ילדים זה שמחה

צימעס

New member
אנחנו לא דוגמה

מרגע שנישאנו, לא יכולנו לעשות 3 ילדים יותר מהר ממה שעשינו. רק עכשיו התחלנו להשתהות
 
למה, באמת?

את חושבת שאת נהיית יותר צעירה? שהוא נהיה יותר בריא? שאם תחכו קצת, הלידה תהיה יותר קלה? לא סיפרו לך שחלב שמשתהה יותר מדי - מחמיץ? מה, הילדים שלך, שממילא לא רואים ילדים אחרים אף פעם בחיים שלהם, יכולים להסתפק רק אלה באלה? לא מגיע להם אחים קטנים? והקטנה? את חושבת שיהיה לה נעים להשאר קטנה כל החיים? רוצה שהיא תתחיל לפתח תסביכים? יאללה, ג'ינג'י - לעסק!
 

אלי ו.

New member
אני לא יכול להשוות

אבל כשהיה לנו ילד אחד קבלתי הרבה "נוווו, למה אתם מחכים?" היום כשיש לנו שלושה בנים אני שומע "נווו, מה עם בת??" אני חושב שחלק מהלחץ קשור ל"זמינות" שהאדם משדר. ככל שהאדם נתפס כפתוח יותר אנשים חשים נוח יותר להציק לו. הנסיון האישי שלי הוא שנשים נוטות להציק יותר מאשר גברים, אולי נשים מרגישות בנוח יותר להציק לנשים אחרות. בכל מקרה, ההערה שלי לא היתה דוקא בנושא ההצקות אלא יותר בנושא "אני מכבד כל אישה שיולדת 20 ילדים". כאילו, האללו, יש בסביבה עוד מישהו שמטפל בילדים. |הרגע החזרתי את הקטנים מג'ודו|
 
במיוחד בשבילך אלי

הגיע במייל: אמא יש רק אחת היא בדקה והתאכזבה, אחרי מספר ימים שוב בדקה והתאכזבה, בדקה שוב, נמלאה אושר – היא בהריון !!!! ועכשיו מה?- מעקב הריון, ביקורים אצל רופא, בדיקות דם, אולטרא-סאונד, בחילות, הקאות, רגישות, נפיחות, צרבת, מצבי רוח. בדיקת מי שפיר... פחד!... תשובה... הקלה.... מנוחה, ועוד מנוחה ועוד... לישון!... מלפפונים חמוצים...הגוף משתנה. מה תלבש? שיראו לה את הבטן או לא? כבד לה, עייפה, רוצה את אמא! סקירת מערכות... פחד... הקלה... אין דופק? ... פחד... שוקולד - יש דופק... הקלה... השרירים נתפסים... צרבת... די! אמאל'ה, שייגמר כבר! יש! מתחילים צירים! קטן עליה.... אוי לא!... ענק עליה... 2 אצבעות... זירוז... אינפוזיה.... מוניטור...טשטוש.... עוד אצבעות... עוד אצבעות... אפידורל!... הוא מתחיל לצאת... בכלל לא כואאאאאאאאאאאב..... הוא בחוץ... הוא מדהים!!! תפרים, טחורים, הנקה, פטמות כואבות. לילות ללא שינה. גוף ללא שינה. עייפות... עייפות... תשישוווות... אין לה 20 דקות ביום אפילו לעצמה. הוא נרדם- טסה למיטה.... רק נרדמה – הוא מתעורר... ושוב - בדיקות, רופאים, חיסונים, טיפת חלב. מגדלת, מחליפה, מאכילה, משחקת, רוחצת, מעסה, מחבקת, מנשקת... הרוסה... רוצה לחזור לעבודה ולקריירה... מאריכה חופשת לידה למענו. הוא גדל, מתעגל, בוכה... מחייך, צוחק, מאושר... מתוק!!! ... מצמיח שיניים... חולה... בריא... מרים ראש... מתהפך... זוחל אחורה... זוחל קדימה.... מתחיל ללכת!!! וסוף סוף- מילה ראשונה... "אבא"...
 

אלי ו.

New member
באמת חמוד אבל

שוב, חפשי את האבא בסיפור. (אם הייתי משתמש בשיח פמיניסטי הייתי קורא לטקסט הזה מדיר ודכאני
) את חושבת שהוא לא מעורב בבדיקת ההריון? שהוא לא נכנס לאולטרה סאונד? מי מטפל בילדים הגדולים כשהיא בשמירת הריון? מי מביא את המלפפונים החמוצים וגלידת בן וג'רי ב 2 לפנות בוקר? למי יש צלקות בזרוע מהצפורניים כי היא רצתה "לידה טבעית"? מי סובל מרכבת השדים ההורמונלית של ההריון (ובכלל)? ואם הילד מלכלך את החיתול, כלום לא נחליף לו? ואם הוא מתלכלך כלום לא נאמבטהו? ונכון, אחרי כל המאמצים האלה חסר לו לחרא הקטן שלא היה אומר אבא. (חוץ מזה שהרבה יותר קל לומר אבא מאשר אמא, אבל על כך ראוי לפתוח דיון בפורום פמיניזם על האפליה נגד נשים המובנית בשפה העברית)
 
לקחת את זה קשה../images/Emo13.gif

שמתי את זה כהומור בלבד
אגב,ילדתי לידות טבעיות ואף אחד לא נשרט. וד"ר לק יותר טעים מבן אנד ...אבל על טעם ועל ריח...(במיוחד בתקופת ההריון) ההמשך ידוע... לילה טוב
 

shellyland

New member
לא רק בשפה העברית.

בהרבה שפות הרבה יותר קל לתינוקות לבטא B ו-P מאשר M. עוד מעט גנגי תבוא ותסביר למה.
 

אלי ו.

New member
אני התכונתי יותר למעבר

בין האי ל מא שעושה לתינוקות בלגאן בפה אבל שתבואנה חכמות הפורום ותפרשנה.
 
אחד מחבריי הטובים ביותר

כשנשאל "למה אתם מחכים" ענה שהם מאוד רוצים, אבל יש עם זה סיבוכים רפואיים, ובדרך כלל זה השתיק את הנודניקים במבוכה.
 

אלי ו.

New member
אלה נודניקים לייט

הנודניקים שאני מכיר מבקשים פרטים וממליצים על טיפולים. (אתה מכיר את חנה ודוד? לה היתה אותה בעיה בדיוק, אצלם היתה עוד בעיה, הזרעונים של דוד לא שחו מספיק מהר, איך הזרע שלך? הכי טוב ד"ר זרמון, מנסיון)
 
האבות בהחלט במשוואה, עם זאת

עם כל הפמיניזם והרצון לשוויון - בד"כ האם היא הנושאת בחלק הגדול יותר של הנטל (שלא לדבר על ההריון והלידה, בנושא זה אני מניחה שלא תחלוק עלי). ובנטל איני מתכוונת רק לביצוע המטלות, אלא לאחריות ולניהול השוטף של חיי היומיום. כמובן שיש יוצאי דופן, אבל לפי מה שאני רואה מסביבי - זו בהחלט אינה חלוקה שוויונית (לא שהייתי רוצה להתחלף ולעשות מילואים, למשל).
 
צודק,אבל השרשור התחיל מהערה לאשה

ואני לא חושבת שיש גבר שנתקל בהערה "אתה עוד צעיר תעשה עוד אחד..." כי הוא יכול לעשות גם בגיל 80,ואפילו באופן טבעי-נפלאות הויאגרה.
 
גם גברים בני 80

מייצרים זרעונים שיכולים להפרות אשה. ואני דיברתי על השילוב המנצח-הפיזי ביולוגי גם יחד. ואז יש קשר לויאגרה.
 

טופז2

New member
הורות היא יצירה של שניים

יחד מחליטים מתי נכון להרות, היכן ללדת, על אלו ערכים חשוב להורים לגדל את הילד/ים . בעבר נתפס תפקיד האב כמפרנס, בעל הסמכות בבית, מציב הגבולות. (חברה פטריאכלית בעצם - האב אחראי על המשמעת, והתמיכה הרגשית הילד קיבל מהאם). אבל בעת המודרנית התפיסה הזו השתנתה לדעתי מאד. לאבות תפקיד חשוב מכריע ומשלים לאם בהתפתחות של הצאצאים המשותפים. אב תומך עונה על צרכים בתחומים שונים של הילד: רגשית, ביכולת התמודדות עם מצבים חדשים, בגילוי עצמאות ויוזמה למשל. (חושבת גם שהאבות היום פחות חוששים לבטא את הרגשות כבעבר שמא יראו "נשיים").
 
למעלה