אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
לא אנושי! האומנם?
- פותח הנושא Nihau
- פורסם בתאריך
tapas tapas
New member
ברור שאני מדבר על בחירה.
אני מתאר לך את הזמן בצורה מתמטית כלשהיא, ומהצורה הזאת אני מסיק מסקנות. ככה אתה יכול להבין למה אני מתכוון בצורה חד משמעית. כל אחד יכול להגדיר את הזמן איך שבא לו. מישהוא יכול לומר שזמן זה ביצה של תרנגול, אבל מה זה קשור? אני תארתי לך מה זה הזמן בעיני, כדי להסביר לך את הטענות שטענתי. לא אמרתי שכולם יסכימו איתי שזה הזמן. אז תחליף כל מקום שרשמתי את המילה זמן במילה בלימן. זה משנה לך? הגדרתי לך משהוא שנקרא בלימן, ולפי ההגדרה הזאת טענתי טענות.
אני מתאר לך את הזמן בצורה מתמטית כלשהיא, ומהצורה הזאת אני מסיק מסקנות. ככה אתה יכול להבין למה אני מתכוון בצורה חד משמעית. כל אחד יכול להגדיר את הזמן איך שבא לו. מישהוא יכול לומר שזמן זה ביצה של תרנגול, אבל מה זה קשור? אני תארתי לך מה זה הזמן בעיני, כדי להסביר לך את הטענות שטענתי. לא אמרתי שכולם יסכימו איתי שזה הזמן. אז תחליף כל מקום שרשמתי את המילה זמן במילה בלימן. זה משנה לך? הגדרתי לך משהוא שנקרא בלימן, ולפי ההגדרה הזאת טענתי טענות.
NacroMittler
New member
אמממ ביצה של תרנגול?
זה מזכיר לי סיפור... לפני כמה שנים המנקה שלנו סיפרה לאמא שלי שהבן שלה הביא הביתה תרנגול ועכשיו היא צריכה לטפל בו ואין לה כוח ואין לה זמן... אחרי כמה שבועות שהיא דיברה על התרנגול שלה היא באה וסיפרה לנו שהוא הטיל ביצה...
זה מזכיר לי סיפור... לפני כמה שנים המנקה שלנו סיפרה לאמא שלי שהבן שלה הביא הביתה תרנגול ועכשיו היא צריכה לטפל בו ואין לה כוח ואין לה זמן... אחרי כמה שבועות שהיא דיברה על התרנגול שלה היא באה וסיפרה לנו שהוא הטיל ביצה...
Blue Beetle
New member
הערה צדדית - דיוק בפרטים
מכאניקת הקוונטים אינה עוסקת בזמן-מרחב ובטח לא ברגעים הראשונים של היקום. תאוריית 26 המימדים הינה חלק מתורת המיתרים (תורה המנסה להכליל ביחד את מכאניקת הקוואנטים ואת תורת היחסות). אותם 26 מימדים לפי התאוריה עדיין קיימים רק שרובם (חוץ מ-3 מרחביים ואחד של זמן) הם מימדים מנוונים - ז"א מאד מאד קטנים. משל טוב על מנת לסדר את התפיסה של "מה היה בתחילת היקום" הוא משל הקוטב הצפוני. תמיד תוכל ללכת צפונה, עד שתגיע לקוטב הצפוני - שם למושג "צפונה" אין משמעות. אותו הדבר אפשר להגיד על השאלה "מה קדם לראשית היקום?" זו שאלה חברת משמעות.
מכאניקת הקוונטים אינה עוסקת בזמן-מרחב ובטח לא ברגעים הראשונים של היקום. תאוריית 26 המימדים הינה חלק מתורת המיתרים (תורה המנסה להכליל ביחד את מכאניקת הקוואנטים ואת תורת היחסות). אותם 26 מימדים לפי התאוריה עדיין קיימים רק שרובם (חוץ מ-3 מרחביים ואחד של זמן) הם מימדים מנוונים - ז"א מאד מאד קטנים. משל טוב על מנת לסדר את התפיסה של "מה היה בתחילת היקום" הוא משל הקוטב הצפוני. תמיד תוכל ללכת צפונה, עד שתגיע לקוטב הצפוני - שם למושג "צפונה" אין משמעות. אותו הדבר אפשר להגיד על השאלה "מה קדם לראשית היקום?" זו שאלה חברת משמעות.
Blue Beetle
New member
שתי אפשרויות
11 או 26 אלו הפתרונות האפשריים למשוואות הכלולות בתורת המיתרים. נא לא לשאול אותי לפשר המשוואות, אני מחשיב את הידע המתמטי של כנרחב (זה מה שלמדתי באוניברסיטה) אבל תורת המיתרים נשגבת מבינתי.
11 או 26 אלו הפתרונות האפשריים למשוואות הכלולות בתורת המיתרים. נא לא לשאול אותי לפשר המשוואות, אני מחשיב את הידע המתמטי של כנרחב (זה מה שלמדתי באוניברסיטה) אבל תורת המיתרים נשגבת מבינתי.
זו גישה פאטליסטית לחיים ולקיום
לא התרשמתי מעומקה הפילוסופי, הוא די מזכיר הרחבה פרטנית של משל המערה. מכל מקום זו פילוסופיה שמנסה להסביר את הקשר בין החושים והתפיסות האנושיות לבין המציאות תוך דגש על הרעיון שאולי אין לנו בכלל יכולת להגדיר מציאות בגלל מגבלות התפישה האנושית. לדעתי אין מקום לפילוסופיה הזו במחוזות הדמיון אלא כאבן נגף המוסיפה מחסומים על יכולתך לדמיין משהו חדש או אפילו לקחת משהו מוכר, לשנות אותו ואז באמת להחשוב לעומק מה ההשלכות של זה על ההתפתחות עד שבמרחק רב מספיק אתה כבר מגיע למשהו לא אנושי. זה לא קשה במיוחד, רק דורש ראיה מרחיקת לכת ויכולת התמדה בקווי מחשבה ארוכי טווח. הרי לך דוגמה- האדם הפשוט אך ללא ראיה תלת מימדית- רואה הכל שטוח. את זה אתה יכול לדמיין? המשך הלאה- גם רואה הכל כחול ירוק (כמו שחור לבן אבל בגוונים של כחול ירוק)- עד כה בסדר? עוד קצת קדימה- מגיב לתנועות יותר מאשר לגבולות- כיוון שהכל מונוכרום שטוח גם ככה- מסתדר? עד כאן תיארתי לך איך משפחת החתוליים רואים את העולם, בצעדים קטנים כדי שתצליח לדמיין את זה. עכשיו נסה לראות את העולם שסביבך דרך התפיסה החזותית החדשה הזו. רואה? איך הכל נראה אחרת ולכן גם נשפט ע"י אחרת? עכשיו תבנה על זה צעצוע= משהו פשוט כדי לשעשע ילד. אתה לא תעשה את זה צבעוני מאוד כי זה לא משנה לך הבדלי הצבעים אתה לא תעשה את זה תלת מימדי מעבר למינימום הדרוש לבניית החפץ כי התפיסה החדשה שלך לא נותנת לזה כזו חשיבות בסיסית. אתה לא תעשה את זה נייח כי מטרת משחק היא לעורר התפתחות בילדים והוא פשוט יתעלם מזה כי חוש הראיה שלו מבוסס תנועה. סופו של דבר תגיע למשהו כמו מטוטלת, חוט נגרר, מובייל... חפצים שחושים אחרים ישתתפו בהפעלתם כמו חוש ריח או מגע, יותר מאשר ראיה דו מימדית ודו צבעית. עכשיו תבנה על זה הלאה לכיוון חברה שלמה ע האכנולוגיה המתקדמת שלהם. אתה מגיע די רחוק למשהו מאוד מבלבל לאדם הפשוט, וכל מה שעשית זה שינית הגדרות בסיסיות בחוש הראיה. מה יקרה אם תקח מוסר לכיוונים חדשים? מה יקרה אם תשנה הרבה פרמטרים בו זמנית- כמו אצל ניהאו? תקבל משהו לא אנושי בעליל, ניהאו יכולה *להסתדר* בחברה אנושית סובלנית במיוחד כיוון שגם היא סובלנית בצורה קיצונית יחסית לגזע שלה. עדיין תמיד מתישהו מתגלעים חכוכים על בסיס ההבדל המובהק בינה לבין יצורים אנושיים אחרים.
לא התרשמתי מעומקה הפילוסופי, הוא די מזכיר הרחבה פרטנית של משל המערה. מכל מקום זו פילוסופיה שמנסה להסביר את הקשר בין החושים והתפיסות האנושיות לבין המציאות תוך דגש על הרעיון שאולי אין לנו בכלל יכולת להגדיר מציאות בגלל מגבלות התפישה האנושית. לדעתי אין מקום לפילוסופיה הזו במחוזות הדמיון אלא כאבן נגף המוסיפה מחסומים על יכולתך לדמיין משהו חדש או אפילו לקחת משהו מוכר, לשנות אותו ואז באמת להחשוב לעומק מה ההשלכות של זה על ההתפתחות עד שבמרחק רב מספיק אתה כבר מגיע למשהו לא אנושי. זה לא קשה במיוחד, רק דורש ראיה מרחיקת לכת ויכולת התמדה בקווי מחשבה ארוכי טווח. הרי לך דוגמה- האדם הפשוט אך ללא ראיה תלת מימדית- רואה הכל שטוח. את זה אתה יכול לדמיין? המשך הלאה- גם רואה הכל כחול ירוק (כמו שחור לבן אבל בגוונים של כחול ירוק)- עד כה בסדר? עוד קצת קדימה- מגיב לתנועות יותר מאשר לגבולות- כיוון שהכל מונוכרום שטוח גם ככה- מסתדר? עד כאן תיארתי לך איך משפחת החתוליים רואים את העולם, בצעדים קטנים כדי שתצליח לדמיין את זה. עכשיו נסה לראות את העולם שסביבך דרך התפיסה החזותית החדשה הזו. רואה? איך הכל נראה אחרת ולכן גם נשפט ע"י אחרת? עכשיו תבנה על זה צעצוע= משהו פשוט כדי לשעשע ילד. אתה לא תעשה את זה צבעוני מאוד כי זה לא משנה לך הבדלי הצבעים אתה לא תעשה את זה תלת מימדי מעבר למינימום הדרוש לבניית החפץ כי התפיסה החדשה שלך לא נותנת לזה כזו חשיבות בסיסית. אתה לא תעשה את זה נייח כי מטרת משחק היא לעורר התפתחות בילדים והוא פשוט יתעלם מזה כי חוש הראיה שלו מבוסס תנועה. סופו של דבר תגיע למשהו כמו מטוטלת, חוט נגרר, מובייל... חפצים שחושים אחרים ישתתפו בהפעלתם כמו חוש ריח או מגע, יותר מאשר ראיה דו מימדית ודו צבעית. עכשיו תבנה על זה הלאה לכיוון חברה שלמה ע האכנולוגיה המתקדמת שלהם. אתה מגיע די רחוק למשהו מאוד מבלבל לאדם הפשוט, וכל מה שעשית זה שינית הגדרות בסיסיות בחוש הראיה. מה יקרה אם תקח מוסר לכיוונים חדשים? מה יקרה אם תשנה הרבה פרמטרים בו זמנית- כמו אצל ניהאו? תקבל משהו לא אנושי בעליל, ניהאו יכולה *להסתדר* בחברה אנושית סובלנית במיוחד כיוון שגם היא סובלנית בצורה קיצונית יחסית לגזע שלה. עדיין תמיד מתישהו מתגלעים חכוכים על בסיס ההבדל המובהק בינה לבין יצורים אנושיים אחרים.
מה יקרה אם
"תשנה הרבה פרמטרים בו זמנית? תקבל משהו לא אנושי בעליל" אההה, אבל עכשיו אנחנו משחקים על הגדרה אחרת של אנושיות. אני אקבל משהו שלא תואם לעולם סביבי, למציאות החברתית שלי ולמוסר האישי שלי - אבל אני עדיין אקבל משהו שמבחינה קוגנטיבית נמצא בתחום יכולת התפיסה שלי. כשאני אמרתי "אנושי", התכוונתי ברמה המטאפיסית\תודעתית ביותר, לא רק מבחינת מה שאני מכיר סביבי אלא מבחינת כל מה שאני מסוגל להכיר בכלל. זה כמו ההבדל בין לעבור בין ארצות שונות על פני היבשת, ולהכיר תודעות שונות וצורות שונות של אנושיות (במובן החברתי), לבין להיכנס לאוקינוס שמקיף את היבשת, כשאין לי שום אפשרות לשחות. זאת גם הסיבה שלא מדובר בהרחבה של משל המערה. אם זה באמת היה כל הסיפור, לא היו אומרים על קאנט שהוא המציא פילוסופיה חדשה, שלא היתה כמותה בעבר. אולי אני לא מסביר היטב את הדברים, אבל לקאנט מגיע הכבוד הראוי לו ואם לא התרשמת מעומקה הפילוסופי, אז אני אומר ברצינות, כנראה שאת צריכה להכיר יותר את התחום (למשל בכך שלא הכרת בכלל את הגישה הזאת, שהיא מאוד נפוצה בפילוסופיה היום ומהווה בסיס לגישות מתקדמות רבות). אני אביא לדוגמא את המשל של קאנט לעניין, שגם הוא משתמש במשקפיים ירוקות (בחיי). בואי נגיד שלכולנו יש משקפיים ירוקות, ואנחנו רואים את כל הדברים ירוקים. לכן, אנחנו חושבים שהמציאות ירוקה - אלא שאנחנו לא קוראים לה ירוקה, כי אנחנו לא מכירים שום דבר אחר! המילה "ירוק" לא תופיע בכלל בלקסיקון שלנו. לא נוכל אפילו לתאר לעצמנו איך משהו יכול להיות לא ירוק. נוכל להגיד "איזה קטע אם X היה לא ירוק, הא?", אבל לא נוכל באמת לדמיין אותו בצבע אחר, כי אין לנו התנסות עם שום צבע אחר. זה כמו שאנחנו לא מסוגלים לדמיין צבע חדש לגמרי. איזה כיף יהיה אם נוריד את המשקפיים, ו--- רגע, עצור! *אין דבר כזה להוריד את המשקפיים*. כשאמרתי "משקפיים", שיקרתי. התכוונתי "מציאות". אנחנו רואים את הדברים דרך המציאות, ובגלל זה, חושבים שהמציאות הזאת שסביבנו היא האמיתית באמת. אבל אולי היא סתם ירוקה? לדגלס אדמס יש משל מצויין משלו, שאומנם מתייחס להתפתחות אבולוציונית לעומת הסברים דתיים, אבל הוא די מתאים כאן (כי הנושא הזה די קרוב לאבולוציה בכמה נקודות עקרוניות): imagine a puddle waking up one morning and thinking, 'This is an interesting world I find myself in, an interesting hole I find myself in, fits me rather neatly, doesn't it? In fact it fits me staggeringly well, must have been made to have me in it!' This is such a powerful idea that as the sun rises in the sky and the air heats up and as, gradually, the puddle gets smaller and smaller, it's still frantically hanging on to the notion that everything's going to be alright, because this world was meant to have him in it, was built to have him in it; so the moment he disappears catches him rather by surprise. I think this may be something we need to be on the watch out for. אחלה של משל אקולוגי. בהתייחסות לקאנט, אנחנו אומרים שהעולם הזה הוא *בוודאי* כל מה שישנו, כי העובדה היא שזה מה שאנחנו רואים! הכל כך מתאים לנו... אלא שלמעשה, אנחנו מתאימים לו. התפתחנו כדי לקלוט דברים א', ב' ו-ג' (למשל, את עצם המרחב, את קיום הזמן, וכו'), אבל באמת שאנחנו לא יכולים לדעת איזה דברים ד', ה', ו-ו' לא התפתחנו לקלוט, ויותר מכך, אם הם בכלל שם. אנחנו גם לא יכולים להגיד נחרצות שהם אינם שם. בעניין הפאטאליזם - זוהי השקפה שאומרת ש"הפעולות והכוונות האנושיות הינן חסרות טעם ואינן משפיעות על האירועים, מאחר והעתיד קבוע" (לפי ויקיפדיה). זה לא קשור במיוחד לעניין קאנט (הספציפי הזה; לקאנט היו גם דברים מוסריים להגיד, אבל התיאוריה המטאפיזית שלו אינה מתייחסת לזמן כאל פאטאליסטי בטבעו, לפחות עד כמה שאני יודע ועד כמה שהצגתי כאן). את יכולה כמובן להגיד "אני מסוגלת לדמיין דברים שאינם אנושיים *מהבחינה המטאפיסית של מהות האנושיות*", ואני אגיד לך "לא, את לא מסוגלת, זה בדיוק מה שקאנט אומר". ואת יכולה להגיד "screw him", כי זה רק פילוסופיה, וזה סבבה. אבל אישית אני תומך בטיעון הזה שלו.
"תשנה הרבה פרמטרים בו זמנית? תקבל משהו לא אנושי בעליל" אההה, אבל עכשיו אנחנו משחקים על הגדרה אחרת של אנושיות. אני אקבל משהו שלא תואם לעולם סביבי, למציאות החברתית שלי ולמוסר האישי שלי - אבל אני עדיין אקבל משהו שמבחינה קוגנטיבית נמצא בתחום יכולת התפיסה שלי. כשאני אמרתי "אנושי", התכוונתי ברמה המטאפיסית\תודעתית ביותר, לא רק מבחינת מה שאני מכיר סביבי אלא מבחינת כל מה שאני מסוגל להכיר בכלל. זה כמו ההבדל בין לעבור בין ארצות שונות על פני היבשת, ולהכיר תודעות שונות וצורות שונות של אנושיות (במובן החברתי), לבין להיכנס לאוקינוס שמקיף את היבשת, כשאין לי שום אפשרות לשחות. זאת גם הסיבה שלא מדובר בהרחבה של משל המערה. אם זה באמת היה כל הסיפור, לא היו אומרים על קאנט שהוא המציא פילוסופיה חדשה, שלא היתה כמותה בעבר. אולי אני לא מסביר היטב את הדברים, אבל לקאנט מגיע הכבוד הראוי לו ואם לא התרשמת מעומקה הפילוסופי, אז אני אומר ברצינות, כנראה שאת צריכה להכיר יותר את התחום (למשל בכך שלא הכרת בכלל את הגישה הזאת, שהיא מאוד נפוצה בפילוסופיה היום ומהווה בסיס לגישות מתקדמות רבות). אני אביא לדוגמא את המשל של קאנט לעניין, שגם הוא משתמש במשקפיים ירוקות (בחיי). בואי נגיד שלכולנו יש משקפיים ירוקות, ואנחנו רואים את כל הדברים ירוקים. לכן, אנחנו חושבים שהמציאות ירוקה - אלא שאנחנו לא קוראים לה ירוקה, כי אנחנו לא מכירים שום דבר אחר! המילה "ירוק" לא תופיע בכלל בלקסיקון שלנו. לא נוכל אפילו לתאר לעצמנו איך משהו יכול להיות לא ירוק. נוכל להגיד "איזה קטע אם X היה לא ירוק, הא?", אבל לא נוכל באמת לדמיין אותו בצבע אחר, כי אין לנו התנסות עם שום צבע אחר. זה כמו שאנחנו לא מסוגלים לדמיין צבע חדש לגמרי. איזה כיף יהיה אם נוריד את המשקפיים, ו--- רגע, עצור! *אין דבר כזה להוריד את המשקפיים*. כשאמרתי "משקפיים", שיקרתי. התכוונתי "מציאות". אנחנו רואים את הדברים דרך המציאות, ובגלל זה, חושבים שהמציאות הזאת שסביבנו היא האמיתית באמת. אבל אולי היא סתם ירוקה? לדגלס אדמס יש משל מצויין משלו, שאומנם מתייחס להתפתחות אבולוציונית לעומת הסברים דתיים, אבל הוא די מתאים כאן (כי הנושא הזה די קרוב לאבולוציה בכמה נקודות עקרוניות): imagine a puddle waking up one morning and thinking, 'This is an interesting world I find myself in, an interesting hole I find myself in, fits me rather neatly, doesn't it? In fact it fits me staggeringly well, must have been made to have me in it!' This is such a powerful idea that as the sun rises in the sky and the air heats up and as, gradually, the puddle gets smaller and smaller, it's still frantically hanging on to the notion that everything's going to be alright, because this world was meant to have him in it, was built to have him in it; so the moment he disappears catches him rather by surprise. I think this may be something we need to be on the watch out for. אחלה של משל אקולוגי. בהתייחסות לקאנט, אנחנו אומרים שהעולם הזה הוא *בוודאי* כל מה שישנו, כי העובדה היא שזה מה שאנחנו רואים! הכל כך מתאים לנו... אלא שלמעשה, אנחנו מתאימים לו. התפתחנו כדי לקלוט דברים א', ב' ו-ג' (למשל, את עצם המרחב, את קיום הזמן, וכו'), אבל באמת שאנחנו לא יכולים לדעת איזה דברים ד', ה', ו-ו' לא התפתחנו לקלוט, ויותר מכך, אם הם בכלל שם. אנחנו גם לא יכולים להגיד נחרצות שהם אינם שם. בעניין הפאטאליזם - זוהי השקפה שאומרת ש"הפעולות והכוונות האנושיות הינן חסרות טעם ואינן משפיעות על האירועים, מאחר והעתיד קבוע" (לפי ויקיפדיה). זה לא קשור במיוחד לעניין קאנט (הספציפי הזה; לקאנט היו גם דברים מוסריים להגיד, אבל התיאוריה המטאפיזית שלו אינה מתייחסת לזמן כאל פאטאליסטי בטבעו, לפחות עד כמה שאני יודע ועד כמה שהצגתי כאן). את יכולה כמובן להגיד "אני מסוגלת לדמיין דברים שאינם אנושיים *מהבחינה המטאפיסית של מהות האנושיות*", ואני אגיד לך "לא, את לא מסוגלת, זה בדיוק מה שקאנט אומר". ואת יכולה להגיד "screw him", כי זה רק פילוסופיה, וזה סבבה. אבל אישית אני תומך בטיעון הזה שלו.
tapas tapas
New member
האם אנחנו לובשים משקפיים ירוקות?
כיוון שבני האדם הם ישויות שנמצאות בתוך מרחב הזמן, השאלה של האם המשקפיים הירוקות קיימות, היא שאלה של האם אי פעם באיזשהיא נקודת זמן במרחב בו אנחנו קיימים, מישהוא יוריד לנו את המשקפיים האלו, אפילו לרגע. אם מישהוא יוריד לנו את המשקפיים לרגע אחד, המשמעות היא שהמשקפיים תמיד היו קיימות עבורנו. אבל אם אף אדם לא יורידו לו את המשקפיים למשך כל התקופה בה אנחנו קיימים, אזי המשקפיים לא קיימות עבורנו, כי אין לנו שום פיסת מידע לגבי קיומה. לכן המשקפיים האלו יהיו שייכות לכלום. ובתוך הכלום אפשר למעשה להכניס כל דבר שרוצים, החל מאלוהים ועד עוד כל מיני תאורייות שונות ומשונות.
כיוון שבני האדם הם ישויות שנמצאות בתוך מרחב הזמן, השאלה של האם המשקפיים הירוקות קיימות, היא שאלה של האם אי פעם באיזשהיא נקודת זמן במרחב בו אנחנו קיימים, מישהוא יוריד לנו את המשקפיים האלו, אפילו לרגע. אם מישהוא יוריד לנו את המשקפיים לרגע אחד, המשמעות היא שהמשקפיים תמיד היו קיימות עבורנו. אבל אם אף אדם לא יורידו לו את המשקפיים למשך כל התקופה בה אנחנו קיימים, אזי המשקפיים לא קיימות עבורנו, כי אין לנו שום פיסת מידע לגבי קיומה. לכן המשקפיים האלו יהיו שייכות לכלום. ובתוך הכלום אפשר למעשה להכניס כל דבר שרוצים, החל מאלוהים ועד עוד כל מיני תאורייות שונות ומשונות.
כן, נגררנו
לא הבנתי מה הכוונה "איך אני רואה את האדם הזה". עקבתי אחרי השלבים שאמרת, וזה כמובן תרגיל לא קל, אבל אפשרי. כששחקן תיאטרון רוצה להיכנס לדמות, הוא עובר תהליך דומה למה שאמרת, שלבים קצרים של שינוי תפיסת עולם. את מציגה כניסה לדמות מורכבת יותר, ברמה נוספת (הפיזיקלית), אבל זאת עדיין כניסה לדמות. שחקנים רבים לא מתאמצים לעשות בכלל את הכניסה לדמות הבסיסית, ואני חושב שמעטים בכלל חשבו על הכניסה לדמות שאת מציעה. וזה חבל, כי זה נראה חשוב לא רק בשביל משחק "נכון" של דמות כזאת, אלא גם בשביל הנאה גדולה יותר ממנה.
לא הבנתי מה הכוונה "איך אני רואה את האדם הזה". עקבתי אחרי השלבים שאמרת, וזה כמובן תרגיל לא קל, אבל אפשרי. כששחקן תיאטרון רוצה להיכנס לדמות, הוא עובר תהליך דומה למה שאמרת, שלבים קצרים של שינוי תפיסת עולם. את מציגה כניסה לדמות מורכבת יותר, ברמה נוספת (הפיזיקלית), אבל זאת עדיין כניסה לדמות. שחקנים רבים לא מתאמצים לעשות בכלל את הכניסה לדמות הבסיסית, ואני חושב שמעטים בכלל חשבו על הכניסה לדמות שאת מציעה. וזה חבל, כי זה נראה חשוב לא רק בשביל משחק "נכון" של דמות כזאת, אלא גם בשביל הנאה גדולה יותר ממנה.
אני חושב שהנקודה שננסק מנסה להעביר
היא שלא משנה איך תהפכי את זה ודרך העיניים של מי תסתכלי, בסופו של יום אתתראי דרך העיניים של החתול. התפיסה, הדמיון והכל עדיין מוגבל לעולם המושגים האנושי שלך. את תשתמשי במושגים שאת מכירה ותפליגי הכי רחוק בדמיון שלך ותהיי הכי מוזרה ולא מוגבלת, אבל הנקודה היא שאת משחקת בקופסא שאת לא יכולה לצאת ממנה- וכמה רחוק ומטורף שתלכי- את עדיין תהיי בן אדם שהלך רחוק ולא חתול.
היא שלא משנה איך תהפכי את זה ודרך העיניים של מי תסתכלי, בסופו של יום אתתראי דרך העיניים של החתול. התפיסה, הדמיון והכל עדיין מוגבל לעולם המושגים האנושי שלך. את תשתמשי במושגים שאת מכירה ותפליגי הכי רחוק בדמיון שלך ותהיי הכי מוזרה ולא מוגבלת, אבל הנקודה היא שאת משחקת בקופסא שאת לא יכולה לצאת ממנה- וכמה רחוק ומטורף שתלכי- את עדיין תהיי בן אדם שהלך רחוק ולא חתול.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.