ילד רביעי - כן / לא

[חייבתלהגיב]

הבעייה היא שמאחר שהעלות של הפריות וכו' גבוהה,

סביר שאם ינסו לעשות את זה "הוגן" לשיטתך, מה שיקרה הוא שיבטלו את השבחת הזרע בגילאים המאוחרים יותר ולא שיעלו את גיל ההפרייה, ואז כפי שנאמר לעיל, מה שיקרה הוא שתשללי מהנשים הללו (למשל בת 36 עם בן זוג בן 46, נניח) את האפשרות להרות מבן זוגן, אפשרות שהייתה להן קודם לכן. זה מה שנראה לך כדאי?

 

[sharonwe]

ראשית:

אפשר לקבוע בכ"ז תקרת גיל לגברים, גם אם היא 50.
שנית, אם עלותה של השבחת הזרע אינה כה גבוהה - הרי שזוגות הזקוקים לה יכולים לממן זאת, כמו שנשים בנות 45 ואילך מממנות טיפולי פוריות שכל מחזור שלהן נאמד בכ-30,000 ש"ח.

 

[חייבתלהגיב]

את לא זאת שדיברה על רפואה לעשירים וכו'?

שלא לדבר על כך שהדיון התחיל (מבחינתי) בשאלה אם לא צריך בכלל לאסור על הפריות מגיל מסוים - בלי קשר לעלות ולמימון הציבורי.

 

[sharonwe]

אז ככה:

אם את מדברת על מקור הדיון - הרי שזו שאלה מוסרית שלשמה צריך להקים וועדת אתיקה שתדון בה.
אם מדובר על "רפואה לעשירים" - הרי שלהשקיע בטיפולי פוריות שלא נושאים פרי לעומת השקעתם של המשאבים בתרופות למחלות שהיום מותירות יתומים בגילאים מאוד צעירים נראה בהחלט משהוא שיש להביא בחשבון, ויפה שעה אחת קודם.

 

[חייבתלהגיב]

אני לא רואה במה ועדת אתיקה טובה יותר מאיתנו

לגבי זה שטיפולי פוריות הם בכלל בסל הבריאות - זו אכן לא שאלה פשוטה בכלל, כי באמת הם עומדים מול תרופות לאנשים חולים, וכו'. מצד שני, גם ללדת ילד משפיע על הבריאות לא מעט (וגם טיפולי פוריות...) - אגב, קראת מה שהתפרסם היום לגבי מחקר שטוען שללדת בגיל מבוגר עושה אותך צעירה יותר כי התאים של העובר מתערבבים עם התאים שלך? http://healthy.walla.co.il/item/2845620?m=1

 

[sharonwe]

לא קראתי, אבל מנסיון - אני בצד של 98% האחוזים בסטטיסטיקה....

 

[חייבתלהגיב]

אוי, לא ידעתי שיש לך נגיעה אישית לנושא

מקווה שלא פגעתי בך איכשהו במהלך הדיון.

 

[sharonwe]

לחלוטין לא נפגעתי

 

[sharonwe]

והידיעה על שאני נמנית על 98% הוא לא מידע אישי דווקא

 

[מיסיס מייס]

וגם שיקול של טובת הילד.

 

[חייבתלהגיב]

זו לא אפליה על רקע מין, כי זה חלק מההבדלים הביולוגיים .

גם לאימוץ יש מגבלות גיל, וגם פה את יכולה להגיד שזו אפלייה, כי הגבר יכול לייצר ילדים כשהאישה כבר לא יכולה, ולכן חייבים לאפשר לה לאמץ בכל גיל שהוא (כי גבר יכול להוליד ילדים בכל גיל שהוא). אבל זה לא הולך ככה. מהבחינה הזאת הפרייה מלאכותית היא כמו אימוץ, ויכול להיות באמת שמתישהו יהיו חוקים גם לגבי העניין הזה.

 

[sharonwe]

לא מדוייק:

כי אם ההבדל הוא רק בין המינים, הרי שאין סיבה לאפשר בכלל טיפולי פוריות מעל גיל 40 לערך. זהו פחות או יותר הגיל שבו הסיכוי של האשה להכנס להריון אפסי, ובכ"ז סל הבריאות - עם הרחבה ביטוחים משלימים של קופות החולים - מאפשרים זאת עד יום הולדת 45 של האשה.

ולגבי אימוץ: גם בגיל 50 אפשר לאמץ ילד שמביאים מחו"ל. החוק הוא רק לגבי ילדים בארץ, וזאת בשל "מחסור" בילדים. אגב, גיא מרוז ואורלי וילנאי בדרך לאימוץ ילד בן כשנתיים.

 

[חייבתלהגיב]

הסיכוי נמוך, אבל זה אפשרי.

בגיל 65 או 80 הסיכוי כבר לא קיים. לגבי אימוץ בחו"ל, לא ברור לי מה הקשר - יש הרבה דברים שמרשים בכל מיני מדינות בחו"ל - אני מדברת על החוק במדינה. אם כי אני מניחה שהמדינה יכולה להטיל איסורים גם במקרים כאלה, כמו עם החולה לניוון שרירים שלא הורשתה לגדל את הילדה שנולדה לה על ידי אם פונדקאית ותרומת ביצית וזרע. באופן כללי המטרה פה היא שלא יישאר ילד בלי הורים שמסוגלים לגדל אותו, כשזה לא קורה באופן טבעי (כי בזה המדינה באמת לא יכולה להתערב) אלא עניין של החלטה (אימוץ, הפרייה, פונדקאות, וכו'). כשהאב מבוגר אבל הילד נולד באופן טבעי, הצפי הוא שגם אם האב ימות או יאבד את היכולת לטפל בילד, האמא תהיה עדיין כשירה, כי היא לא מבוגרת כמו האב. ברור שיכול להיות גם שההורים יהיו בכושר מטורף בגיל 85, אבל פה הסיכוי הנמוך כבר באמת נכנס כשיקול חשוב.

 

[sharonwe]

אם את מתכוונת ל-IVF - הסיכוי ממש אפסי! כמעט בלתי אפשר.

2% זה כמו 0%. זה קורה, אבל רק ב-2 מתוך 100 טיפולים. תחשבי כמה כסף המדינה מוציאה על כל הריון כזה.

בגיל 65 יש סיכוי עם תרומת ביצית. לא יודעת מה האחוז - אבל נראה לי שיותר מאשר 2% עם הביצית של האשה.

והחוק במדינה לא מאפשר את זה רק בגלל מחסור בתינוקות בני יומם. אם לוקחים ילד באומנה עם מסלול אימוץ - זה אפשרי גם בגיל מאוחר יותר.

 

[rnavina]

למעשה

יש תינוקות בני יומם בצבע כהה שאין להם ביקוש

 

[sharonwe]

נכון

 

[חייבתלהגיב]

2% זה כמו 0%? את רצינית?

אני לא יודעת על סמך מה את מניחה מה היו השיקולים שלפיהם נחקק החוק - ואשמח לקרוא מידע שיש לך בנושא החקיקה הנ"ל. בכל מקרה, ברור שכשהילד כבר קיים, עדיף לו להיות במשפחת אומנה מבוגרת או מאומץ על ידי מבוגרים מאשר לא להיות מאומץ כלל, ופה שני המקרים - אימוץ והפרייה - מתפצלים, כי בהפרייה לא מדובר על ילד שקיים כבר ומישהו צריך לגדל אותו, אלא השאלה האם לאפשר להוליד ילד לא קיים (ושלא היה נולד באופן טבעי) לתוך מציאות שנראה שתהיה לא טובה עבורו (כי, למשל, הסיכוי גדול שההורים שלו יחלו או ימותו בעודו קטן).

 

[sharonwe]

אני אחד האנשים הכי רציניים שיש: כן, 2% זה כלום.

ואת המידע שאני חולקת איתך פה קיבלתי לאחרונה מאחד הרופאים שיושבים בוועדות אלו בדיוק באחת מקופות החולים הגדולות בארץ. כן, מה לעשות שקופות חולים הן גוף כלכלי, וגם עבורן 2% זה כמו 0% וה"השקעה" פשוט לא שווה את זה. אגב, דבר כזה לא תמצאי מתועד.
עם השאר אני מסכימה, אבל את אף פעם לא יודעת מה השיקול של אנשים מבוגרים להביא ילדים ולכן לי, אישית, קשה לשפוט אותם. אני עדיין מתחבטת עם עצמי בשאלה הזאת.

 

[חייבתלהגיב]

2% זה לא כלום, ואגב, באמת לא דיברתי על עניין ההפריות,

אלא על כניסה להריון באופן טבעי, שלא אפשרית בגיל 65 ו-80, אבל כן אפשרית בגיל 45 (שוב, גם אם הסיכוי נמוך). גברים, לעומת זאת, כן יכולים להוליד ילדים באופן טבעי בכל גיל, ומהבחינה הזאת יש אי שוויון ביולוגי בין גברים ונשים, שעליו דיברתי.

 

[sharonwe]

ההבדלים הטבעיים לא סותרים את האפליה במשרד הבריאות:

גבר בן 80 שרוצה להפרות אשה בת 30 וזקוק להשבחת זרע - יקבל אותה מבלי להניד עפעף.
זה צודק?