להביא עוד ילד????

[אבשי14]

נכון

 

[dina199]

ז"א לבן שלך כבר יהיו קרובי משפחה

בדרגה ראשונה בבגרותו , גם אם לא יהיו לך עוד ילדים

 

[חושית הבלשית]

אני כל כך מזדהה עם מה שאמרת,יש פה הרבה הורים

בצדק או לא בצדק, שפשוט זורעים פניקה, שגורמים לך לאבד תיקווה, שכל המאמצים, המשאבים והטיפולים לחינם,
וחבל
זה פורום שאמור לתת תיקווה וחיזוקים ולהבין שהשד לא באמת כזה גרוע.
יש פה כמה אימהות שדיברתי איתם בפרטי, שבזכותם "ראיתי את האור".
לגבי ההתלבטות, זו זכותך מלאה, אצלנו האבחון לא חד משמעי, אבל אני באותה דעה כמוך.
שבוע הבא הולכת למכון לגנטיקה לפגישת יעוץ לגבי הצ'יפ הגנטי.
מאחלת לך בהצלחה

 

[אבשי14]

איפה האור?

תראי לי אותו גם אני מחפש אותו..

 

[חושית הבלשית]

הבן שלך רק בן שנתיים ואתה כבר חושב 1000

צעדים קדימה?????תסתכל רק צעד 1.
הוא עוד אפרוח,למה אתה "מחפש את האור"?!?!?
תן לו לגדול, את הזמן שלו.

 

[אבשי14]

מה זה קשור?

זה לא שאני הולך לשבת אתו ולתכנן את העתיד שלו אבל כן זה מעסיק אותי כמו שגם עתיד הבנות שלי מעסיק אותי רק שאצלו זה עם חששות גדולות יותר. את נקודת האור אני מחפש בשבילי אולי כדי להרגע או להרפות קצת מהמחשבות. תקופה לא קלה עוברת עלי ואני מחפש כל דבר שיכול לחזק אותי בנושא הזה.

 

[אמא חמסה]

אני לא מכירה אותך

ולא את הילד שלך, וכל אחד מרגיש אחרת.

הבן שלי הביא ומביא לנו המון אושר.
הוא היום בן 18. מסיים תיכון עם בגרות מלאה, במסגרת כיתת תקשורת.
הוא קיבל פטור מהצבא ומצא מקום נהדר לשירות לאומי, שמתאים לו, אני מקווה (אם לא, תמיד הוא יוכל לעזוב וזה היתרון של התנדבות).
אולי הוא גם יתנדב לצבא.
אני מסתכלת עליו ורווה ממנו המון נחת.
זה לא שאין קשיים.
אבל אני רואה ילדים מתבגרים אחרים ורואה שגם אם אין קשיים שיש להם אבחון, לא תמיד קל להורים עם הבחירות של הילדים.
אני אופטימית היום לגביי העתיד.

אז אולי המצב של הילד שלך מאוד קשה, אני לא מכירה אותך ואותו.
אבל אני יכולה לומר לך שבעיות רבות שנראו אז בלתי פתירות נפתרו, ולצערי גם להפך.

למזלי, כשהוא היה קטן לא חשבתי על העתיד ולא חשבתי אם יהיו לנו עוד ילדים כמוהו.

אני באופן כללי חושבת שיש פעמים שאין טעם לחשוב על העתיד.
אני עושה את כל הבדיקות בהריון, כמובן, ולא לוקחת גם סיכונים מיותרים, אבל מקבלת את זה שאין שליטה על הכל והכל יכול לקרות, ולכן גם לי יש יותר מילד אחד ואפילו שנים, כפי שאפשר לראות מהניק שלי.
יש לי ילדים מדהימים שגורמים לי המון אושר, מאובחנים כלא מאובחנים, ולכן אולי אני לא דוגמה.

ואם יש לך משהו לשאול, אני אענה לך בשמחה, כאן או בפרטי.

 

[אבשי14]

יש לי ילד מדהים

שמביא לנו המון אושר כמו גם האחיות שלו. לדעתי ולהבנתי המצב שלו לא כזה גרוע אבל עדיין קשה לי עם האבחון הזה. יכול מאוד להיות שאני טועה שאני חושב על העתיד אבל זה מעסיק אותי המון כמו שהיומיום מעסיק אותי וכל התקדמות שלו מאגדת אותי וכל התנהגות ״ לא רגילה״ שלו גורמת לי לקצת עצב ובאסה והמון מחשבות. אני יודע שזה נשמע בכייני לכולכם אבל זה לא ככה פשוט פה אני מרשה לעצמי לדבר על זה

 

[אוהבת ללא תנאים]

אבשי תחושותינו זהות...מזדהה לגמרי עם כל מה

שכתבת...

 

[אבשי14]

אני מבין

שגם את עם ילד קטן וקצת אחרי האבחון....

 

[אוהבת ללא תנאים]

הבן שלי כמעט בן חמש

יש לו אח בן 8
והבן שלי אובחן דווקא לפני שנתיים וחצי כבר...

וואו איך הזמן טס...

 

[אבשי14]

הבן חמש אובחן?

איך ההתקדמות שלו? הוא בגן רגיל?

 

[אוהבת ללא תנאים]

כפי שרשמתי..

אובחן לפני שנתיים וחצי PDDNOS אני התחלתי את הקישור כאן
אחרי שהשמיים "נפלו" החלטתי לקחת את המושכות ולהתחיל ולתת את הטיפולים המתאימים לו
הוא בגן תקשורת נפלא שם מקבל יחס אישי להבדיל מהפעוטון שהיה בהתחלה והלך לאיבוד
אני זוכרת שהפסיכולוגית שאבחנה וצפתה בגן אמרה לי שכל הילדים בני השנתיים באו וקפצו על הגננת ומילמלו כבר מילים בעוד שהבן שלי נגע בה קלות בגב ואף אחד לא שם לב אליו
זה מה ששבר את ליבי והחלטתי להכניסו לגן תקשורת קטן ו"מועיל" יותר
לגבי ההתקדמות אני לא יודעת אם להשליך את זה עד היום בקצב הגדילה שלו שמן הסתם נדמה שגם עם כלום הילדים מתפתחים ומתקדמים מעצמם
או הטיפול האינטנסיבי שמקבל בגן- פעמיים בשבוע קלינאית פעמיים בשבוע מרפאה בעיסוק ופעמיים בשבוע טיפול רגשי
או בטיפולים הפרטיים שאנו מעניקים לו בשעות אחר הצהריים פעם בשבוע מרפאה בעיסוק פעם בשבוע קלינאית ופעם בשבוע הידרוטרפיה
אני לוקחת את זה כ"חוגים" לשעת אחר הצהריים - 3 חוגים
בדיוק כמו שהגדול ה"רגיל" שלנו מקבל!

עוזר? אלוהים יודע אבל לפחות אני שלמה עם עצמי שאני מנסה ומצליחה לתת לו את המיטב על אף הקשיים השונים שכרוכים בכך...

 

[אבשי14]

אלוהים לא רק יודע

אלא גם עוזר אני מקווה שיגיע יום וגם אני אנסה לעודד פה הורים חדשים. יש פה אנשים מקסימים שממש עוזרים!!

 

[אוהבת ללא תנאים]

שיהיה לנו בהצלחה

וכמו שפעם אמרו לי בפורום
הילד שלי לא השתנה. הוא פשוט קיבל אבחנה שעוזרת לי יותר להבין אותו..
ובכל זאת הוא הבן שלי הילד שאני גאה בו יותר מכל הוא ואחיו כמובן
ושוב ועל אף הכל לא הייתי משנה בו שום דבר!!!!!!!!!!!אני משוגעת עליו...

 

[אבשי14]

גם אני אוהב

את הבן שלי ואחיותיו מקווה שלא השתמע אחרת..

 

[אוהבת ללא תנאים]

חס וחלילה...

 

[גור42]

מתחת לאף שלך. משום מה אתה בוחר להתעלם...

 

[אבשי14]

אתה טועה

הכוונה בשאלה הייתה לגבי העתיד יש כאן הורים למתבגרים שכבר עברו את כל מה שאני עובר עכשיו והם יכולים לספר על העתיד

 

[גור42]

העתיד של הבן שלך זה לא ההורים אלא הבוגרים

ומהם, כלומר, מאיתנו, אתה משום מה בוחר להתעלם.

לא שזה מעליב אותי או משהו, אבל אני פשוט לא מצליח להבין את ההגיון שדבר. יש לך כאן, ממש מתחת לאף, אנשי פידידי בוגרים שמנהלים חיים עצמאיים ומלאים ומאושרים. זאת התשובה לשאלה שלך "איפה האור".