להביא עוד ילד????

[schlomitsmile]

את הדברים שהוא יודע הרבה פעמים לא מבינים

 

[dina199]

ומי ימדוד מה זה 'ילמדו פחות טוב'?

כן אדם בן 40 או 50 כנראה ילמד שפה חדה יותר לאט מאשר ילד בן 5 או 10 אבל בסופו של דבר יידע אותה (מכירה אנשים כאלה באופן אישי

)ולהם לא אומרים חלון זדמנויות שלך ללימוד שפה זרה נסגר בגיל 10 . כי בגיל הזה מתחילים לימוד שפה זרה. ואם לא התחלת בגיל הזה החלון נסגר. ואם היו אומרים אז מספיק להחליף 'אדם בגיל 40-50' ב'ילד א"ס'
ו'שפה זרה' ב'מיומנויות' ואז מתקבל בדיוק מה אומרים לגבי א"סים.
והערה: לימוד עולם נ"טי זו באמת שפה זרה לא"ס כולל העניין הכרונולוגי.

 

[dina199]

האור שלי היה באבחנה.

רק שהיא הייתה כשהבן היה בן 14.
בגלל זה הבנתי שאחי אספי ואבי אספי והבת שלי ואני קרובות לזה.
ואנחנו כולנו אנשים קיימים. את האופי והקשיים של כולנו אני מכירה מהילדות.
רק שאבחנה נתנה לי שם (לגבי הבן) והסבר לגבי כל האחרים.
לדעת את ההסבר זה כבר אור גדול

 

[dina199]

אני 'בזבזתי' כסף עוד לפני

שהיה לי איבחון רשמי

.
ז"א אי אפשר לדעת מראש כמה השקעה ידרוש כל ילד.

 

[רואה 6 6]

 

[אמא לנער אוטיסט1]

אצלנו התוצאה היתה לא, לצערי. בעלי לא הסכים...

 

[dina199]

גם אצלי בעלי לא רצה.

זה היה אחרי שני ילדים והרבה לפני איבחון.

 

[dina199]

יש לי שני ילדים בוגרים: בן 'מיוחד'

ובת די קרובה לזה

.
האיבחון של הבן היה בגיל 14 ז"א לא עצם האיבחון גרם למשהו מודע.
אבל בגלל שעבור שניהם נדרש זמן , מאמץ נפשי ופיזי , וכסף (כאמור הכל היה לפני האיבחון) - הסתפקתי בשניהם ולא חשבתי על שלישי (למרות שהיה זמן שרציתי).
לדעתי אם מאד מאוד רוצים עוד ילדים אז אפשר ללכת על זה רק צריך להיות מודעים לעובדה שאת החיים טי אפשר לתכנן ואפילו ילד ראשון יכול לצאת 'מיוחד' גם אם כל המשפחה (גרעינית ומורחבת) לא 'מיוחדים'.

 

[allafish]

אני עשיתי עוד ילד

אני עשיתי עוד ילד, כי יותר מזה שיוולד לי עוד ילד על הספקטרום פחדתי שבני ישאר בן יחיד, ושלא תהיה לו נפש קרובה בעולם כאשר לא אהיה. אבל כוון שאז כבר התגרשתי מאביו (שלדעתי גם הוא היה על הספקטרום, רק מאוד גבוהה), הריתי את בני השני מתרומת זרע ויתכן שבכך מזערתי את סיכון.
לי היה מזל ונולד לי ילד מאוד תקשורתי (מה שנקרא סופר נ"ט). אבל אני מכירה משפחה שלקחה סיכון וגם בנם השני הוא על הספקטרום..כך שקשה לייעץ משהו במצב הזה.
אם אתם יודעים מאיזה צד באים הגנים הבעייתיים (למשהו במשפחה יש ASD או מצב כמו OSD, חרדתיות וכו), אפשר למזער את הסיכון ע"י שימוש בתרומת זרע/ביצית או אפילו תרומה כפולה. במקרה של תרומת זרע זה עולה כלום כסף, במקרה של תרומת ביצית זה תהליך לא זול.

 

[inbarb01]

בפלפלים צהובים

יש פרק שעוסק בדיוק בזה - בדילמה של איילת ושל בעלה להביא עוד ילד, ויש קטע שהם נוסעים בטנדר והוא מבקש ממנה לדמיין שאומרים להם שגם התינוק שלהם שכשיוולד, לא מתפתח כמו שצריך, האם היא תוכל לעמוד בזה. היא בפרק הזה אומרת לו שהיא לא יכולה לדמיין את זה, אבל אני הבנתי אז משהו חשוב- שאני לא אוכל לעמוד בזה. לדעתי, זה עצם העניין פה. האם תוכלו את וזוגתך לעמוד בזה או לא.
מקווה שעזרתי...

 

[inbarb01]

http://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/yellow-

 

[אוהבת ללא תנאים]

קראתי את כל התגובות...

אז ככה...
קודם כל להבהיר ברור שאנחנו משוגעים על 2 הבנים שלנו גאים בהם ולא הייתי מבקשת לעצמי משהו אחר...
הקטן שעל הספקטרום מעידים עליו אפילו שהפינוק נוזל לו מהאוזניים

לגבי החששות..
ברור שאף אחד אינו יודע מה יהיה מחר אפילו עלינו..מה יהיה ..
אני קוראת כאן בפורום מידי פעם וקוראת המון על כל המאבקים, העצב ההתמודדויות בבתי הספר
קוראת במודעה שכאן המורה לא מבינה את הילד וההורים...שם המנהלת לא מספיק מודעת ורגישה ומבינה חינוך מיוחד..שהילדים מן הסתם מתמודדים יום יום עם ילדים
כולנו יודעים לא יודעת אם מדברים על זה ...אבל בני אדם בוהים בשונה כאילו והרגע נחת מהירח. אתמול למשל כשהבן שלי בזמן המתנה שאח שלו ייצא מהחוג שיחק עם 2 מכוניות ופתאום צעק בקולי קולות איזו אמא עמדה לידו ולא הורידה את עיניה ממנו אני מנגד הסתכלתי עליה ובהיתי בה דווקא... התאפקתי מלהגיד לה..הצגה טובה אה?
אני כאמא שמה ....על כולם, אבל וואלה בשביל הבן שלי לא בא לי שבקרוב אולי הוא יתחיל להבין ואולי הוא מבחין כבר שאנשים בוהים בו לפעמים על מוזרות או כעל מישהו שוואלה מה יש לו זה...

נדמה לי כאילו וההתמודדות הגדולה מתחילה מגיל בית ספר
גם לגדול שלנו יש דאגות אבל הן מזעריות לעומת מה יהיה כשבני בעוד שנתיים יילך לכיתה א' כשכרגע הוא בקושי מדבר ...לא משחק עם ילדים אחרים ...אין לו חברים...
אבל אתם רוצים להגיד לי שהבן שעל הספקטרום שלי יחיה לבד בדירה שכורה בתל אביב עם שותפים? הוא יבוא עם חברה יום אחד ויבשר לנו שהם עומדים להתחתן? הוא לא יהיה לבד?הוא לא יסבול תסכולים מזה שאף אחד לא רוצה לשחק/לדבר/להיות איתו?

כל עוד אני ובעלי בתמונה הבן שלנו "מוגן" לא רוצים לשחק איתך? אנחו נשחק איתך..לא רוצים לדבר איתך? אנחנו נדבר איתך אפילו שאתה לא מבין הכל אפילו שאנחנו לפעמים צריכים להגיד דברים עשרות פעמים עד שבאמת תיישם אבל לא לכולם יש את אותה הסבלנות שיש לנו בטח לא אנשים זרים...
ברור שהוא יחווה תסכולים מזה
אז מה אתם עושים הכל ורוד? ושאתם שמחים שיש לכם ילד אוטיסט?הרי ברור לכולנו שזה לא משהו שבאמת היינו רוצים שהילד שאנחנו הבאנו לעולם
אני לא אלך לרופא שיעשה לי הפרייה ואגיד לו תשמע דוקטור אני רוצה שתחבר לי את הביצית והזרע שתיצור עבורינו ילד אוטיסט

שוב, משוגעת על הבן שלי כי הוא שלי ורק שלי והכי מיוחד ומהמם בעולם אבל וואלה קשה להגיד אבל אומרת לא רוצה עוד אחד כזה עזבו את ההתמודדות הקשה של כללל הטיפולים של אחר הצהריים מעבר לגן התקשורתי על זה אני לא מדברת בכלל על הקושי של נסיעה ארוכה באופניים! לא ברכב לטיפולים שעולים הון תועפות ושהמדינה כמובן לא מסייעת והכל בעזרת מאבקים ובקשות לסיוע מאירגונים שונים כשלנו אין סיוע מהמשפחה בכלל כי אין משפחה קרובה
אני חושבת על חייהם בלבד על ההתמודדות שלהם!!

אני עצמי גם עברתי חיים לא קלים מגיל קטן והתמודדתי כי אני אדם חזק..נדמה אבל שאלו התמודדויות שונות לבן שלי שיהיו מתסכלות ועצובות מאוד אנחנו נהיה שם בשבילו אבל אנחנו לא איתו 24 שעות ביממה ולא בא לי ..לא בא לי שילדים יסתכלו עליו במוזרות.. שיתרחקו ממנו בגלל המהמם שהוא.. שיצחקו עליו כי הם ילדים אטומים ו"מכוערים".. שהורים ירחיקו את ילדיהם ממנו כי יש כאן ילד מוזר...

אני מאוווד רוצה עוד ילד אני בת 39 כבר. אבל ....

 

[גור42]

רוצים להגיד לך: זה יותר סביר ממה שאת חושבת

קודם כל, ברור שאף אחד לא יודע את העתיד. לא ה"מומחים" שייאשו אותך, ולא אנחנו. כל שמנסה להגיד לך בבטחון "מה יהיה" - לטוב ולרע - הוא פשוט חסר אחריות.

אבל דבר האחד אנחנו כן יכולים להגיד לך, בבטחון גמור: אין קשר בין מצבו של ילד בגיל 4 לבין מצבו בגיל 20 או 30 או 40. פשוט אין. בין האוטיסטים הבוגרים שמאושרים בחלקם וחיים חיים עצמאיים, יש כאלה שלא אמרו מילה עד גיל 6 או אפילו עד גיל 12. ואני, למרות שדיברתי די מוקדם (יחסית לספקטרום), יש מיומנויות בסיסיות שלמדתי רק אחרי גיל 20 ואפילו 30.

בקיצור: נכון שלא הכל ורוד, אבל גם לא הכל שחור. ואני מאוד ממליץ לך להוריד טיפה מהלחץ מהילד (ומעצמך) כי זה לא יעזור לו להתקדם מהר יותר אלא להיפך. אוטיסטים לא מתפקדים טוב תחת לחץ. זה אחד המאפיינים הבולטים שלנו: אנחנו זקוקים לזמן ולספייס, הרבה יותר מאנשים נורמליים.

אגב, יש כאן בפורום הרבה הורים שבהחלט שמחים מזה שהילד שלהם אוטיסט. התמונה שמצטיירת ע"י ה"מומחים" והתקשורת (ועל אלו"ט אני אפילו לא אתחיל לדבר) היא מאוד מגמתית ושלילית. אפילו מנותקת מהמציאות.

 

[אוהבת ללא תנאים]

תודה גור

אגב אני לא אדם לחוץ
פשוט נמצאת במקום שאני לא בטוחה אם הדרך שאני עושה היא נכונה.. אם הטיפולים נכונים...אם אני צריכה לשנות לו מטפלים..
נמצאת כבר כמה זמן במין חשבון עצמי לקראת סוף שנת הלימודים (גן)
מתעניינת..בודקת...
בכל מצב אוהבת את הבן שלי אהבת אין קץ ..אבל מראש לא הייתי בוחרת שיהיה אוטיסט...

 

[גור42]

נשמע שאת כל הזמן עם האצבע על הדופק, שזה נהדר

כשאני שומע הורה שכותב שהוא כל הזמן מתלבט ומברר ובודק, אני יודע שהילד שלו נמצא בידיים טובות. ודווקא שאני שומע הורה שמדבר בבטחון מוחלט על "הדרך הנכונה" (ולא משנה אם מדובר בדרך שאני מסכים איתה או לא), אני מתחיל לחשוש. כי כולם עושים טעויות. וזה בסדר לעשות טעויות. החוכמה היא להישאר עם היד על הדופק כל הזמן, ולא לתת לטעויות האלה להצטבר ולתפוח לאורך שנים.

 

[אוהבת ללא תנאים]

אין עלייך

חיזקת אותי ואמרת בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע

תודה וחג שמח...

 

[allafish]

 

[dina199]

99 אחוז מההורים לא היו בוחרים

ילד אוטיסט .
וכל האמהות שמודות שלא היו רוצות ילד אוטיסט מרגישות צורך להצטדק שהן אוהבות את הילד. כאילו מישהו חושד בחוסר אהבה.
אני לא רואה את הקשר ואת הצורך להצטדק.
הורה אוהב את הילד שלו. נקודה

. זה שהורה אומר שהוא מעדיף ילד לא אוטיסט לא אומר שהוא לא אוהב את הילד. זה רק אומר שאותו הורה עדיין חושב שהיתה לו או יש לו שליטה כל שהיא על איזה ילד יוולד לו. אז מה שיש זה חוסר שליטה בחיים. זה לא אומר שאין אהבה. או שמישהו מאשים בחוסר אהבה.

 

[מלאת תקוות]

אני מבינה אותך מאוד

אבל אף אחד בעולם לא יכול לנבא מה יהיה עם ילד שלישי...
חוץ מהסטטיסטיקה היבשה שסיכוי 20% לאוטיסט במשפחה שיש כבר אוטיסט לעומת 1% למשפחה שאין לה...
אבל מעודד מאוד לקרוא את מה שגור כותב. שלאוטיסט יש קצב אחר של התפתחות ומצב של ילד בגיל 4-5 לא אומר הרבה על מה הוא יהיה בגיל 20 והאלה...

שיהיה לך בהצלחה גם עם בנך וגם בדרכך במה שתבחרי לגבי ילד שלישי....

 

[dina199]

הכי קל פזה לא לעפשות ילד בכלל

ואם הוא לא יהיה קיים לא יהיו לו קשיים, לא יהיו לו התמודדויות, וגם להורים לא יהיו.
להורים יהיה המצףב שקיים היום.
אני ידעת
זה לא נשמע
נחמד , תומך ועדין. אבל גם המצב הוא לא נחמד או עדין.
אם רוצים ילד צריך להיות מוכן לקשיים כי זה אדם חדש
ואף אחד לא יכול לקבוע איך הוא יהיה ואיך יהיו החיים
החיים
שלו.
ואם לא רוצים קשיים בכלל (לגבי ילד שעוד לא נוצר אז לא יוצרים אותו.
חוץ מזה אחרי גיל 39 ובמיוחד 40 יש סיכוי יותר גבוה
לבעיות בכלל
ולאו דווקא אוטיזם