כמה מילים לי

[פנטה ריי]

כמה מילים לי

יש משהו מקומם בתפישה שהמלחמה הניטשת בין מאמינים לאתאיסטים היא מלחמת היגיון ברגש, או היגיון באי-גיון. יש איזה נוהג מצידם של אתיאסטים רבים להשתמש באמירות מלגלגות בסגנון "כמה אוויל צריך להיות כדי להאמין באלוהים", כאילו יש להם חזקה על האמת. הם לא נזקקים להרבה כדי לחוש כך, ודאי שלא להבנה הפשוטה שכאשר הם מסבירים לאדם מאמין למה העולם לא יכול היה להיווצר לפני 5700 שנים, הם עצמם נופלים לפח של לוגיקה מעגלית שהם מאשימים בה אדם מאמין, שמנסה להוכיח את קיומו של האל על-פי כתבי הקודש. קבלה של ממצאים מדעיים מחייב שימוש בהנחת יסוד אחת לפחות. בדיוק כשם שאדם דתי מניח את עובדת קיומו של האל ויוצא מנקודה זו להסביר את העולם, כך איש המדע מניח, ללא ביסוס רציונאלי הולם, שחושיו אינם מטעים אותו וכי קיימת התאמה בינם לבין האמת. לא נשמע הגיוני, נכון? נו טוב, אז אינטואטיבית לא מסתדר הרעיון שחושינו עשויים להטעות. אבל האינטואיציה האנושית הטעתה אותנו לא פעם, ומוסכם על כולם (אני מקווה), שלא היא אמורה להוות את הבסיס ממנו יוצאים לחקירות מדעיות. ורק כדי להפוך את העניין הזה לקצת פחות מדע בדיוני וקצת יותר ממשי, אני אזכיר את אלף השנים של המדע האריסטוטלי הידועות לשמצה. הנה לכם הטעיה שהחזיקה מעמד מילניום שלם, ומי ערב לכך שאנחנו לא חיים בסרט המשך מבית אותו יוצר? אם זה אכן הבסיס ה"איתן" להעדפת הדוגמה המדעית על הדתית - אז תרשו לי לגחך. המלך קצת עירום, לא? מסקנתנו, אם כן: מלחמת האתאיזם באמונה באלוהים אינה מלחמה של היגיון ברגש, אלא מלחמת רגש ברגש (ויש תחושה שזו בכלל מלחמה בין אופנות). מעבר לזה, הרעיון האלוהי כלל אינו סותר את ממצאי המדע - הוא משלים אותם, אבל זה כבר סיפור אחר.

 

[preacher]

אבל גם הדתי מניח

שחושיו אינו מטעים אותו, כך שהמלחמה היא בין ההנחה "חושינו אינם מטעים אותנו, נבדוק בחושינו את העולם ונאמין למה שנמצא" לבין "חושינו אינם מטעים אותנו, אלוהים קיים, לפיכך יש להסביר כל עובדה לאור קיום אלוהים". כלומר יש כאן שתי גישות: הראשונה יוצאת מהנחה אחת ומוכנה לקבל כל מסקנה בתור תוצאה, השניה יוצאת משתי הנחות שונות ותנסה לעוות עובדות או מסקנות כדי להתאים בין שתיהן.

 

[פנטה ריי]

האדם המאמין

יודע שחושיו אינם מטעים אותו, כיוון שזה נסמך על הנחת הבסיס שלו, קרי – יש אלוהים, והוא טוב. זאת אומרת, יש לו אסמכתא פנימית לעניין. ומה יש לאתאיסט?

 

[preacher]

אם כך

לאתיאס הנחת יסוד אחת - שחושיו אינו מטעים אותו לדתי שתי הנחות יסוד - שאלוהים קיים, ושהוא טוב. ועדיין אפשר להגיד שאלוהים מערער את חושינו אבל עושה את זה לטובתנו. אז גם שתי ההנחות האלו לא מספיקות... ועדיין הוא מאמין בכך. כלומר לא שתיים אלא שלוש הנחות, או שתי הנחות ומסקנה שהגיעו אליה ע"י היסק שגוי.

 

[L7]

לדתי הנחת יסוד:אפשר לתקשר עם ה'

אלוהים חסר ערך דתי והדת חסרת ערך ללא התיקשורת. כך שקיומו או אי- קיומו של אלוהים פשוט לא רלוונטי לויכוח בין האתאיסט והדתי.

 

[שייח ספיר]

זו לא הנחת הבסיס של הדתי.

זו הנחת הבסיס של המאמין באלוהים. יש גם חילוניים רבים המאמינים בקיום אל. הנחות הבסיס של דתי תלויות בדת הספציפית. במקרה של הדת היהודית כבר כתבתי בהודעה אחרת שהן חיבות לכלול את כל הכתוב בתנ"ך במשנה ובגמרא. קצת הרבה הנחות יסוד.

 

[שייח ספיר]

ניתוח שגוי

הנחת היסוד של המדע איננה "החושים אינם מטעים". להפך. החושים מטעים אותנו פעמים רבות. משום כך מנסים אנשי המדע לפתח טכניקות מדידה המסוגלות לחשוף את האמת שנסתרת מהחושים. האם אתה מסוגל לראות אלקטרון? לא, אבל זה איננו מגביל את החקירה המדעית. אז מהי כן הנחת היסוד של המדע? הנחה זו אומרת: קיימים חוקים פשוטים על פיהם מתנהלת המציאות. זה הכל. זו הנחת היסוד היחידה. ומהי הנחת היסוד של הדת היהודית? אי אפשר כלל לכתוב אותה כפשוטה בהודעת פורום. בראשי פרקים היא אומרת: קיימת ישות עליונה שבראה את העולם. לישות זה דרישות מבני אדם בכלל ומיהודים בפרט ויש לקיים דרישות אלו. הדרישות הן כדלהלן: [כאן צריך לכתוב את תרי"ג המצוות], אשר הפרשנות להן מבוססת על הכתבים האלו [כאן צריך לכתוב את כל התנ"ך] האלו [המשנה] והאלו [התלמוד, בבלי וגם ירושלמי]. כל הכתובים הנ"ל הם דברים שהתקבלו ישירות מהישות העליונה במעמד הר סיני." אז עכשיו תגיד לי אתה: מה עדיף לקבל כבסיס רעיוני? טענה פשוטה אחת, או מליוני מלים, רבבות טענות (לעתים סותרות זו את זו) ואינספור "עובדות" נטולות ראיה?

 

[פנטה ריי]

לא, הוא לא

אלקטרון אינו זכאי לתואר של ידע א-פריורי, התוודענו אליו באמצעים שהושתתו על קלט חושי. מדען שאינו מאמין באל, מסתמך ראשית לכל על ההנחה שחושיו אינם מטעים אותו. אין הכוונה לאינטואיציות, או לערכים מקורבים מול דיוק, אלא להתאמת המציאות למושגים שנקלטים בחושים. ההנחה הנוספת, בדבר החוקים, מרחיקה את המדע מהאתאיזם: האם החוקים האלה מוחשיים? יש להם מיקום פיסי? האם הם חלק מהחומר? האם יש להם כח לאכוף את עצמם? ואם לא, אז למי כן? האין עצם העיסוק בחוקים האלה עשוי להעיד, באופן אמפירי, על קיומו של אל? הנה לך משהו שהמדע יכול לצפות בו. יש למי מהמדענים תשובות לשאלה הזו? מדע שאינו מניח קיומו של שכל עליון הוא מדע שאין לו תשובות אמיתיות לשאלות שפורצות את הגבול התיאורי. איך יהיו לו, אם לדידו, אין סיבה לשום דבר, זולת זו המיידית שיצרה את הסיטואציה? וכך גם לגבי הסיבה של הסיבה והלאה עד לאינסופ, במקרה הטוב. לכן מה שכתבת בסוף ההודעה הוא בדיוק ההיפך ממה שנכון: מה שמפורק לאלפי ריבוא חלקיקים הוא המדע. הרעיון האלוהי מחזיק ברשותו חומר מאחה.

 

[גוססי]

שאלות מוזרות

"האין עצם העיסוק בחוקים האלה עשוי להעיד, באופן אמפירי, על קיומו של אל?" אולי, אולם לא לפני שתגדיר את האל בדרך הנכונה. מאחר והדת מגדירה אותו כישות לא גשמית, הרי שמבחינת מדעי הטבע הוא אינו קיים. "מדע שאינו מניח קיומו של שכל עליון הוא מדע שאין לו תשובות אמיתיות לשאלות שפורצות את הגבול התיאורי" מי אמר שיש תשובות "אמיתיות"? "איך יהיו לו, אם לדידו, אין סיבה לשום דבר, זולת זו המיידית שיצרה את הסיטואציה?" מי אמר שבכלל יש סיבות נוספות (מן הסתם כוונתך ל"תכלית")?

 

[פנטה ריי]

למה אני צריכה להגדיר את האל

לצורך חקירה מדעית? האם מישהו טרח להגדיר אטום לפני שגילו אותו? שאלותיי כלל לא מוזרות, ואתה לא יודע לענות עליהן. יש חוקים ויש חומר חסר יכולת הנעה עצמית. מי מזיז אותו? מי דואג לאכיפת החוקים? זו שאלה אינפורמטיבית לחלוטין, לא קנטרנית. אני רוצה לדעת. לא יתכן שאף איש מדע לא נתן עליה את הדעת. דבר נוסף, גם המדע, לפחות מהסוג הנאור, יודע להפריד בין רוח לדומם, בדיוק מהסיבה שציינתי למעלה. האם אתה עצמך גוף גשמי בלבד? בנוגע לסיבות: אם יש סיבה למשהו, אז יש סיבות כל הדרך עד למטה. בעולם שאינו אקראי, לא יתכן דבר שהוא סיבת עצמו זולת הרעיון האלוהי (וגם זה לא ממש ברור לי). ואם העולם אכן אקראי - אז אפשר לזרוק את כל תצפיות המדע לפח, כי אין ערובה שהן יעמדו לנו גם מחר. ולא, לא התכוונתי לתכלית, זה בא רק בחשבון אחרון, אם בכלל.

 

[L7]

עירבובייה שלמה. אקראי לחלוטין

משמעו חסר חוקיות. אף אחד לא טוען זאת. השאלות האינפורמטיביות המעניינות הנן איך האל פועל. ומכיוון שאין ולו שמץ של תשובה סבירה- נוצר הזילזול ברעיון הדתי. ובקשר לגוף- הכל גשמי.

 

[גוססי]

להגדיר את האטום? כן, בודאי

היוונים הגדירו את האטום לפני קרוב ל-2500 שנה (ראי כאן: http://dbhs.wvusd.k12.ca.us/AtomicStructure/Greeks.html). "מי מזיז אותו? מי דואג לאכיפת החוקים?" שאלות פסולות, משום שהן מניחות מראש כאילו יש "מישהו" בעל תבונה שמנהל את העניינים. העובדה שאנו יכולים לתאר את החוקיות של התנהלות היקום בלא להזדקק ל"מישהו" מרמזת שאין כזה "מישהו". חוקי הטבע אינם המצאה של ישות כלשהי, אלא פשוט תכונה של היקום. "גם המדע, לפחות מהסוג הנאור, יודע להפריד בין רוח לדומם, בדיוק מהסיבה שציינתי למעלה" לא ידוע לי "מדע נאור" מהו. מדעי הטבע לא יכולים להתייחס למה שאת קוראת לו "רוח" (ואני מניח שאינך מתכוונת לתנועת אויר) מהסיבה הפשוטה שלא הצגת הגדרה לאותה רוח (בניגוד לתנועת אויר שניתן לכמת ולמדוד במדוייק, ועל כן המדע עוסק בו). "בנוגע לסיבות: אם יש סיבה למשהו, אז יש סיבות כל הדרך עד למטה" קביעה חסרת בסיס. אין שום סיבה להניח זאת. "לא יתכן דבר שהוא סיבת עצמו זולת הרעיון האלוהי (וגם זה לא ממש ברור לי)" בהחלט יתכן. אני מסוגל להעלות על הדעת ישות חסרת מודעות ואינטליגנציה שיש לה כישורים למשימה אחת בלבד: בריאת עולם. ברגע שהיא מבצעת את המשימה הזאת היא, מעצם הגדרתה, לא קיימת יותר משום בחינה מעשית. הנה לך ישות בוראת שאינה אלוהית. "ואם העולם אכן אקראי - אז אפשר לזרוק את כל תצפיות המדע לפח, כי אין ערובה שהן יעמדו לנו גם מחר" יתכן שבאופן תיאורטי לחלוטין אי אפשר לערוב לכך שחוקי הטבע הידועים לנו כיום יהיו תקפים כבר מחר, אבל סבורני שכל אדם מעשי ידחה בשתי ידיו את הרעיון להשליך לפח את כל הידע המדעי. האם את באמת מוכנה לחזור ולחיות במערות, ללא בגדים וללא אש (שלא לדבר על תקשורת מחשבים)?

 

[פנטה ריי]

שאלתי נוסחה

באופן נמהר, אבל היא איננה פסולה. המדע המודרני מניח את דוממות החומר, וככזה – אין אפשרות שיהיו לו כוחות כלשהם. לכן השאלה לגבי חוקי הטבע רלוונטית מאין כמוהה. אתה יכול כמובן להסתפק בתיאור, אבל בעשותך כך, לא תוכל לשלול את הרעיון האלוהי כפתרון אפשרי. מדע נאור הוא מדע שלא מסתפק בתיאור שטחי של תצפיות. מדעי הטבע יכולים גם יכולים להתייחס ל"רוח". כל שאתה נזקק עבור זה, היא חלוקה מתבקשת של הייקום לחומר דומם (נטול יכולת חשיבה) ורוח חושבת. לפחות את הרוח האנושית למדע אין מנוס מלקבל. כפי שוודאי ידוע לך, האטום היווני אינו האטום של ימינו, ואין דרישת הגדרה לפני גילוי, זה הרי אבסורד. בכל מקרה, אם אתה נדרש להגדרת מה שמזיז את העצמים הדוממים, נגדיר את אלוהים כ"יש" חושב, המחזיק את חוקי הטבע ברשותו ודואג לאכיפתם. תוכל להסביר לי, מה מונע מבעדך לקבל עולם דואליסטי? בנוגע לסיבות: המדע עצמו מניח סיבתיות מלאה בחוק השימור. עמנואל קאנט טען שסיבתיות הכרחית כיוון שבלעדיה לא תתכן תחושת זמן. מעבר לזה, הנחת מקריות מנטרלת כל אפשרות למידה על קשרי גומלין בין מאורעות. בנוסף, לייבניץ טען שלא תתכן תופעה קונטינגנטית ללא סיבה, משהו חייב להכריע לכאן או לכאן. לא כן המצב לגבי תופעה שהיא מן ההכרח, לוגית, שעשויה לשבת בבסיס השרשרת הכמו אינסופית. לכן, היישות הבוראת שהעלת על דעתך עשויה היתה להתקיים, אבל לא אותה אני מבקשת למצוא.

 

[גוססי]

תשובותי

"אתה יכול כמובן להסתפק בתיאור, אבל בעשותך כך, לא תוכל לשלול את הרעיון האלוהי כפתרון אפשרי" פתרון אפשרי למה? מטרתם של מדעי הטבע היא להבין כיצד היקום פועל. אנו מבקשים לדעת מתי היקום נוצר, אילו תהליכים התרחשו ואילו כוחות פעלו בו מרגע יצירתו, מדוע הוא נראה כיום כפי שהוא נראה, כיצד כוכבים נוצרים ומתים, מה יהיה בסופו ועוד. כעת, נניח שאנו מקבלים את רעיון הישות שבראה את העולם ומניעה את הכוכבים במסלוליהם וכו'. מה הלאה? כיצד הנחה זו עונה על אחת מהשאלות שהצגתי לעיל? "מדע נאור הוא מדע שלא מסתפק בתיאור שטחי של תצפיות" המדע לעולם אינו מסתפק בתצפיות. נכון שעריכת תצפיות היא עיסוק מרכזי בכל תחום מדעי, אולם המטרה הסופית היא להבין כיצד היקום פועל. איסוף נתונים בעזרת תצפיות או ניסויי מעבדה משמשים לניסוח תיאוריות חדשות או לאישור, תיקון ודחיה של תיאוריות קיימות. "מדעי הטבע יכולים גם יכולים להתייחס ל"רוח". כל שאתה נזקק עבור זה, היא חלוקה מתבקשת של הייקום לחומר דומם (נטול יכולת חשיבה) ורוח חושבת" "הרוח החושבת", ממש כאותה ישות בוראת-עולם, אינה מהווה תשובה לשום שאלה שמדעי הטבע שואלים, ולפיכך אין בה כל תועלת. "לפחות את הרוח האנושית למדע אין מנוס מלקבל" הרוח האנושית אינה גורם רלוונטי בשיקוליו של מדען בתחום מדעי הטבע. היא אינה עונה על שום שאלה בתחום העיסוק של מדעי הטבע. "כפי שוודאי ידוע לך, האטום היווני אינו האטום של ימינו" ברור שהמודלים המודרנים של האטום שונים במידה רבה מזה שהיוונים הקדמונים תיארו להם, אבל עדיין עומדת להם זכות הראשונים על הרעיון. "ואין דרישת הגדרה לפני גילוי, זה הרי אבסורד" כלל וכלל לא. הפיסיקאי אנריקו פרמי הגדיר במדוייק חלקיק תת-אטומי בשם נייטרינו על סמך שיקולים תיאורים לחלוטין, וחלפו למעלה מ-20 שנה עד שהחלקיק הנ"ל זוהה בפועל במעבדה. "תוכל להסביר לי, מה מונע מבעדך לקבל עולם דואליסטי?" שום דבר, פרט לעובדה הפשוטה שתפיסה זו אינה מקדמת אותנו אפילו במילימטר אחד להבנה טובה יותר של העולם. אחרי מאות שנות מחקר מדעי לא ניתן להצביע אפילו על תופעה אחת שנעשית מובנת יותר ע"י הוספת משתנה "רוחני" למערכת המשתנים שלנו, אז בשביל מה זה טוב? "בנוגע לסיבות: המדע עצמו מניח סיבתיות מלאה בחוק השימור" למעשה, הפיסיקה המודרנית מראה לנו שיש אירועים חסרי סיבה. עם כל הכבוד לקאנט ולייבניץ (שאת רעינותיהם איני מכיר היטב), ידוע לנו כיום שבעולם הקוואנטי אין סיבתיות. אטום אחד של איזוטופ רדיואקטיבי יכול להתפרק בעוד שניה, בעוד שכנו הזהה לו לחלוטין ושרוי בדיוק באותם תנאים יתפרק רק בעוד מאה שנים. כיצד זה יכול להיות? פשוט מאד: אין שום סיבה שגרמה להתפרקות. "היישות הבוראת שהעלת על דעתך עשויה היתה להתקיים, אבל לא אותה אני מבקשת למצוא" יש לזכור שמדעי הטבע חוקרים את היקום כמות שהוא, לא כפי שאנשים כאלה או אחרים היו רוצים שיראה. הרצונות האישיים שלך, אנושיים ומעוררים הזדהות ככל שיהיו, אינם רלוונטיים למחקר המדעי ועוד פחות מכך להתנהגות היקום בפועל. למעשה, הכשל הוא אצלך, וההוכחה הטובה ביותר לכך היא דחייתך את התיאוריה החליפית שלי בדבר הישות בוראת העולם לא משום שיש בה פגם מהותי אלא מכיוון שהיא אינה תואמת את מה שאת רוצה שיהיה. אז לך אולי מותר, אבל מדען (או כל מי שמנסה לרדת לחקר האמת האובייקטיבית בכל תחום שלא יהיה) אינו יכול להרשות זאת לעצמו.

 

[L7]

המדע ימשיך להתפתח להסביר ובאופן

מואץ יותר ויותר. ישנן חידות שייפתרו וישנן שלא ייפתרו. השאלה היא האם יש מקום לעל-טבעי כשיקול יומיומי או כמרכיב חשוב בהשקפת עולם. להערכתי אי ההבנה עדיפה על הפיקצייה האלוהית המחליפה אי הבנה קטנה באי הבנה גדולה.

 

[preacher]

מצחיק.

"חוק" מדעי הוא כלל - הפשטה אנושית המתארת את ההתנהגות של הטבע. אני יכול למשל ע"י צפיה בחתולים למצוא ש"חתולים תמיד רודפים עכברים", אז זה אומר שמישהו אומר לחתול לרדוף אחרי עכבר? ובדוק קצת מדע מודרני - יש תצפיות די טובות על דברים שאין להם שום סיבה קודמת (זוגות חלקיקים וירטואליים, למשל) וקיימים ניסויים המוכיחים שדברים מסוימים הם רנדומליים לחלוטין. אבל כמובן תהיה חייב להאמין אז לחושיך בשביל זה... אגב, שאלה מטא-פילוסופית: איך אתה יודע שההתפלספויות שלך נכונות? אולי יש פגם לוגי בטענות שלך שאתה, בגלל בעיה מוחית, לא מצליח לראות וכל האחרים רואים? הנה, גם בפילוסופיה ולוגיקה אין לך שום בטחון.

 

[פנטה ריי]

כן, ממש קורע מצחוק

"חוק מדעי הוא הפשטה אנושית המתארת התנהגות של הטבע" הוא התחכמות ולא מענה אינפורמטיבי. הפשטה למה הוא בדיוק? או במילים אחרות: איך הטבע זז? לגבי התצפיות המודרניות ב"דברים שאין להם סיבה קודמת" – אני משערת שאתה מתכוון לקוואנטים. ההיכרות שלי עם הקוואנטים שטחית, האין המצבים מוכרעים באמצעות התערבות חיצונית? בכל מקרה, כבר הזכרתי את הטיעון הטרסנדנטלי של קאנט בהודעה אחרת. כל עוד זה לא הופרך באמצעים פילוסופיים, שום תגלית אמפירית לא יכולה לעקוף אותה ולטעון אחרת. והנה, הגיעה גם תורה של טענת הפגם המוחי, כמה עמוק. תשמע, אם אתה רואה פגם לוגי דבריי, אנא הצג אותו (תצפית אמפירית המסיקה חלקיקים ללא סיבה אינה פגם לוגי). אני לא פה כדי להתנצח, אלא כדי לקבל תשובות. אנא ענה על שאלתי, אל תסתובב סביבה.

 

[preacher]

ואיך אלוהים זז?

איך להכניס את אלוהים לתמונה יתן לנו תשובה טובה יותר? לגבי זוגות חלקיקים וירטואליים, יש קשר קוונטי בין שני החלקיקים באותו הזוג אבל עובדת קיום שניהם לא נובעת משום ארוע חיצוני. מהו הטיעון הטרנסצנדנטלי של קאנט? ולגבי הפגם במוח - אנסח את זה יותר טוב: אתה אומר שיכול להיות שהחושים הם אשליה ואין לבטוח בהם. אני טוען שיתכן שגם הלוגיקה היא אשליה ואין לבטוח בה. אין לך בטחון בטיעונים של קאנט יותר משיש לך במסקנות אמפיריות.

 

[Governor]

`כבר הזכרתי את הטיעון הטרסנדנטלי

של קאנט בהודעה אחרת. כל עוד זה לא הופרך באמצעים פילוסופיים, שום תגלית אמפירית לא יכולה לעקוף אותה ולטעון אחרת` מה פתאם? פילוסופיה אינה אלא

a search for a general understanding of values and reality by chiefly speculative rather than observational means​

ואינה גוברת בשום פנים ואפן על תגלית אמפירית... ______________________________________________________________ 0284392570 פנטה_ריי

 

[שייח ספיר]

תשובות

כל הידע שלנו על המציאות החיצונית נובע מקלט חושי. מבחינה זו, השאלה האם קיים משהו מעבר לקלט החושי היא חסרת משמעות. עצם המושג "קיים" מתייחס למודל שאנו בונים על סמך האינפורמציה החושית. בעצם, המודל הוא הוא המציאות. מעבר לאינפורמציה על העולם שאנו מקבלים בחושינו אפשר להניח קיום או אי קיום של כל דבר שרוצים, ואין שום דרך להכריע לכאן או לכאן. על פי עקרון תער אוקהם, כל מה שלא מוסיף לתמונת המציאות ולא גורע ממנה אין צורך להכליל בה. מה שאי אפשר עקרונית ללמוד עליו בדרך ישירה או עקיפה באמצעות החושים פשוט, לפי הגדרה, לא קיים. השאלה הרלוונטית היא לא האם אפשר לסמוך על החושים, אלא האם אפשר לבנות תמונת עולם קוהרנטית על סמך המידע המתקבל מהם. האם יש סדר בעולם? התשובה המוחצת שנובעת מהצלחת המדע היא: כן. יש סדר. העבדה שקיימים חוקים פשוטים באמצעותם אפשר להבין את כל התופעות הנצפות משמעה שאין צורך להניח כל הכוונה מודעת. חוקי הפיסיקה הם עיוורים. יש להבין שחוק פיסיקלי מתאר בסך הכל סדירות של תופעות. על כן התשובה לשאלות ששאלת:"האם החוקים האלה מוחשיים?" -לא. "יש להם מיקום פיסי?" -לא. "האם הם חלק מהחומר?" לא. "האם יש להם כח לאכוף את עצמם?" - כן, אבל הניסוח מצחיק. זה לא חוקי תנועה. לא צריך לאכוף אותם. החוקים הם פשוט תיאור של האופן בו דברים מתרחשים. "מדע שאינו מניח קיומו של שכל עליון הוא מדע שאין לו תשובות אמיתיות לשאלות שפורצות את הגבול התיאורי" - נכון, אבל הנחת קיום "שכל עליון" לא עוזרת בכלל. התשובה לשאלות העמוקות ביותר אכן לא יכולה לנבוע רק מהסתכלות בעולם אלא היא דורשת גם הסתכלות פנימה, אל תוך הנפש. אבל הרעיון האלוהי לא קשור לכך אלא אם כן אנחנו האלוהים. אל שלוקח חלק בתופעות במציאות הוא סרח לוואי פילוסופי מיותר. אל שלוקח חלק בהתרחשויות בתודעתנו פנימה בעצם איננו אל כלל.