אנחנו לא מדברים באותה שפה
עובדתית רוב הנשים אינן זונות, גם כאלה שהגיעו לקשיים כלכליים גדולים. מי שיש לה רשת ביטחון משפחתית וחברתית ותחושת ערך עצמי, סיכוייה להגיע לזנות קטנים בהרבה ממי שאין לה. אתה מתעקש להשתמש בהגדרות המשטרתיות לעבירה על החוק, בכך אתה מתייחס רק לחלק מהתמונה. אם נערה מקיימת יחסים עם "דוֹד" כדי לקבל מתנות, זו זנות למרות ש(אם עברה את גיל 16) אין כאן עבירה על החוק. אם יגלו את זה בבית הספר ויפנו ליועצת זה יכנס לסטטיסטיקות של עלם אבל מבחינת החוק היבש לא נעשתה עבירה וזה לא יגיע לסטטיסטיקה המשטרתית. אם הוא מספק לה סם תהיה עבירה של אספקת סם לקטין, לא של זנות. אותו הדבר אם היא מקיימת יחסים עם נערים בסביבתה בשביל מתנות או סמים - זו זנות מכל בחינה חוץ מהחוק היבש, כל עוד
הם לא עוברים על החוק (כמו לגנוב כדי לספק את המתנות/סמים). אם זה קורה באוכלוסיה עשירה שבה לנערים אין צורך לגנוב מחוץ לבית כי להורים יש כסף, גם לא תהיה עבירה על החוק. כשילדים גונבים מהוריהם, רק לעתים רחוקות זה מגיע למשטרה. אתה לא רואה את זה בסטטיסטיקה
המשטרתית ומתעקש לדבר על הדעות הקדומות שלי, במקום להתמודד עם הנתונים המובאים במחקר:
"מאפייני העיסוק בזנות מחקרים שנעשו על נשים העוסקות בזנות העלו כי יש כמה מאפיינים שכיחים לאוכלוסייה זו. הכרת מאפיינים אלו עשויה ללמד על הנסיבות שבהן הנשים פונות לעסוק בזנות ולסייע בגיבוש דרכים למניעת הפנייה לעיסוק זה. להלן יובאו כמה מאפיינים שעלו במחקרים:
• פנייה לזנות בגיל צעיר: רוב הנשים העוסקות בזנות מתחילות לעסוק בכך בגיל צעיר ביותר, על-פי רוב מתחת לגיל 18.
• גדילה במשפחות לא מתפקדות: רבות מהעוסקות בזנות גדלו במשפחות לא מתפקדות, ושיעור ניכר מהן דיווחו על בריחות מהבית קודם לעיסוק בזנות.
• התעללות מינית בתקופת הילדות: ממחקרים שונים עולה כי 70%-90% מהנשים העוסקות בזנות סבלו מהתעללות מינית בילדותן, ובכלל זה גילוי עריות.
• מעגל של שימוש בסמים: רבות מהעוסקות בזנות משתמשות בסמים כדי להקל עליהן את העיסוק (הם משמשים אמצעי ליצירת ניתוק בין הגוף לתודעה). כמו כן, מכורות לסמים מתדרדרות לזנות או נשארות בעולם הזנות כאמצעי לממן סמים לזונה ו/או לבן זוגה. כך נוצר מעגל של שימוש בסמים אשר מקשה את היציאה מעולם הזנות."
www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01632.pdf , יש שם הפניות רבות למקורות. את זה הבאתי כבר למעלה. הנה ההמשך: "
הנשים העוסקות בזנות חשופות במידה רבה לאלימות, לנזקים בריאותיים ולפגיעה נפשית. אלימות: כלפי העוסקות בזנות מופעלת אלימות ברמה קיצונית, הן מצד הסרסורים הן מצד הלקוחות; בכלל זה אונס, אונס קבוצתי, ניסיונות רצח, חניקה, מכות, אלימות מילולית, השפלה, פציעה, שוד ועוד. מנתונים שמציג מכון "תודעה", המטפל בתופעת הזנות והסחר בנשים, עולה כי יותר מ 80%- העוסקות בזנות הותקפו פיזית, ומעל 50% מהתקיפות נעשו בידי הלקוחות. כמו כן, עולה כי נשים העוסקות בזנות נאנסות לעתים קרובות, ואת רוב מעשי האונס מבצעים הלקוחות.
בעיות בריאות: נשים העוסקות בזנות סובלות מבעיות בריאות הנובעות הן מהעיסוק בזנות (קרי – קיום יחסי מין בתדירות גבוהה מאוד ועם מספר רב של גברים), הן מגורמים הנלווים לעיסוק בזנות כמו אלימות, שימוש בסמים ותנאי מחיה בלתי הולמים (מגורים ברחוב). ההשלכות הבריאותיות הן תחלואה רבה (במחלות כמו סרטן צוואר הרחם, איידס, דלקת כבד נגיפית ומחלות מין), פציעות הנובעות מאלימות כמו דקירות, שטפי דם ופגיעות ראש והשפעות שליליות של שימוש בסמים.
פגיעה נפשית: העיסוק בזנות, האלימות הכרוכה בו והרקע המשפחתי והסביבתי של הזנות יוצרים נזקים נפשיים אצל רבות מהעוסקות בזנות. בפרט, מחקרים העלו שכיחות גבוהה של הפרעות טראומטיות, מנגנוני הגנה כמו ניתוק בין גוף לנפש ושיכחון (אמנזיה), הפרעות חרדה ודיכאון בקרב זונות. שיעורי היציאה מהזנות הם נמוכים, ונשים מעטות מצליחות להיחלץ מהעיסוק בזנות ללא עזרה מבחוץ. הקושי לצאת מהזנות נובע בין השאר משליטה פסיכולוגית ופיזית של הסרסור או של בן-הזוג של הזונה, התמכרות לסמים המקהה את הקושי שבזנות ומנגד יוצרת תלות בזנות ככלי למימון הסם, מחסור באפשרויות פרנסה וקיום אחרות ועוד."