כתבה נחמדה

[סיסטמתי]

לא כל מחקר מדעי הוא מדע...

יש מלא תחומים לא מדעיים שמשתמשים בשיטות מדעיות - זה עדיין לא מדע. מדעי ההתנהגות מלאים בשטות הזו של ניתוח סטטיסטי ללא מודל, על נתונים איכותיים שנאספו בשאלונים. לא עוזר שמגיעים למקדם מתאם של 0.2 ומפרסמים מאמר שלא היה מתפרסם בשום דסיפלינה אחרת (חוץ מרפואה). אני לא מתרשם ממחקרים (לא) איכותיים, רב לאומיים על נשים שהגיעו לאותה תוצאה. ומלבד התוצאה, המשותף לכולם הוא... החוקרת. יש מלא נשים עם אג'נדה בתחום (ולטעמי פחות מדי נשים עם טייטס). בהרבה ארצות בעולם השלישי גיל 13-14 הוא כשיר לחיים - במקומות רבים עברת את זמן מחצית החיים שלך בגיל הזה, ולמה שלא תקבל/י החלטות בוגרות לגבי עתידך המקצועי, במיוחד אם את/ה מעדיפ/ה לעבוד בשכיבה במקום לשתול אורז בכפיפה. בהרבה מאותן ארצות הנורמות התרבותיות והמוסר שונים לחלוטין מהמוסר המערבי שאתה מורגל בו. אתה קצת שבוי בקונספציה של הדוד סאם, לא כל מקום זו אמריקה וורסאנו (וגם לא אמריקה עצמה). לגבי נושא PTSD, זה כמו ADHD ואחיו - אנחנו לקראת מצב שבו אין מישהו שלא סובל ממנו. זה עוד סממן לקיצורי הדרך של התרבות המערבית, נסיון לקטלג את המציאות לראשי תיבות שיוכלו לממן את הקפיטליזם. במקרה הזה את הקפיטליזם של חברות התרופות ומוסדות החינוך הכושלים. ולסיום בכל מערכת יחסים יש נתינה ולקיחה - אין שום קסם אפל בזנות, ואין צורך להתרגש... זה מקצר את האקט

 

[דוד כפרי]

ועדיין, לא הוצגו נתונים סותרים.

וגם ביחסיות הפרטית והכללית החוקר משותף. זה שאדם מפרסם שני מאמרים על אותו נושא, לא מבטל את מחקרו. אולי דווקא להפך.

 

[דוד כפרי]

ואגב, את אותו הדבר אפשר לטעון על

הנתונים של דיס - כולם נאספו ע"י שוטרים, שהשקפת עולמם מוטה. לך תוכיח שזה לא נכון...

 

[סיסטמתי]

הנתונים של DYS מדידים...

הוא מתייחס לכמויות, גילאים, עלויות ושאר מריעין בישין הניתנים למדידה ישירות ובצורה אובייקטיבית יחסית: מימדים לא קוונטיים, מערכות אנרציאליות משותפות וכבידה נמוכה... הגברת שלך לעומת זאת, עושה מחקרים המתבססים על שאלונים ולא על התנהגויות או מדדים פיזיולוגיים. מבחינתי, עוד לפני בחינה של האופן בו נותחו הנתונים וגם אם נתעלם מההטיה הנובעת ממגדרה של הגברת, הם נחותים מכל נתון הקשור למציאות ישירות. ניתוח שאלונים, כמו ניתוח גרפולוגי וסוגים מסויימים של מדעי ההתנהגות הוא סוג של אוננות מחשבתית המתבססת על "תמונת המציאות" כפי שמצטיירת בדמיונם של הבודק / מתכנן השאלות / הנבדקים. ומכיוון שבמציאות לא כולן בלונדיניות גבוהות עם שדיים גדולים, לא ניתן אפילו להשתמש באותם Papers אפילו כ- toilet papers וסופך שאתה נשאר עם ידיים דביקות... לגבי שוטרים, מכיוון שלצערי יש לי הכרות מצויינת בת עשרות שנים עם המשטרה, החשש הנכון מהטיות יכול לנבוע אצלם ממספר גורמים: 1) רצון להראות שהם עושים יותר עבודה ויש יותר פשיעה מטופלת. 2) רצון להתפרסם ולהיות מקודמים בארגון. 3) רצון לפצח את הארגון / עבריין / חשוד בכל מחיר (אגו). 4) עצלת בירוקראטית. 5) פחד מלקיחת אחריות וסיכונים. לי, לא ברור איך החששות האלו באים לידי ביטוי בפשיעה גלויה כמו זנות.

 

[דוד כפרי]

נתוני משטרה שונים מנתוני גורמי רווחה ואקדמיה,

זה לא חדש ולא רק בענייני זנות. על השאלות החשובות, http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=148&messageid=159736851 הוא יכול היה לענות רק עם עדויות אנקדוטליות. אני מעריך שהמשטרה פשוט לא אספה את הנתונים האלה כי כששוטר עומד מול פושע לא ממש חשוב לו אם הוא בא מבית הרוס או לא. העובדה שהשאלות האלה מאוד חשובות כששואלים אם זנות היא מקצוע רגיל או לא, אם היא בחירה חופשית או לא, לא רלוונטית לעבודת המשטרה. זה כן רלוונטי לעבודת גורמי רווחה. דיס הצביע על ההבדלים בהגדרת הזנות בין המשטרה לעמותת עלם. לגורמי רווחה חשוב מאוד אם נער/ה מקיים/ת יחסים תמורת כסף פעם אחת, כי זה פתח לשניה ולשלישית; למשטרה זה חסר משמעות אם לא היתה עבירה על החוק. הנקודה היא שדיס מתייחס לנתוני המשטרה בלבד, ומתעלם מכל נתון אחר שמוצג לפניו. כך קצת קשה לנהל דיון. לגבי השאלונים: מחקר במדעי החברה סובל מקושי למדוד אובייקטיבית דברים כמו תחושות, רגשות, תגובות לחוויות ועוד. זה נכון, מוכר וידוע, ועל החוקרים בתחום מוטלת החובה להיות מודעים לבעיה לפעול לצמצום ההטיות הנובעות ממנה עד כמה שאפשר. עדיין, אין שיטות מחקר יותר טובות בתחום הזה, ועם כל ההסתייגויות אני נוטה לקבל את הממצאים - במיוחד כאשר לא הובאו נתונים סותרים ממחקרים אחרים.

 

[סיסטמתי]

מדינת רווחה או מדינת משטרה...

באופן מעניין, מדינה ללא משטרה היא היא מדינת רווחה, ומדינה ללא רווחה היא מדינת משטרה. הניגודיות הסמנטית בין הגורמים אינה סתמית - שני הגורמים, הן המשטרה והן גורמי הרווחה מתחרים על טיפול במיץ של הזבל. האחד בדרך של "אכיפה" והשני בדרך של "טיפול". כמו ברפואה מערבית יש פה נטיה לעסוק בנושא לאחר שהבעיה קרתה, ולכן הוויכוח מי מבין הגורמים צודק, כמו כויכוח בין שני רופאים מעל מיטתה של מושתלת סיליקון תעשייתי דולף. ברור שניתן היה למנוע את האירוע (אם היתה לא היתה קונה את השתל הזול, או אם הרגולציה היתה טובה יותר), אבל עכשיו כשקרה מתווכחים על אופן הטיפול. ברור שגם הגדרת הנושא כבעייתי היא תלוית תרבות, אבל בוא נניח לרגע שזנות היא בעיה לצורך הדיון. וסיליקון דולף הוא בעייתי, למרות שיש טענות שלא. ונניח גם שאחד מהרופאים מציע דרך לטיפול שאינה מתוקפת מדעית והרופא השני לא מציע פתרון כלל אלא רק סותר את ההגיון של דרך הטיפול שהוצעה. האם כחולה תבחר לבצע את הטיפול המפוקפק או להמנע מטיפול כלל בגלל שאינו מוכח? ההחלטה הזו היא תוצאה של הערכת הסיכון שלך כתוצאה מהדליפה - אם אתה חושש מאוד, תבצע את הטיפול המפוקפק. ואם אינך חושש לא תבצע אותו. ההחלטה שלך על קבלת הטיפול או לא, אינה מעידה על נפקותו המדעית - לא צריך להציע אלטרנטיבה כדי לשלול היפותזה. מספיק להראות שהיא לא נכונה. וגם כשלא מצליחים להראות זאת נוהגים בקהילת הפלצנים האקדמית להגיד: "שלא ניתן לדחות את ההשערה ש..." באנלוגיה למקרה דנן: ההתייחסות שלך ושל DYS לנושא זנות רק מעידה על המבנה הערכי השונה אצלכם ללא קשר לנפקותה של החוקרת (ומחקריה בנושא נפקניות).

 

[דוד כפרי]

הנתונים מהמחקר עולים שוב גם מעבודה בשטח

הנתונים מהמחקר עולים שוב גם מעבודה בשטח בשיקום זונות: "גור, שעובדת יותר מ-20 שנה בשיקום אסירות משוחררות, בהן כאלה שעוסקות או עסקו בזנות, ערכה לפני שנתיים מחקר שהתבסס על נשים שהשתקמו. היא מצאה שרובן המכריע התחילו לעסוק בזנות בגיל ההתבגרות, והיו עצמן קורבנות להתעללות מינית או פיסית בתוך המשפחה. נתונים אלה דומים לממצאי מחקרים אחרים בעולם. גור החליטה לראיין במחקרה נשים שהשתקמו, משום שמצאה כי אלה שעדיין עוסקות בזנות מנתקות עצמן מהטראומה באמצעות מנגנוני הכחשה ושימוש נרחב בסמים. "רק כך הן יכולות לשרוד ולא להרגיש את הזוועה, ולטעון שהן בחרו לעסוק בזנות ושכך טוב להן. אבל האמת היא, שכולן נמצאות תחת שליטה אכזרית וסדיסטית של סרסורים", היא אומרת. " http://news.walla.co.il/?w=/90/926677 הנתונים של דיס אולי מדידים, אבל את הנתונים המדידים האלה, הוא לא סיפק:כמה מהן עברו התעללות מינית, כמה מהן גדלו במשפחות לא - מתפקדות (לפי נתוני מערכת הרווחה, לא לפי זכרון האישה), כמה מהן התחילו לעסוק בזנות לפני גיל 18? על זה הרי התחיל הויכוח. מדעי החברה אינם מדעי הטבע ושאלונים וניתוח סטטיסטי של התשובות נחשבים לכלי-מחקר מקובל בהם. אפשר להתווכח על זה, אבל עדיף להביא נתונים סותרים: שרוב הזונות לא עברו התעללות מינית בילדות, לא גדלו במשפחות לא-מתפקדות ולא התחילו לזנות לפני גיל 18. אם הנתונים העולים מהמחקר הזה (ורבים אחרים) כל כך שגויים, לא צריך להיות קשה לספק נתונים סותרים. דיס עצמו דיבר על ההבדל בין נתוני מערכות הרווחה לבין אלה של המשטרה. אם הפושע בן 30 למשטרה לא רלוונטי מה עבר עליו כילד, לרווחה כן. אם נערה מקבלת תמורת מין עם "חבר" ג'ינס שהוא קנה לה מכספו זה לא זנות מבחינת המשטרה כי אין עבירה על החוק, מבחינת הרווחה זה צעד ראשון במדרון ולכן זה כן ייספר. אז יש הבדל בגישה הבסיסית ל"מה זה זנות", ויש הבדל בגישה ל"מה רלוונטי לדיון" - המשטרה לא שואלת מה עבר על הזונות בילדות כי ילדים זה לא התחום של מחלק המוסר. זה כן התחום של מערכות הרווחה, שמטפלות גם בזונות.

 

[דוד כפרי]

חשבתי שהתגובה למעלה נבלעה במעמקי תפוז,

לכן כתבתי שוב - אבל גם הוספתי נתונים, אז אין צורך למחוק.

 

[סיסטמתי]

אני סתם בודק...

את אורך השורה המינימלי שאפשר לייצר בשירשורתפלצת. או במקרה הזה שרשור אחושלוקי בנז*נה

 

[מיתר נדיר]

קודם כל, לא כל כך קשה למצוא סופר שהיתה לו

ילדות מאושרת. חוץ מזה, מה הקשר? ברור שמי שעבר התעללות צריך התערבות מקצועית כמה שיותר מהר, ומי שגדל במשפחה הרוסה יהיה לו קשה בחיים. מה זה קשור לזנות ולעמדה החוקית והמוסרית של הזנות? התעללות בקטינים זה דבר רע מאד. אין מחלוקת. צריך לטפל בזה בכל הרמות: במשטרה, ברווחה, בחינוך - בכל מקום שאפשר. זנות פר-סה, של בני אדם בוגרים העוסקים בכך מבחירה, אינה שונה מכל סוג אחר של ניצול כלכלי. אם אתה כופר באפשרות שמישהו יעסוק בזנות מבחירה, אתה צריך לתמוך את זה בנימוק קצת יותר חזק מאשר ההיסטוריה המשותפת שיש לעוסקים במקצוע. דרך אגב, הטיעון לגבי שחקני הכדורסל והפיזיקאים פגום לוגית. אין כדורסלנים נמוכים בגלל שהגובה דרוש במקצוע שלהם, לא בגלל שיש איזה אלמנט פסיכולוגי בגדילה עם גובה שגורם להם להימשך למשחק. מיתר נדיר שכל ילדותה ניסו לשכנע אותה לשחק כדורסל, איכס.

 

[דוד כפרי]

אני לא כופר באפשרות שמישהו יעסוק בזנות מבחירה

אני טוען שאצל רוב העוסקות בכך, זו לא היתה בחירה חופשית, ושרובן חיו במסלול שמאוד הקל עליהן להיכנס לתחום (אם לא כפה זאת עליהן). זה ניצול כלכלי? כן. וגם את עובדי הקבלן מנצלים. במה זה סותר את הטענה שלי? לגבי הקשר לטראומות בילדות וכו', למי שעברה התעללות / באה מבית לא מתפקד, יש נטיה ידועה לחזור ולהיכנס למערכות יחסים כאלה. "סרסורים מאתרים נשים נאיביות, בודדות, עניות, חסרות בית או נערות מרדניות. באמצעות תשומת לב והרעפת גילויי חיבה, משתכנעת הקורבן להיות "האישה שלו". לאחר מכן, שומר הסרסור שהאישה לא תעזוב אותו על ידי יצירת כלא של התעללות מילולית וגופנית. באמצעות השפלה שיטתית הוא גורם לה להרגיש שהיא זקוקה לו, שלא מגיע ל"יצור שפל כמוה" הרבה, ושהיא חייבת להיות אסירת תודה על כל פרור של יחס אנושי כלפיה. במקרים רבים, המסר העקבי המשודר לזונה הוא שהיא "סחורה פגומה" ושאף גבר המכבד את עצמו ממילא לא ירצה בה עוד ורק הוא, הסרסור, יכול לאהוב אותה. חלק מהמאמרים שקראתי מוסרים ש- 68% -% 80 מהזונות נפלו גם קורבן לאונס. ההערכה היא שפרוצה נאנסת בממוצע 8-10 פעמים בשנה. זו בעצם קבוצת הנשים הנאנסות ביותר בהיסטוריה של היקום. רוב מעשי האונס מבוצעים על ידי לקוחות, אבל מעריכים כי כשליש מתקיפותיהן המיניות נגרמות על ידי אדם אחד - הסרסור. " http://www.tdil.org/index.php?optio...2009-08-22-18-46-37&catid=1:articles&Itemid=4

 

[דוד כפרי]

ברחה לי הדגשה, סליחה.

 

[מיתר נדיר]

מה זה "הקל עליהן"? השיפוע מקל עלי ללכת למטה,

זה אומר שכל החיים אני רק אלך למטה בשיפוע? הטענה שהתעללות בילדות כופה עיסוק בזנות (או "מקלה על הכניסה") היא עלבון צורב לכל האנשים שעברו התעללות ובכל זאת עשו מאמץ, ובכוח האנושיות שלהם ובכוח זכות הבחירה של היצור החושב והמודע בחרו בדרך אחרת. אנשים אלה הם הרוב (מבין אלה שעברו התעללות), אם אני מבינה נכון את הסטטיסטיקות על התעללות מינית בילדות שמגיעות מאותם מקורות שאתה מתייחס אליהם ביחס לזנות. הטענות שלך הן אנקדוטליות וחסרות ערך סטטיסטי. למען האמת, הן נראות לי קצת מוזרות באופן כללי. מה, בכל זונה שסרסור אוסף הוא משקיע שנים בשביל להוריד את הערך העצמי שלה? וכמה זונות הוא מחזיק ככה קרוב, מבודדות מהסביבה שלהן? לא נשמע לי שעבריין יעבוד על מתח רווחים כל כך נמוך. נושא אונס הזונות הוא בעיה נפרדת לגמרי, והוא נובע ישירות מהעובדה שזנות איננה חוקית. אם זה היה חוקי ומסודר, אז זונה שנאנסת היתה הולכת למשטרה ומתלוננת, בדיוק כמו כל תחום עיסוק אחר. בגלל שזה לא חוקי, אז האנס יודע שאין לה למי להתלונן ואף אחד לא יתייחס אליה. ולבסוף, אכן אין הבדל מהותי בין ניצול של עובדי קבלן לניצול של זונות. אז למה הראשון חוקי והשני לא?

 

[דוד כפרי]

לא, לא כל מי שעברה התעללות תהיה זונה, את זה

כבר אמרתי. אבל השכיחות הגבוהה של זונות שכן עברו התעללות מינית בילדות, כן גדלו במשפחות לא מתקדות וכן התחילו לעסוק בזנות בגיל צעיר, מצביעה על "גורמי סיכון" - כמו שלא כל הצמחוניות/טבעוניות גם אנורקסיות/בולמיות, אבל (משיחה עם עובדת סוציאלית שטפלה שנים בהפרעות אכילה בבית חולים פסיכיאטרי) אצל חלק גדול מהאנורקסיות צמחונות ואחריה טבעונות הם שלבים בדרך - הרבה יותר אנורקסיות הן צמחוניות/טבעוניות מאשר באוכלוסיה הכללית. לכן כאשר נערה צעירה מחליטה לא לאכול בשר או מוצרים מהחי, גורמי בריאות הנפש רואים בזה סימן אזהרה. באותה המידה, רוב המעשנים טבק לא הגיעו לחשיש ורוב מעשני החשיש לא נוגעים בהרואין, אבל קשה למצוא צרכני הרואין שלא התחילו מסמים יותר "קלים". אז שוב: זה שנערה עברה התעללות לא קובע שהיא תהיה זונה, אבל הסיכוי שזונה תהיה אחת שעברה התעללות גדול בהרבה מהסיכוי שאישה מהרחוב עברה התעללות, וכנ"ל לגבי משפחה לא-מתפקדת. ושוב, הנתונים האלה חוזרים אצל זונות בשיקום: "גור, שעובדת יותר מ-20 שנה בשיקום אסירות משוחררות, בהן כאלה שעוסקות או עסקו בזנות, ערכה לפני שנתיים מחקר שהתבסס על נשים שהשתקמו. היא מצאה שרובן המכריע התחילו לעסוק בזנות בגיל ההתבגרות, והיו עצמן קורבנות להתעללות מינית או פיסית בתוך המשפחה. נתונים אלה דומים לממצאי מחקרים אחרים בעולם. גור החליטה לראיין במחקרה נשים שהשתקמו, משום שמצאה כי אלה שעדיין עוסקות בזנות מנתקות עצמן מהטראומה באמצעות מנגנוני הכחשה ושימוש נרחב בסמים. "רק כך הן יכולות לשרוד ולא להרגיש את הזוועה, ולטעון שהן בחרו לעסוק בזנות ושכך טוב להן. אבל האמת היא, שכולן נמצאות תחת שליטה אכזרית וסדיסטית של סרסורים", היא אומרת. " http://news.walla.co.il/?w=/90/926677

 

[דוד כפרי]

וכן, ברור לי שאלה שמרוצות מהמקצוע לא יגיעו

לשיקום ולכן גם אלה נתונים לא מלאים. אבל, שוב, אין נתונים סותרים מאף מחקר.

 

[d y s]

אתה מוטה אפילו בדבר הבסיסי ביותר והינו

שלהבדיל ממקום המחקר במדינת ישראל זנות אינה פשע.וגם המשטרה מונחה לטפל בזונות כקורבנות פוטנציאליים לעושק ניצול וכ"ו. בדיוק לשם כך קם מחלק המוסר שצועד יד ביד עם גורמי רווחה מכיר את הזונות אישית טוב מכולנו וכ"ו. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4174956,00.html זונות במדינת ישראל אינן פושעות והממסד היחיד הדואג באמת לביטחונן כולל הפמיות לטיפול רפואי רווחתי וכ"ו הינו משטרת ישראל. אתה טוען כל הזמן שאינני מביא נתונים. אך גם אתה לא הבאת נתונים.מספרים אינם בבחינת ראה וקדש והן סיסטמתי והן מיתר הראו בדרך טובה ממני מה ערכה של תקפות המחקר. אני בוחר לפרוש מדיון זה הוא לא מוביל לשום מקום. המשך בפעילותך הברוכה ואמשיך בשלי. אני לא משתמש בשירותי זנות כל הקונספט של סחר מכר בגוף(כמו גם בכל דבר אחר שאינו מוצר צריכה ממשי ובעיקר ברגשות ותדמיות) מגעיל אותי עם זאת אינני נוטל על עצמי לשפוט את הזנות ואת הלקוחות וקיטלוג גם כקורבן מראש עושה לטעמי נזק רב מתועלת. אני מעדיף להגיע לאותם מקומות בהם אני מלמד נשים בסיכון או כאלו שכבר עברו חוויה כזו ולהקשיב. אגב בשיחה שהיתה לי עם אחותי בנושא (פסיכוטרפסיסטית ואנליטיקאית וותיקה) אמרה לטענתה שפוסט טראומה מינית שסיכווייה להפוך לזנות או שיעבוד אחר הינה תלויית תרבות ובמקומות בהם מקובל עדיין להתייחס לאשה כרכוש תהייה ייתכנות לכך ואילו במקומות נאורים יותר גדלה הבחירה החופשית והתפיסה המעוותת שהכל סחיר.אני נוטה להסכים איתה. אין אפשר לבחון תופעה במנותק מהתרבות בה היא מתרחשת ולכן דדוקציה ואינדוקציה במקרה דנן אינן רלוונטיות

 

[דוד כפרי]

הפניתי למקורות שהתייחסו גם לזנות חוקית - נעש

נעשו מחקרים על מקומות בהם הותרה זנות. הנה מקור אחד: https://docs.google.com/viewer?url=http://www.prostitutionresearch.com/FarleyVAW.pdf לגבי המשטרה, לדבריך "הממסד היחיד הדואג באמת לביטחונן", נראה שיש זונות שחושבות ממש אחרת ממך. בדיון בכנסת לקראת חקיקת חוק הפללת הלקוח, טענה זונה (אחת המתנגדות לחוק דווקא, שלטענתה מייצגת 1200 זונות) שהמשטרה מתנכלת לזונות: "החוק יגביר את האלימות שכבר אנחנו נתונות לה. אנחנו סופגות אלימות והשפלה מהמשטרה וכבר עכשיו יש שינוי במדיניות. החוק הוא סכנת חיים כי יש פער בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. למשל לפני שבועיים פרצו 5 שוטרים לדירה שלי לעכב אותי, בחורה לבד, לחקירה. שוטרים נכנסים לדירות, עוקרים מהקירות מצלמות אבטחה, שוברים, רומסים, שופכים לבחורה את התיק, מושיבים את הבנות בפינה. כמות הפעמים שהייתי עדה לאלימות משטרתית שנגמרה במיון…." http://2nd-ops.com/hanna/?p=64065 לגבי תוקף המחקרים כבר עניתי לסיסטמתי ומיתר. על העבודה עם נשים בסיכון אני יכול רק להוריד את הכובע לפניך ולאחל לך בהצלחה, זו בלי ספק עבודת קודש.

 

[רן גוגיטסו]

היה סופר מעניין לקרא את השרשור!

 

[d y s]

 

[ינוקא1]

אולי אני אדם שטחי

המשפטים הללו דווקא מצאו חן בעיני. יש אנשים שכותבים נימוקים פילוסופיים לכל דבר במאמרים מאוד עמוקים , ויש אנשים שכותבים תובנות שנראות שטחיות אבל בשבילם זה מוטו לחיים. (אני לא חושב שאחד טוב יותר מהשני). אתה הגדרת גאונות כ"יכולתו של אינדבידואל לדעת עצמו" - וזו הגדרה שלך. מבחינתי סטיב ג'ובס גם אם לא "ידע את עצמו" , כן היה גאון בתחומו. אי אפשר לקחת את זה ממנו. למשל התובנות שלו לגבי עיצוב , הן יפהפיות בעיני : עיצוב היא מילה מצחיקה. יש אנשים שחושבים שעיצוב פירושו איך זה נראה. אבל אם חופרים עמוק יותר, עיצוב זה למעשה איך זה עובד. כדי לעצב משהו ממש טוב, אתה צריך להבין אותו. נדרשת מחויבות ומסירות כדי להבין משהו באמת ביסודיות, ללעוס אותו, לא סתם לבלוע אותו במהירות. רוב האנשים לא משקיעים את הזמן שנדרש כדי לעשות את זה. - זו אחת המנטרות שלי – מיקוד ופשטות. משהו פשוט יכול להיות יותר קשה מאשר משהו מורכב: צריך לעבוד קשה כדי לנקות את המחשבה ולעשות את זה פשוט. אבל זה שווה את זה בסופו של דבר כי ברגע שאתה מגיע לשם, אתה יכול להזיז הרים.