כל אדם באשר הוא אדם ראוי להערכה
ואשה שהישגיה לא רק בגידול ילדים ודאי שראויה גם היא. ולעניין הילודה: אם אשה יולדת ולו ילד אחד,היא ראויה להערכה בדיוק כמו אשה שיולדת הרבה ילדים. הריון כמו שלימדו אותנו הוא לא מחלה ובצדק. אבל הריון גורם לשינויים הורמונאליים,שגורמים לתנודות רגשיות והריון גורם גם לעייפות גדולה ולעיתים גם לסיכון מסוים לאם או לעובר או לשניהם. (דימומים,סכרת הריון,לחץ דם וכו'...) קיימת גם דאגה וחרדה לעובר וחשש מפני הלידה וכל הלא נודע במיוחד בהריון ראשון. אז אשה שעוברת את כל זה במשך 9 חודשים אכן ראויה להערכה גם אם עברה רק 9חודשים כאלה ולא 54 כמו חברתה שילדה 6 ילדים. גידול ילד ואני מתארת לעצמי שרובכם יודעים זאת,זו משימה לא קלה. אם צריכה להיות קצת פסיכולוגית וקצת רופאה וקצת מורה וקצת משפטנית והרבה הרבה אמא. לאהוב ללא תנאי גם כשזה קשה. לעיתים ילד אחד אם התנהגותו בעייתית יקשה עליה יותר מחמישה ילדים. ויש מצבים שאם תתנהג בצורה מסוימת גם אם כל הגיון בריא יגיד אחרת,כי הרי אנו מביאים לחממת הגידול הזו את המשקעים שלנו מהעבר את הרצון שלנו לשנות דברים שהיו קיימים בבית הורינו ונשבענו בנו שבמשפחתינו נתקן אותם. ילד,כל ילד הוא עולם ומלואו וברור שלגדל הרבה קשה יותר מלגדל רק אחד אבל עדין אין זו סיבה לגרוע מההערכה לאשה שמגדלת אחד או שניים. ועוד דבר,יש נשים שזוכות לתמיכה מהמשפחה המורחבת:סבים סבתות אחים אחיות וכו'... ויש נשים שלא מקבלות שום תמיכה וגם האמצעים הכלכליים שלהן לא מאפשרים לקחת עזרה בכסף. אשה כזו גם אם היא מגדלת ילד בודד ללא תמיכה הן כלכלית והן פיזית ראויה יותר מכל להערכה.