לחץ דם

[יוצרת אני]

 

[Gidi Shemer]

אין שום דבר בטוח,

גם לא דיאטה, פרי, או ירק. שום דבר לא יודעים במאה אחוזים ולכל דבר בחיים יש אנשים שיגיבו עם בעיות מסויימות.

כתבתי בפירוש, שמדובר באחת התרופות הפשוטות, שאין לאנשים בדרך כלל תופעות לוואי, ושאינן מצריכות תרופות ״כנגד התרופות״. מי שמפתח תופעוץ לוואי לא ימשיך ליטול את התרופה. מה לא ברור?

 

[יוצרת אני]

אנחנו מדברים על תרופות שאמורות 'לרפא'

כן..אני יודעת שכתבת על דיאטה כמו על אותו משקל..אבל זה לא.

הרבה אנשים מציבים את הרופאים על הכסא הגבוה של 'מרפאים' והם לא.

כן. אם תרופה אחת לא טובה יטול תרופה אחרת (במקרה של לחץ דם אולי)
במקרים אחרים יטול תרופה שתתמוך בתרופה הראשונה
במקרים אחרים יטול תרופה שלא היתה הבחירה הראשונה של הרופא כי התרופה לא מסתדרת עם התרופה למקרה כרוני אחר שאותו חולה לוקח כבר
במקרים מסויימים תופעות הלוואי יכולות להוות גם נזק אמיתי ואז כבר לא משנה אם מפסיקים אותן.

נכון להיום (ולצערי יתכן שלעוד הרבה שנים) מה שאני כותבת הוא התחושה שלי ולא משהו מוכח
שעדיף להתנסות בצום ובדיאטות אלימינציה על פני התנסות בתרופה זו או אחרת

 

[Gidi Shemer]

תרופה להורדת לחץ הדם לא תיימרת לרפא

היא מתיימרת להוריד לחץ דם. הבעית שגורמות ללחץ דם גבוה אינן (בהכרח) ניתנות לריפוי. דופן עורק שאיבדה אלסטיות אינה חוזרת לגמישותה בשום דרך כלשהי, לא מתרופה ולא מדיאטה.

כל מה שכתבת לגבי תרופות שתומכות בתרופות אחרות אינו רלבנטי ללחץ דם אלא אם האדם נוטל תרופות אחרות והרופא לא עושה עבודתו נכונה.

מי שמניח את הרופאים על הכסא הגבוה של המרפאים הוא בדרך כלל מי שלא מבין איך רפואה עובדת, ובמקרים רבים זהו אותו אחד שיניח אנשים אחרים בכסא ה״מרפאים״ רק בגלל שהם אומרים משהו שאינו מבוסס אך נשמע קולע להרגשה הפנימית וההגיון של אותו אדם. נתתי לך דוגמה פעם בפורום שכן על השטויות של מקדוגל ביחס למוות של סטיב ג׳ובס. זוהי דוגמה אחת מני רבות. דוגמאות אחרות ניתן למצוא דווקא במקומות שאת מעריכה, כמו מעריצי גרהם ושלשים בננות ויום שטוענים לריפוי המחלה על ידי צום.

לעומת זאת, אני לגמרי מסכים (כמו שהרבה רופאים אגב מסכימים) שבמצבים רבים (לחץ דם גבוה למשל) לפני שנוטלים תרופות כדאי לנסות לשנות אורח חיים ותזונה ורק אם זה לא עובד- ללכת על תרופות. יש לנו אולי ויכוח על הדרך (צום או לא צום) אבל לא על העקרון.

 

[Gidi Shemer]

תיימרת = מתיימרת

 

[יוצרת אני]

לא זכור לי

אחד - לגבי מה שציינת על מקדוגל. זאת אומרת, מה כתבת לי בנושא..

שניים - שציינתי אי פעם שצום מרפא.

הייתי רוצה לנסות צום שכזה. יש אפילו מקום בארץ שמאפשר בהשגחה כמובן. אבל אין לי את ההזדמנות לצאת לתקופה ארוכה מהבית.
אם הייתי עושה זאת, אני מאמינה שזאת יכולה להיות התנעה טובה עבורי כדי להגמל מכל מני התמכרויות בתחום האוכל ואז להתמקד במה שבאמת טוב ובריא לגוף.

אבל. צום בלבד לא מרפא.
זה נכון שבעזרת צום נכון ובהשגחה נכונה בסביבה נכונה אפשר להפטר מהתרופות. (תלוי באיזה מצב הגעת ולכל אחד נחוצה תקופה שונה)
אבל:
1. פעילות גופנית יומיומית נחוצה לבריאות מיטבית. (אני מרגישה בעצמות את המחסור אצלי)
2. גם שמש ולא רק לויטמין D
3. גם רוגע ומנוחה
4. לאחר הצום בדרך כלל אנשים חוזרים להרגלים הרעים שהובילו אותם למחלות השונות שלהם. ואז באמת שלא תהיה לצום שום השפעה.

יש כמובן עוד גורמים סביבתיים למחלות
ויש מחלות (אילו שנולדים איתן כמו סוכרת 1) שלא ניתן לרפא לחלוטין אך אפשר למתן מאוד (ובכך לצמצם את הטיפול התרופתי)

וזאת כמובן גם גרהם וגם תומכיו (מעריצים יש במוסיקה) השפויים יאמרו.


לגבי רופאים ו'מרפאים' שהזכרת. לצערי יש הרבה כאלו. ואני מכירה הרבה שכן מאמינים ומעריצים אותם.
לא. הם לא נראים כך. אבל הצורה העיוורת בה הם עושים כל מה שרופא ו/או הילר (כל אחד במה שהוא מאמין) אומרים להם היא בדיוק למה שהתכוונתי.

אז כאן בטח תתפרץ לדלת הפתוחה ותאשים אותי באותו הדבר בנושא גרהם ותזונת הפירות.
אבל.. אני לא מאמינה באדם. אני מאמינה בדרך. כבר שנים רבות שאני מרגישה שיש משהו בתזונה טבעית ( וגרהם רק הוסיף לי את המחשבה על פעילות ושמש) שיותר ממיטיב עם גופנו. (הייתי הולכת מזמן לאלומות אם היתה לי האפשרות)
זה משהו שפשוט מרגיש לי הגיוני. מה לעשות שזה לא כלכלי לתנובה ולכן אין מספיק חוקרים ונבדקים שיוכיחו...

 

[RSPA]

זהו, נשברת. ידעתי שזה יגיע מתי שהוא

"מה לא ברור?"

 

[Gidi Shemer]

אכן נשברתי

 

[RSPA]

יכול לסייע אבל בשילוב עם מרכיבים נוספים

1. שמירת BMI בתחום הנורמל.
2. הפסקת עישון.
3. הפחתת נתרן.
4. הפחתת שומנים רווים.
5. פעילות גופנית סדירה.

אומרים שגם למרכיב הנפשי/רוחני יש השפעה ואחת ההמלצות "להרגיע" היא לאמץ כלב או בעל חיים אחר. לאמץ כלב נטוש מהסגר או עמותה להצלת בעלי חיים זו גם מצווה גדולה.

 

[ladybug6]

אני רק שאלה!

כשמדברים על נתרן וצריכה לגיטימית למי שלא סובל מלחץ דם גבוה, מה זה אומר?
אם נמנעים רוב הזמן ממוצרים מעובדים ואוכלים בעיקר אוכל ביתי אבל מתובל ומומלח בנדיבות, זה נחשב בגבולות הלגיטימי/בריא/לא מזיק?

 

[Rock Solid]

תלוי מה זה "בנדיבות"

כפית אחת של מלח שולחן זו כבר חריגה של מעל 50% מהכמות המקסימלית המומלצת ביום של נתרן...

 

[RSPA]

נתרן לאנשים בריאים

ההמלצה הרווחת היא לא לצרוך יותר מ 2.5 גרם נתרן ליום. לא משנה מה מקורו (מוצרים מעובדים/אוכל ביתי וכד').

 

[Gidi Shemer]

כמה שפחות יותר טוב

לצריכה המומלצת את מגיעה מאד בקלות גם עם האוכל כמות שהוא. מומלח בנדיבות זה נחשב בגבולות הסב-לגיטימי. בריא זה לא ועודף נתרן, (במיוחד לטבעונים בהקשר לספיגת סידן), משפיע לרעה על דברים אחרים ולא רק על לחץ דם.

כמובן שיש פה את העניין הגדול יותר של איפה הקו בין שמירה על בריאות הגוף על ידי אכילה של רק מה שנכון וצריך, ובין שמירה על הבריאות הנפשית (וגם הפיזית כמובן) על ידי הנאה מהחיים, כולל מאוכל שאוהבים.

אין פה שחור ולבן. אני דווקא הייתי ממליץ לנסות ולהוריד בהדרגה את המלח, עם הזמן, התחלתי להינות מהמליחות הטבעית של מה שבישלתי והיום כשאני טועם מאכלים מומלחים בנדיבות הם פשוט מלוחים לי מדי (כמו שהיום אני לא מסוגל לשתות קפה עם סוכר). מה שכן, לא חייבים להפסיק לגמרי, אלא פשוט להוריד את ה״נדיבות״.

 

[vegetalien]

אצלי דווקא הפוך.

בגלל ההימנעות המוחלטת מנתרן כלורי (הווה אומר בעיקר מזונות טריים, כי פה בארץ בקושי שמעו מוצרים ארוזים Sodium-Free), נוצר אצלי מצב שכאשר אני כן אוכל מזון מומלח (מדי פעם אצל השכנים והחברים, או בסעודות הפורום.

) ההנאה שלי מהמלח כפולה ומכופלת.
כאילו הגוף מתנפל על הרעל הלבן במלוא אונו, כמו היונקים שמלקקים בתאווה מקלות מלח שנקרים בדרכם.

מצד שני, צריכת הנתרן הממוצעת אצלי באמת נמוכה, ועומדת ביום רגיל על בין 200 ל- 500 מ"ג נתרן לכל היותר, תלוי בסוג הירקות ובכמותם.

 

[RSPA]

גם אני "רק שאלה"...

יש לך הערכה או נתון בדוק כמה פוטסיום אתה מכניס ביום?
הבנתי שיש חשיבות גדולה מאוד לנתון הזה במקביל לנתון לגבי הנתרן ויותר מכך, חשוב בעיקר היחס בין כמות הנתרן לכמות הפוטסיום.
מעניין...

 

[RSPA]

אה..ותראה את זה

http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=1106080

 

[vegetalien]

כן, יש.

כיאה לאדם על גבול הפרעת אכילה שמחשב כל דבר...

הממוצע עומד על כ- 10,000 מ"ג אשלגן ליום. לפעמים גם קצת יותר.

 

[RSPA]

 

[נטע....]

מסכימה עם הפסקה האחרונה

עברתי את התהליך הזה באמת עם הסוכר בקפה/תה. אולי אתחיל את זה גם עם המלח. (עכשיו אני חושבת שאולי הסיבה שלפעמים אני מרגישה שהאוכל תפל כאשר אני מנסה לתבל אותו בתבלינים אחרים ופחות במלח, היא כי אני יותר מדי רגילה להרבה מלח או נגזרות שלו כמו רוטב סויה).

 

[subatoi]

מתרגלים, זה מצליח.

אני התרגלתי לאכול אורז, למשל, בלי להוסיף מלח מעבר למה שבבישול, בניגוד לפעם. ולא רק אורז. גם סלט למשל.

הקטע המשעשע הוא שגם זה משפיע קצת על הסובבים