...
טוב דבר ראשון זה מצער כל ההתאבדויות האלה,אבל זה לא קורה רק בחיל הים,היו התאבדויות במהלך השנים בכל הצבא. דבר שני,אני הייתי בחיל הים,916,דבורים,אשדוד. כה גמני עברתי את כל השטויות האלה,חצי שנה בלי ארון,רק תיק,שמונה חודשים בלי מיטה משלי. אם אתה מתאר את הענין על ספינה של 60 מטר,נסה לעשות את זה בדבור\ה,ספינה של 20 מטר,פי כמה וכמה יותר קשה. אפילו אני,שבתור צעיר הייתי חייל בעייתי ,הייתי מרותק בלי סוף(6 פעמים ברצף 28 מקוצרת,ואז 35),היו לי בערך 18 משפטים,מעצר...בסופו של דבר מצאתי כמו שאומרים את ה"אור בקצה המנהרה",למדתי להנות מהשירות,עשיתי מהפך והפכתי מהחייל הכי בעייתי בפלגה לאחד החיילים היותר מוערכים בפלגה. יש תאלה שאומרים "קח תבעסה בסבבה",זה נשמע כמו קלישאה,אבל זה כנראה נכון,לומדים להנות מכל דבר,גם כשסובלים,לא רואים תבית,אוכלים קקה מהחובלים ה "מז**נים" האלה וכ'ו. בסופו של דבר השתחררתי בכבוד ,הספקתי לפרק דבור(שעכשיו במוזיאון בחיפה) ולהביא לפלגה דבורה סימן 3 חדשה מהמפעל וגם לשרת עליה 5 חודשים. אישית,בתור השבוז על שהייתי כשהייתי לספינה,ובשנה הראשונה,אני מבין את השביזויות שעוברות לחיילים בספינות בראש,אבל לעזעזל תתמודדו עם זה,תאכלו קצת קקה 3 שנים ותשתחררו בכבוד,לנסות לברוח עם גימלים,או אפילו להתאבד,באמת זה הפתרון הכי קל והכי נקבתי שיש,אתם לוחמים דחילאק,לא נקניקיות עם מדים. בקשר לגימלים,תאמין לי שבאשדוד היה הרבה הרבה יותר קשה להוציא גימלים והראייה לכך היתה שהגימל הראשון שלי היה אחרי שנתיים ו4 (גימל אחד לרפואה,על נקע ברגל.) לסיכום,לדעתי זה שירות קשה,אפילו מאוד קשה,אולי יותר קשה מחי'ר,לא מבחינה פיזית כמובן,אלא מנטלית..אבל,שירות מיוחד,שלא הרבה אנשים עושים אותו,זה לא סתם עוד חירניק שיש חצי מיליון כאלה.. בסה'כ אני נהנתי בשירות שלי,היה קשה,היה מציק,היה מעיק,אבל נהנתי,לא יודע אם הייתי מתגייס לשם שוב,אבל אני גאה שסיימתי את השירות שלי ב916 בכבוד. שיהיה בעלהכיפאק לכולם,אלעד,909 - "ספינת הפשע והרשע",834 - "אין יאוש בעולם!",יולי 03.