קצת יותר פירוט
לא שאני חושב שאת טיפשה חס ושלום, אני מודע היטב לתארים האקדמאיים שלך... אבל כדי להבהיר את עמדתי, וגם כדי שאחרים בפורום יבינו מה הכוונה (כי לדעתי זה נושא מעניין), אפרט קצת. לדעת קאנט (עמנואל קאנט, המאה ה-18 (? נראה לי שאני טועה), ממייסדי הפילוסופיה החדשה), אנחנו בני האדם לא מסוגלים לדבר על "המציאות כפי שהיא באמת". אין לנו מושג לגביה, אפילו לא ברמז. כל מה שאנחנו יודעים זה מה שאנחנו קולטים דרך החושים, ומעבדים בעזרת השכל שלנו - וגם החושים וגם השכל הינם מקובעים בתבניות מאוד מוצקות. מצד אחד, זה מה שעושה אותנו לאנושיים. "אנושי" הוא מה שקולט את הדברים שקולטים שאר בני האדם, ומתייחס למציאות באותו אופן כמוהם (למשל, יצור אנושי מסוגל לדבר על "זמן" או "מרחב", להגיד שמספר חפצים רבים יותר מחפץ אחד, וכו'). מצד שני, זוהי התבנית המוחלטת שלנו, הגבול שאי אפשר לעבור בשום אופן. כדי לפרוץ אותו נצטרך להפסיק להיות אנושיים, ולא רק שזה רעיון די מבהיל (למשל, אין שום טעם למדענים לגלות את "המציאות", אם כבר היא כבר לא קשורה לעולם שלנו בכלום ואי אפשר להשוות אותה לשום דבר), זה גם פשוט בלתי אפשרי. חשוב לעשות הבדל בין "בלתי אפשרי" לבין "בלתי סביר בעליל". אנחנו לא *מסוגלים* לדמיין דברים בלתי אפשריים (כדור מרובע) אבל אנחנו יכולים לדמיין דברים מאוד, מאוד מוזרים, ולהגיד "זה ממש חייזרי מצידנו, זה כמעט לא אנושי". זה מגניב, אני אוהב את זה, זה חלק ממה שאני מחפש במשחקי תפקידים לפעמים - אבל זה עדיין, בפירוש, אנושי. אולי איש X שאיתו אתה מדבר כרגע לא יבין איך העולם הבנאלי והעולם המיתי מסתדרים זה לצד זה (בשיטת המשחק נוביליס), אבל זה רק בגלל שאין לו את הרקע המתאים שלך יש, לא בגלל שאתה לא אנושי במידה כלשהי.