ילדים זה שמחה

אטיוד5

Active member
מוזר

גם אני קורא וכותב פה, ואצלי לא נוצר רושם כזה. הדגם של האשה שראוי להערכה אצל פמיניסטיות (ראדיקליות ולא ראדיקליות) הוא האשה שעושה מה בראש שלה ולא נכנעת לתכתיבי החברה (השוביניסטית, כמובן). הראדיקליות רק נבדלות מהאחרות רק *בדרך* שבה הן רוצות לשנות את העולם.
 

גרי רשף

New member
לא בדיוק

האשה האידאלית מבחינת הפמיניסטיות הראדיקליות היא זו שאינה עושה מה שהגברים אומרים לה לעשות, אלא מה שהן אומרות לה.
 

אלי ו.

New member
אני אשים את נפשי בכפי ואענה

אצל חלק מהפר"דיות תפיסת העולם היא תפיסה בינארית של מנצלים ומנוצלים, של מדכאים ומדוכאים. החברה הגברית השלטת מעבירה מסרים מסוימים כדי לשלוט ולדכא נשים. מכאן אולי מגיע החשש של מכסי ואחרים הוא שכל מסר מעודד ילודה מצידו עלול להתפרש כאילו הוא חלק מאותם גברים דכאנים המנסים לשלוט על נשים בעזרת הפיכת הרחם שלהן למכשיר לשעבודן. הוסיפי לכך סגנון לוחמני (אנחנו לא נחמדות) של חלק מנושאות הדגל ואולי תביני מדוע יש נוצר חשש שדעה כזו תוביל למתקפה בה הוא יאלץ להוכיח שאינו שוביניסט חשוך.
 
בחיי, אלי,

שיש לך דרך מיוחדת.
 
אני לא צריך להוכיח כלום ../images/Emo20.gif

ואני גם לא חושש מהתקפות עלי, אבל זה נכון שאני לא משתגע על הקטטות הטרחניות האלה, שאף פעם לא נאמר בהן שום דבר חדש.
 
אז למה אתה מעורר אותן?

ההערה בהודעה המקורית שלך על הפר"דיות (ועצם השימוש במילה
) היתה מיותרת, קטנונית ופרובוקטיבית.
 
אני לא חושב שעוררתי קטטה ../images/Emo20.gif

אני חושב שעוררתי דיון מעניין, ואפילו למדתי ממנו משהו על הבדלי העמדות בינך לבין גולשת אחרת ביחס לנשים שמחזיקות משפחות גדולות. וכל זה בלי שתקפתי אף אחד באופן אישי ובלי שחילקתי ציונים לאף אחד.
 

אלי ו.

New member
על אחת כמה וכמה

האיום הנתפס הוא כה גדול עד שהחשש הוא שצל הרים יתפס כהרים. (איך אני בספינים? אייל ארד מאחוריך)
 
כל אדם באשר הוא אדם ראוי להערכה

ואשה שהישגיה לא רק בגידול ילדים ודאי שראויה גם היא. ולעניין הילודה: אם אשה יולדת ולו ילד אחד,היא ראויה להערכה בדיוק כמו אשה שיולדת הרבה ילדים. הריון כמו שלימדו אותנו הוא לא מחלה ובצדק. אבל הריון גורם לשינויים הורמונאליים,שגורמים לתנודות רגשיות והריון גורם גם לעייפות גדולה ולעיתים גם לסיכון מסוים לאם או לעובר או לשניהם. (דימומים,סכרת הריון,לחץ דם וכו'...) קיימת גם דאגה וחרדה לעובר וחשש מפני הלידה וכל הלא נודע במיוחד בהריון ראשון. אז אשה שעוברת את כל זה במשך 9 חודשים אכן ראויה להערכה גם אם עברה רק 9חודשים כאלה ולא 54 כמו חברתה שילדה 6 ילדים. גידול ילד ואני מתארת לעצמי שרובכם יודעים זאת,זו משימה לא קלה. אם צריכה להיות קצת פסיכולוגית וקצת רופאה וקצת מורה וקצת משפטנית והרבה הרבה אמא. לאהוב ללא תנאי גם כשזה קשה. לעיתים ילד אחד אם התנהגותו בעייתית יקשה עליה יותר מחמישה ילדים. ויש מצבים שאם תתנהג בצורה מסוימת גם אם כל הגיון בריא יגיד אחרת,כי הרי אנו מביאים לחממת הגידול הזו את המשקעים שלנו מהעבר את הרצון שלנו לשנות דברים שהיו קיימים בבית הורינו ונשבענו בנו שבמשפחתינו נתקן אותם. ילד,כל ילד הוא עולם ומלואו וברור שלגדל הרבה קשה יותר מלגדל רק אחד אבל עדין אין זו סיבה לגרוע מההערכה לאשה שמגדלת אחד או שניים. ועוד דבר,יש נשים שזוכות לתמיכה מהמשפחה המורחבת:סבים סבתות אחים אחיות וכו'... ויש נשים שלא מקבלות שום תמיכה וגם האמצעים הכלכליים שלהן לא מאפשרים לקחת עזרה בכסף. אשה כזו גם אם היא מגדלת ילד בודד ללא תמיכה הן כלכלית והן פיזית ראויה יותר מכל להערכה.
 

אלי ו.

New member
הערה קטנה

במשך כל השירשור הזה מתעלמים מהאב. אתם יודעים, גם אבות נמצאים במשוואה.
 
נו, באמת

אנחנו הרי בדיון מדיאוולי כרגע, האישה יולדת, מנקה, מבשלת ומטפלת בילדים, הבעל מפרנס את המשפחה, איך הוא בכלל קשור לכל זה?
 

shellyland

New member
עד כמה שאני רואה סביבי

הלחץ החברתי מופעל לרוב על נשים ולא על גברים. אני טועה?
 

צימעס

New member
לא ניסיתי להיות גבר

כשחמי הודיע לנו "קדימה, אחותי (אז - סבתא לשבעה) משיגה אותי, יש לכם הרבה עבודה לעשות" הוא אמר את זה לשנינו יחד
 

shellyland

New member
הוא אמר את זה פעם לבן זוגן לבד?

מישהו אמר לו פעם לבד? ולך?
 
למעלה