניין מאוד בהיסטוריה, אך לא נחשף כלל להיסטוריה, לא יחשף אליה במשך חייו? בהחלט יתכן. סך הכל לא היו לי טענות כלל למה שאתה מציע אם היית נותן לילדים "לטעום" מכלל הדברים קודם לכן. יש צורך במידה מסויימת של ידע בכדי לעורר סקרנות. אני אומר לך זאת כאדם שבדרך כלל לא מאוד אקטיבי ויוזם מטבעי. אני יודע בוודאות, שהייתי מתכוונן למשהו מאוד ספציפי אם לא הייתי נחשף לדברים שונים ואילו היו נותנים לי את האפשרות לבחור בגיל כה צעיר. (האמת, יתכן בכלל שהייתי מתכוונן לתחום הספורט וזונח לחלוטין את כל עניין הלימודים. זאת מאחר והיה לי מאוד משעמם בבית הספר ולא חשבתי שזה יכול להפוך למעניין יותר. זה, לדוגמא, "לא טוב" בגלל שידוע שמערכות שכליות מתפתחות בגילאים צעירים.) ב"מערכת החינוך השתפרה פלאים" אני מתכוון-מערכת במתכונת הנוכחית רק עם מורים טובים, כיתות קטנות, לימוד מגוון רחב של נושאים ונגישות לכל ידע שתרצה. אני לוקח את עניין ה"טוב" וה"רע" בחזרה. זה באמת לא היה במקום. זה נמדד רק ע"י אותו אדם במבחן התוצאה עצמו.
אני לא זוכר איך התחלתי להתעניין
בהיסטוריה, אבל לא נראה לי שזה היה קשור לביה"ס. מה שבטוח הוא שביה"ס לא תרם לי כמעט בכלל ידע היסטורי. אולי אחוז אחד מהידע שלי מקורו משיעורי היסטוריה. "האם יתכן מצב בו אדם, שיכל להתעניין מאוד בהיסטוריה, אך לא נחשף כלל להיסטוריה, לא יחשף אליה במשך חייו? בהחלט יתכן." אתה צוחק, נכון? אלא אם כן אותו אדם חי בבועה, אני לא רואה איך זה אפשרי. "סך הכל לא היו לי טענות כלל למה שאתה מציע אם היית נותן לילדים "לטעום" מכלל הדברים קודם לכן. יש צורך במידה מסויימת של ידע בכדי לעורר סקרנות." יש צורך בגירויים, והגירויים האלה נמצאים מסביבנו כל הזמן. בוודאי בעידן הידע שבו אנחנו חיים. בתי ספר הם כלים די פרימיטיבים ואין שום סיבה לקדש אותם. הם צריכים להיות אופציה לאלו שמעוניינים בהם, לא חובה. "בגלל שידוע שמערכות שכליות מתפתחות בגילאים צעירים." לי לא ידוע דבר כזה. רוב האינטיליגנציה שלנו היא עניין גנטי. יש גירויים שהכרחיים להתפתחות השכלית שלנו, אבל הם בגיל צעיר הרבה יותר מזה (0-5), והם פשוטים הרבה יותר. שיעורים בביה"ס הם לא סוג הגירוי הזה, ככל הידוע לי. אם אתה תוכל להוכיח אחרת, אני אשנה את הדעות שלי בהתאם. אבל מה שבטוח הוא שמערכת החינוך בצורה הנוכחית שלה - עשרות נושאים שונים, 12 שנות לימוד חובה, שיעורי בית, מבחנים וכו' - זה משהו שרחוק שנות אור מהגירוי השכלי ההכרחי. מדובר בדברים מיותרים לחלוטין ללא שום תועלת. "ב"מערכת החינוך השתפרה פלאים" אני מתכוון-מערכת במתכונת הנוכחית רק עם מורים טובים, כיתות קטנות, לימוד מגוון רחב של נושאים ונגישות לכל ידע שתרצה." אלה שיפורים אסתטיים, לא שיפורים מהותיים, ולכן אין סיבה שהם ימתנו את הגישה שלי, שמכוונת לפגמים המהותיים במערכת החינוך. חינוך החובה שאני תומך בו, כפי שציינתי מקודם, הוא מאוד בסיסי ומתמקד בנושאים מועטים. לכל היותר, אתה תוכל לשכנע אותי להוסיף לו עוד מספר מקצועות, שהם לא "הכרחיים", רק בשביל המטרה של לגרות את התלמידים ולחשוף אותם לנושאים הללו. אבל לא תצליח לשכנע אותי שצריך לחרוג מהבסיס ולהפוך לימודים מתקדמים יותר לחובה, שכן זה כבר מעבר לגירוי הבסיסי. וכמו כן לא תצליח לשכנע אותי שיש תועלת כלשהי בציונים, מבחנים, שיעורי בית ודברים מהסוג הזה.
בהיסטוריה, אבל לא נראה לי שזה היה קשור לביה"ס. מה שבטוח הוא שביה"ס לא תרם לי כמעט בכלל ידע היסטורי. אולי אחוז אחד מהידע שלי מקורו משיעורי היסטוריה. "האם יתכן מצב בו אדם, שיכל להתעניין מאוד בהיסטוריה, אך לא נחשף כלל להיסטוריה, לא יחשף אליה במשך חייו? בהחלט יתכן." אתה צוחק, נכון? אלא אם כן אותו אדם חי בבועה, אני לא רואה איך זה אפשרי. "סך הכל לא היו לי טענות כלל למה שאתה מציע אם היית נותן לילדים "לטעום" מכלל הדברים קודם לכן. יש צורך במידה מסויימת של ידע בכדי לעורר סקרנות." יש צורך בגירויים, והגירויים האלה נמצאים מסביבנו כל הזמן. בוודאי בעידן הידע שבו אנחנו חיים. בתי ספר הם כלים די פרימיטיבים ואין שום סיבה לקדש אותם. הם צריכים להיות אופציה לאלו שמעוניינים בהם, לא חובה. "בגלל שידוע שמערכות שכליות מתפתחות בגילאים צעירים." לי לא ידוע דבר כזה. רוב האינטיליגנציה שלנו היא עניין גנטי. יש גירויים שהכרחיים להתפתחות השכלית שלנו, אבל הם בגיל צעיר הרבה יותר מזה (0-5), והם פשוטים הרבה יותר. שיעורים בביה"ס הם לא סוג הגירוי הזה, ככל הידוע לי. אם אתה תוכל להוכיח אחרת, אני אשנה את הדעות שלי בהתאם. אבל מה שבטוח הוא שמערכת החינוך בצורה הנוכחית שלה - עשרות נושאים שונים, 12 שנות לימוד חובה, שיעורי בית, מבחנים וכו' - זה משהו שרחוק שנות אור מהגירוי השכלי ההכרחי. מדובר בדברים מיותרים לחלוטין ללא שום תועלת. "ב"מערכת החינוך השתפרה פלאים" אני מתכוון-מערכת במתכונת הנוכחית רק עם מורים טובים, כיתות קטנות, לימוד מגוון רחב של נושאים ונגישות לכל ידע שתרצה." אלה שיפורים אסתטיים, לא שיפורים מהותיים, ולכן אין סיבה שהם ימתנו את הגישה שלי, שמכוונת לפגמים המהותיים במערכת החינוך. חינוך החובה שאני תומך בו, כפי שציינתי מקודם, הוא מאוד בסיסי ומתמקד בנושאים מועטים. לכל היותר, אתה תוכל לשכנע אותי להוסיף לו עוד מספר מקצועות, שהם לא "הכרחיים", רק בשביל המטרה של לגרות את התלמידים ולחשוף אותם לנושאים הללו. אבל לא תצליח לשכנע אותי שצריך לחרוג מהבסיס ולהפוך לימודים מתקדמים יותר לחובה, שכן זה כבר מעבר לגירוי הבסיסי. וכמו כן לא תצליח לשכנע אותי שיש תועלת כלשהי בציונים, מבחנים, שיעורי בית ודברים מהסוג הזה.
אני בהחלט יכול לדמיין לעצמי אדם
אשר יותר יכול היה להתפתח בכוונים שונים לחלוטין במסגרת התפתחותית שונה. איני אומר בהכרח שמדובר בדבר טוב או רע. רק אותו אדם יכול לקבוע זאת לעצמו בדיעבד. במסגרת שלך ניתנת הסמכות להחליט, במובן מסויים, על עתידו כבר בגיל מאוד צעיר. צעיר מידי אפילו. כל שאני אומר הוא לתת מעט יותר גירויים ולאחר מכן האפשרות לצאת לחלוטין אם בא לו. כל זאת היה בעניין ה"איך זה צריך להיות בעולם מושלם". בפועל, בעולם האמיתי - אני חושב שתיהיה בעיתיות גדולה מאוד עם העניין. יתכן ורבים יפנו לפשע. יתכן ורבים, ללא כל הכוונה, לא יצליחו בתחומים רבים. לדעתי, יש להתייחס בעניין זה לבעיות הלוגיסטיות - לא לכל אדם תתאים מערכת חינוך אשר תתאים לך. ישנם אשר זקוקים למסגרת כלשהי או שיהיה להם קל יותר במסגרת כלשהי. חלק מאותם אנשים ככה"נ ישמחו בכתה ב' לפרוש מהלימודים וכתוצאה מכך, אולי להיבלע בעולם. משנתי שלי: 8 שנים של חינוך חובה. (5 שנים יסודי, 3 שנים חטיבה) כאשר במהלך 5 השנים הראשונות לא תיהיה לתלמיד כמעט כל בחירה בנוגע לתחומי הלימוד שלו - זהו השלב בו הילד יקבל "טעימה" מכלל התחומים. בשלוש שנות החטיבה יש צורך במתן בחירה לתלמיד. מספר מקצועות חובה בנוסף לבחירה אישית כלשהי (בדומה לשיטת התיכון הנהוגה כיום, רק עם מעט יותר חופש בבחירה ומעט פחות מקצועות חובה. חשוב לציין, על התלמיד למלא מכסת מינימום מסויימת בלימודי הבחירה שלו. אין מכסת מקסימום.). בסוף אותן 8 שנים (בגיל 14) מקבל התלמיד תעודת סיום חטיבה ורשאי לצאת לדרכו שלו. הסיבה לכך שאני "מרשה" לאותו אדם לצאת לדרכו שלו בגיל יחסית מאוחר (ביחס לגישתך כמובן, ביחס ליותר מידי מהאנשים באוכלוסיה מדובר ב"מוקדם מידי") היא מכוון שבסביבות גיל זה אדם נוטה להפוך למעט עצמאי יותר. כמובן מדובר גם בהקניית בסיס כלשהו של השכלה שברצוני להעניק לכל אדם אשר יצביע בבחירות במדינתי וכד' - שיהיה זה סף המינימום. החל מכתה ט' יחל התיכון לכל אלו החפצים ללמוד בו. פה הבחירה תיהיה גדולה הרבה יותר ותיהיה דומה יותר לאוניברסיטה. בתיכון תינתן גם האפשרות להרחיב אופקים (מגוון עצום של תחומי לימוד ותת תחומי לימוד ואפילו נושאים ספציפיים) וגם האפשרות להתמקד בנושאים אשר מעניינים יותר את האינדיבידואל. כבר בשלב הראשון תינתן לכלל התלמידים טבלת המקדמים של הציונים הסופיים אשר בעזרתם מחושב ציון הבגרות. זאת, למטרת הסינון לאוניברסיטאות, כמובן (אין אפשרות האוניברסיטאות להכיל את כלל החפצים בלימודים גבוהים - אפשר כמובן להרחיב את המקומות ואז לא יהיה צורך בכך). הסף העליון של כמות הידע שניתן לרכוש במקצוע ספציפי תיהיה באזור שנה-שנה וחצי אקדמאיות באותו מקצוע (תלוי במקצוע). כך, אדם מוכשר יכול יהיה גם להרחיב אופקיו וגם להתמקצע במקצוע ספציפי. אדם פחות מוכשר יכול יהיה בכל זאת ללמוד מספר שנים נוספות אל שלל המקצועות שבהם הוא מתעניין יותר. כלומר, גם המוכשרים יוכלו להרווח ממערכת חינוכית זו וגם הפחות מוכשרים יוכלו להתאים את המערכת לעצמם. כל זאת כמובן עם ההכוונה הראויה (הנחוצה לעיתים קרובות), ההדרכה הראויה, המסגרת הלימודית (הנחוצה לעיתים קרובות) וכמובן גם עם המסגרת החברתית הראויה (אשר מאוד נחוצה לרבים מאוד מאיתנו). בנוגע לעניין הגנטיקה/סביבה: בדיוק לא מזמן קניתי ספר העוסק בנושא. עדיין לא יצא לי לעיין בו אך לפי הביקורת מדובר ביחס של כ- 50-50. ניתן להסיק שישנה חשיבות לא מועטה לסביבה. בעניין המבחנים/ציונים: איזו דרך אתה מציע, אפוא, למעסיקך למדוד אותך לפיה? האם אתה סומך על המרצה שלך באוניברסיטה שיעניק לך חוות דעת? מטרתם של ציונים במבחנים היא לכמת את כמות הידע שלך בנושא כלשהו בדרך כמה שיותר אובייקטיבית. אני מסכים, כמובן, שזוהי אינה דרך מושלמת למדידה, אך האם מסוגל אתה להציע דרך יעילה יותר?
אשר יותר יכול היה להתפתח בכוונים שונים לחלוטין במסגרת התפתחותית שונה. איני אומר בהכרח שמדובר בדבר טוב או רע. רק אותו אדם יכול לקבוע זאת לעצמו בדיעבד. במסגרת שלך ניתנת הסמכות להחליט, במובן מסויים, על עתידו כבר בגיל מאוד צעיר. צעיר מידי אפילו. כל שאני אומר הוא לתת מעט יותר גירויים ולאחר מכן האפשרות לצאת לחלוטין אם בא לו. כל זאת היה בעניין ה"איך זה צריך להיות בעולם מושלם". בפועל, בעולם האמיתי - אני חושב שתיהיה בעיתיות גדולה מאוד עם העניין. יתכן ורבים יפנו לפשע. יתכן ורבים, ללא כל הכוונה, לא יצליחו בתחומים רבים. לדעתי, יש להתייחס בעניין זה לבעיות הלוגיסטיות - לא לכל אדם תתאים מערכת חינוך אשר תתאים לך. ישנם אשר זקוקים למסגרת כלשהי או שיהיה להם קל יותר במסגרת כלשהי. חלק מאותם אנשים ככה"נ ישמחו בכתה ב' לפרוש מהלימודים וכתוצאה מכך, אולי להיבלע בעולם. משנתי שלי: 8 שנים של חינוך חובה. (5 שנים יסודי, 3 שנים חטיבה) כאשר במהלך 5 השנים הראשונות לא תיהיה לתלמיד כמעט כל בחירה בנוגע לתחומי הלימוד שלו - זהו השלב בו הילד יקבל "טעימה" מכלל התחומים. בשלוש שנות החטיבה יש צורך במתן בחירה לתלמיד. מספר מקצועות חובה בנוסף לבחירה אישית כלשהי (בדומה לשיטת התיכון הנהוגה כיום, רק עם מעט יותר חופש בבחירה ומעט פחות מקצועות חובה. חשוב לציין, על התלמיד למלא מכסת מינימום מסויימת בלימודי הבחירה שלו. אין מכסת מקסימום.). בסוף אותן 8 שנים (בגיל 14) מקבל התלמיד תעודת סיום חטיבה ורשאי לצאת לדרכו שלו. הסיבה לכך שאני "מרשה" לאותו אדם לצאת לדרכו שלו בגיל יחסית מאוחר (ביחס לגישתך כמובן, ביחס ליותר מידי מהאנשים באוכלוסיה מדובר ב"מוקדם מידי") היא מכוון שבסביבות גיל זה אדם נוטה להפוך למעט עצמאי יותר. כמובן מדובר גם בהקניית בסיס כלשהו של השכלה שברצוני להעניק לכל אדם אשר יצביע בבחירות במדינתי וכד' - שיהיה זה סף המינימום. החל מכתה ט' יחל התיכון לכל אלו החפצים ללמוד בו. פה הבחירה תיהיה גדולה הרבה יותר ותיהיה דומה יותר לאוניברסיטה. בתיכון תינתן גם האפשרות להרחיב אופקים (מגוון עצום של תחומי לימוד ותת תחומי לימוד ואפילו נושאים ספציפיים) וגם האפשרות להתמקד בנושאים אשר מעניינים יותר את האינדיבידואל. כבר בשלב הראשון תינתן לכלל התלמידים טבלת המקדמים של הציונים הסופיים אשר בעזרתם מחושב ציון הבגרות. זאת, למטרת הסינון לאוניברסיטאות, כמובן (אין אפשרות האוניברסיטאות להכיל את כלל החפצים בלימודים גבוהים - אפשר כמובן להרחיב את המקומות ואז לא יהיה צורך בכך). הסף העליון של כמות הידע שניתן לרכוש במקצוע ספציפי תיהיה באזור שנה-שנה וחצי אקדמאיות באותו מקצוע (תלוי במקצוע). כך, אדם מוכשר יכול יהיה גם להרחיב אופקיו וגם להתמקצע במקצוע ספציפי. אדם פחות מוכשר יכול יהיה בכל זאת ללמוד מספר שנים נוספות אל שלל המקצועות שבהם הוא מתעניין יותר. כלומר, גם המוכשרים יוכלו להרווח ממערכת חינוכית זו וגם הפחות מוכשרים יוכלו להתאים את המערכת לעצמם. כל זאת כמובן עם ההכוונה הראויה (הנחוצה לעיתים קרובות), ההדרכה הראויה, המסגרת הלימודית (הנחוצה לעיתים קרובות) וכמובן גם עם המסגרת החברתית הראויה (אשר מאוד נחוצה לרבים מאוד מאיתנו). בנוגע לעניין הגנטיקה/סביבה: בדיוק לא מזמן קניתי ספר העוסק בנושא. עדיין לא יצא לי לעיין בו אך לפי הביקורת מדובר ביחס של כ- 50-50. ניתן להסיק שישנה חשיבות לא מועטה לסביבה. בעניין המבחנים/ציונים: איזו דרך אתה מציע, אפוא, למעסיקך למדוד אותך לפיה? האם אתה סומך על המרצה שלך באוניברסיטה שיעניק לך חוות דעת? מטרתם של ציונים במבחנים היא לכמת את כמות הידע שלך בנושא כלשהו בדרך כמה שיותר אובייקטיבית. אני מסכים, כמובן, שזוהי אינה דרך מושלמת למדידה, אך האם מסוגל אתה להציע דרך יעילה יותר?
אתה לא חושב שאתה מדלג כאן?
"איזו דרך אתה מציע, אפוא, למעסיקך למדוד אותך לפיה? האם אתה סומך על המרצה שלך באוניברסיטה שיעניק לך חוות דעת?" אני דיברתי על מבחנים בתקופת הלימודים, שהם מיותרים לחלוטין, לא על האוניברסיטה (השכלה גבוהה, נושא אחר) או תעסוקה כלשהי. אני נגד ציונים מכל סוג שהם, כולל תעודת בגרות. אם לאוניברסיטה יש סף מסויים שהיא לא רוצה לרדת מתחת אליו, שתעשה מבחנים משל עצמה לאלו שמגישים מועמדות אליה. כך המבחנים גם יהיו ממוקדים הרבה יותר ומדוייקים לפי הנושא של הפקולטה, בניגוד למצב היום שבו הכל נמדד לפי תעודת הבגרות - שהיא חסרת משמעות. כנ"ל עבודות שדורשות רמה מסויימת של ידע או מיומנות.
"איזו דרך אתה מציע, אפוא, למעסיקך למדוד אותך לפיה? האם אתה סומך על המרצה שלך באוניברסיטה שיעניק לך חוות דעת?" אני דיברתי על מבחנים בתקופת הלימודים, שהם מיותרים לחלוטין, לא על האוניברסיטה (השכלה גבוהה, נושא אחר) או תעסוקה כלשהי. אני נגד ציונים מכל סוג שהם, כולל תעודת בגרות. אם לאוניברסיטה יש סף מסויים שהיא לא רוצה לרדת מתחת אליו, שתעשה מבחנים משל עצמה לאלו שמגישים מועמדות אליה. כך המבחנים גם יהיו ממוקדים הרבה יותר ומדוייקים לפי הנושא של הפקולטה, בניגוד למצב היום שבו הכל נמדד לפי תעודת הבגרות - שהיא חסרת משמעות. כנ"ל עבודות שדורשות רמה מסויימת של ידע או מיומנות.
עובדתית
תעודת הבגרות אינה חסרת משמעות בסינון המועמדים לאוניברסיטה. מקדם ההתאמה בין הבגרות לבין הצלחה אקדמית הוא 0.37. מקדם ההתאמה של הציון הפסיכומטרי הוא 0.43. מקדם ההתאמה של שילוב של שניהם יחד הוא 0.55. מדובר בשילוב מאוד "חזק" יחדיו, ללא כל צל של ספק, הסינון כיום הוא די יעיל (ביחס לשיטות הסינון המוכרות בשאר העולם). בעבר, אגב, הייתה נהוגה השיטה שהצעת. החליטו לזנוח אותה בגלל הסרבול של העניין. מדובר בעשיית 9 מבחנים שונים במידה וברצונך להירשם ל3 מסלולים שונים ל3 מוסדות לימוד שונים (אם אינך יודע איפה וכיצד תתקבל). בגדול, אני מסכים שאם יהיה מבחן דמוי פסיכומטרי, מותאם לכל "סוג" לימודים, אשר יספק מקדם התאמה גדול מ0.55 אז טוב יהיה לזנוח את הבגרויות. עכשיו כשאני חושב על זה, יתכן שללא ההתכוננות לקראת מבחן, רבים לא היו זוכרים חלק מהדברים שהם זוכרים כרגע. שוב, הגישה שאתה מעלה תיהיה טובה רק למתקשים ביותר או למוכשרים ביותר ולא לכלל.
תעודת הבגרות אינה חסרת משמעות בסינון המועמדים לאוניברסיטה. מקדם ההתאמה בין הבגרות לבין הצלחה אקדמית הוא 0.37. מקדם ההתאמה של הציון הפסיכומטרי הוא 0.43. מקדם ההתאמה של שילוב של שניהם יחד הוא 0.55. מדובר בשילוב מאוד "חזק" יחדיו, ללא כל צל של ספק, הסינון כיום הוא די יעיל (ביחס לשיטות הסינון המוכרות בשאר העולם). בעבר, אגב, הייתה נהוגה השיטה שהצעת. החליטו לזנוח אותה בגלל הסרבול של העניין. מדובר בעשיית 9 מבחנים שונים במידה וברצונך להירשם ל3 מסלולים שונים ל3 מוסדות לימוד שונים (אם אינך יודע איפה וכיצד תתקבל). בגדול, אני מסכים שאם יהיה מבחן דמוי פסיכומטרי, מותאם לכל "סוג" לימודים, אשר יספק מקדם התאמה גדול מ0.55 אז טוב יהיה לזנוח את הבגרויות. עכשיו כשאני חושב על זה, יתכן שללא ההתכוננות לקראת מבחן, רבים לא היו זוכרים חלק מהדברים שהם זוכרים כרגע. שוב, הגישה שאתה מעלה תיהיה טובה רק למתקשים ביותר או למוכשרים ביותר ולא לכלל.
נדמה לי שהגדרתי מהי הצלחה אקדמית
- "ממוצע הציונים בסוף התואר". אנחנו חוזרים שוב לאותה שאלה. כיצד תבדוק "ידע אמיתי" אם לא דרך מבחנים וציונים? אגב, ידע שנלמד בצורה "עיוורת" אינו בהכרח חסר משמעות. הוא חסר משמעות כשאותו אדם צריך לפתח דברים חדשים, אך הוא אינו חסר משמעות כאשר העבודה הספציפית של אותו אדם דורשת בדיוק את אותם דברים (אל תטעה, קיימים המון מקומות עבודה כאלו).
- "ממוצע הציונים בסוף התואר". אנחנו חוזרים שוב לאותה שאלה. כיצד תבדוק "ידע אמיתי" אם לא דרך מבחנים וציונים? אגב, ידע שנלמד בצורה "עיוורת" אינו בהכרח חסר משמעות. הוא חסר משמעות כשאותו אדם צריך לפתח דברים חדשים, אך הוא אינו חסר משמעות כאשר העבודה הספציפית של אותו אדם דורשת בדיוק את אותם דברים (אל תטעה, קיימים המון מקומות עבודה כאלו).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.