ילד רביעי - כן / לא

[מיסיס מייס]

ולא סתם אחרי גיל 40 מאפשרים לבצע הפלה בכל מצב

עקב הריון טבעי (אם האשה מעוניינת בכך)- גם אם היא נשואה, וגם אם אין שום בעיה אחרת והיא בריאה לחלוטין.
סטטיסטית זה הריון מסוכן גם מבחינת האישה, וגם מבחינת הסיכוי ללדת תינוק בריא.

 

[sharonwe]

"אני" החלטתי?

אם כך - מגיע לי תואר כבוד מכל האוניברסיטאות.
לצערי זהו נתון מדעי מוכח ואת מוזמנת לבדוק אותי. הסיכוי להריון טבעי אחרי גיל 40 הוא 2% בלבד, והפציינטית של הרופא שלך נמנית על אותם 2% כל כך נדירים.

 

[מיסיס מייס]

ושוב מדגישה שהסיכוי לילד בריא (כי זו המטרה, לא ההריון) הוא

עוד יותר אפסי.

 

[מיסיס מייס]

ואת כמובן צודקת שזה נתון מוכח מדעית

 

[dana3334]

אני רואה נתון אחר: 5%, שיורד ב-10% כל שנה אחרי גיל 40.

חיפשתי בעקבות הדיון הזה וממה שמצאתי אחרי גיל 40 הסיכוי בכל חודש הוא 5%, ויורד ב-10% בכל שנה שעוברת. ובגיל 45 הוא כבר באמת זניח.
למשל:
http://www.maccabi4u.co.il/18117-he/Maccabi.aspx
אמנם מצאתי כתבות פופולריות בעברית ולא קראתי מאמרים מקצועיים בשעה זו, אבל הם די עקביים, וכתבו אותם רופאים מומחים בנושא.
בכל מקרה לא רואה טעם שנתווכח אם האחוזים האלה נקראים נמוך או אפסי. שכל אחת תקרא לזה איך שהיא רוצה. ושיהיה לנו לילה טוב...

 

[מיסיס מייס]

הנתון שהבאת כולל גם הריונות עקב טיפולי פוריות, לא? זה לא מה

ששרון דיברה עליו
(ושוב, הריונות הם לא המטרה, אלא ילד בריא).

 

[dana3334]

לא. לפחות לפי הבנתי.

הריון טבעי.
אני לא מתיימרת להיות מבינה גדולה בסיכויי כניסה להריון. זה לא נושא שרלוונטי לחיי בשלב זה. התגובה שלי היתה לכך ששרון כתבה שאם הולכים לפי הטבע אז היה צריך לעשות את החתך לנשים בגיל 40 כי אחרי זה הסיכוי אפסי. לדעתי גם 5% וגם 2% הם לא אפסיים, אבל באמת שאני לא רואה טעם להתפלפל על זה.
אני חושבת שברור לכולם שאם מישהי מתכננת הריונות - כדאי לה לתכנן אותם לגיל מוקדם יותר (במידה שהנסיבות מאפשרות לה).
מצד שני, ברור לכולם גם שאם מישהי לא רוצה להיכנס להריון אחרי גיל 40 - כדאי לה להשתמש באמצעי מניעה.

 

[מיסיס מייס]

חיפשתי את המילה טבעי/ ספונטאני ולא מצאתי, אז זה כולל

כנראה טיפולים (אלא אם כן קראתי מהר מידי

)
במיוחד כשהאופציה המוזכרת שם היא תרומת ביצית, ולא טיפולים באופן כללי, כך שמדובר על סטטיסטיקת ההצלחה בכניסה להריון מהביציות של האישה, עם טיפולים או בלעדיהם.
ברור שכדאי אמצעי מניעה אחרי גיל 40 (הרי כאן המטרה היא לא להיכנס להריון, ולא המטרה שדיברתי עליה קודם של ללדת ילד בריא), אבל עד גיל 50 זה באמת כסת"ח סטטיסטי מטורף ממש.

 

[dana3334]

לא כולל טיפולים, טבעי, הינה עוד

מקום למשל:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4289069,00.html
לפחות כך אני הבנתי את הנתונים.
אכן התבאסתי כשהרופא אמר לי שצריך לקחת אמצעי מניעה עד גיל 50. לא ציפיתי למספר הזה...
בהזדמנות אתייעץ עם רופאי נשים אחרים, ואראה אם זו דעה כללית (ואז לא אעז להפסיק לפני הגיל הזה), או שיש דעות שונות (ואז כבר אשקול בגיל 47 נניח אם כדאי לי להפסיק).

 

[מיסיס מייס]

עם טיפולים

זה ברור מהקישור של "מכבי" שצירפת קודם

ynet מסתמך על אותו מקור, אבל עושה סלט (כהרגלו)

 

[מיסיס מייס]

הנתון המדוייק בעמ' 5 בטבלה על סיכוי חודשי להריון

ומצויין במפורש טבעי וטיפולים ("מחזור רגיל או הפריה מלאכותית")
הנתונים לא מעודדים בלשון המעטה... 5% זה מספר מאוד אופטימי ביחס לנתונים שם...
שימי לב שבגיל 45 הסיכוי הוא אפסי ממש כמו בגיל 50..

http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/mada2012-06-18.pdf

 

[מיסיס מייס]

והרופא שלך בהחלט הקצין. ההמלצה המקובלת היא אחרי גיל 45

 

[רזאי]

בדיוק מה שרופאת הנשים שלי אמרה

וגם שלחה אותי לאולטרסאונד, שם שמעתי מהטכנאית ש"עוד יומיים את מבייצת, אז אם את רוצה להכנס להריון- זה זמן טוב" .

 

[חייבתלהגיב]

 

[מיסיס מייס]

גם לי רופא הנשים קשקש על

זה שאני מבייצת "ממש עכשיו" כשהייתי אצלו לפני כחצי שנה, ואם אני רוצה עוד הריון זו ההזדמנות האחרונה ("כולה" הייתי בבדיקה שגרתית של פאפ..)
מה שנקרא- פחחחח (וטוב שכך בגילי

)
תסתכלי על הסקירה שצירפתי של האגודה הישראלית לחקר הפוריות, כפי שהוצג בועדות הכנסת. הנתונים מראים שרופאי הנשים שאינם מומחי פיריון מקשקשים שטויות...

 

[רזאי]

ישלי חברה טובה גניקולוגית,

ודיברתי איתה על הנושא. היא אמרה משהו כמו- הסיכוי שלך להכנס להריון קלוש. אם תיכנסי להריון, רוב הסיכויים שתפילי באופן טבעי. אם לא תפילי באופן טבעי, יש סיכוי לא קטן שיהיה לעובר מום שיגרום לך להפיל בכל מקרה. למקרה הבלתי סביר שתהיי בהריון, והכל יהיה תקין, תוכלי לעבור וועדה בלי בעיה בגלל הגיל שלך. אני מבינה שהסיכוי קרוב לאפס, אבל אני לא רוצה להסתכן אפילו אם מדובר בשבריר אחוז של סיכון.
אני לא מרגישה נוח עם הפלות, בעלי מתנגד להן עוד יותר ממני, ואם זה יקרה- למי אכפת שמדובר באחוז נמוך? לא רוצה לקחת סיכון.

 

[מיסיס מייס]

אני

כבר כמה שנים בלי אמצעי מניעה, בעצם מאז שהתאומים נולדו לפני שש שנים (אני בת 44) והכל סבבה, בלי דאגות

(יש יתרונות לבעית הפוריות שלנו, שאמנם חייבה טיפולים אצל התאומים, אבל עכשיו נהנים מפירותיה ואין חשש מהריון/הפלה

)

 

[חייבתלהגיב]

 

[רזאי]

כנראה שגם אני יכולה.

ההריון האחרון דרש הורמונים, והגוף שלי לא ממש הצליח להחזיק אותו.
עדיין, בגלל הסיכון הקלוש, ובגלל כל המשברים הנפשיים שנגרמו בעקבות ההפלות (הטבעיות), החלטנו להיזהר.
אגב, יש לי שכנים שנולדו להם בן ואחרי כמה שנים בת, ואחרי עוד כמה שנים תאומים- הכל מטיפולים. הם סמכו על בעיית הפוריות שלהם, ומאוד הופתעו לגלות הריון נוסף כמה שנים מאוחר יותר.

 

[מיסיס מייס]

לא במקרה שלנו...
ורופא הנשים כמובן המליץ על אמצעי מניעה, כסת"ח מה שנקרא, אבל אמרתי לו שלאור מה שידוע לי על הבעיה שלנו, חבל על הטרחה/ הסבל/ חוסר הנוחות/ חוסר הכיף/ ההורמונים המיותרים שבאמצעי מניעה שונים ומשונים. וחוץ מזה, בלי קשר, אני כבר זקנה