שהמנהג המגונה של תחיבת האף אל תוך רחמה של כל אישה שלא עומדת ב"קריטריוני שולחן החג", דהיינו: רווקה,גרושה, יש לה פחות מדי\יותר מדי ילדים- הפך כבר לחלק מהתרבות העברית. כי ילד אחד זה מעט מדי (מה יקרה אם ח"ו יקרה לו משהו וישאיר את ההורים לבד?) וגם שניים זה לא מספיק (כי מה יקרה אם ח"ו יקרה לאחד משהו והוא ישאיר את השני לבד?) וארבעה זה כבר באמת יותר מדי ולמי בכלל יש כוח בשבילם. ורק אימא שלי, שגידלה שלושה ילדים, עדיין מצרה על כך שלא הספיקה להביא עוד אחד לעולם, כדי שכשנריב- נתחלק לשני מחנות שווים. זה עובר לה ברגע שהיא נזברת במרור שאנחנו מאכילים אותה כל השנה, בלי שום קשר לפסח.
רק במאמר מוסגר, אחד הספורים המצמררים שאני מכיר בהקשר הזה, הוא של מישהי, שהיה לה ילד אחד, וכשהיתה בהריון עם השני התגלתה אצלה מחלת הפרקינסון = סיכון לה ולעובר. הרופאים המליצו לעשות הפלה. היא סרבה בתוקף בטענה ש'בארץ הזאת, אי אפשר לגדל רק בן אחד' (רוצה לומר - הסיכון גדול מדי). היא ילדה, נולד עוד בן. בריא. השנים עברו והבן הראשון נרצח בפגוע טרור. (אני מכיר את האבא)
כך קוראים באידיש לכל חורשי המחשבות הטובות שאוהבים לתת עצות חינם. בעיני זה פן של תפיסת הישראליות כקהילה קטנה. יש אנשים שמרגישים קרובים מספיק כדי ליעץ לאנשים שהם זרים גמורים בנושאים הפרטיים והאינטימיים ביותר. זו אגב הסיבה שישראלים אינם מקיימים יחסי מין ברחוב, הם חוששים שמישהו יבוא ויאמר משהו בסגנון "לא ככה, אני אראה לך איך". ושניים זה באמת קצת מדי, הארץ צריכה הרבה צעירים נכבדים.
אבל אני חייב להודות, שיש לי המון הערכה לאישה שיולדת הרבה ילדים ומספקת להם את צרכיהם החמריים והרגשיים (בעצמה או תוך היעזרות באחרים). ולפני שהפר"דיות קופצות עלי: ההערכה שלי לאישה כזו אינה גורעת דבר מההערכה שלי לנשים אחרות שעושות דברים אחרים, מרשימים לא פחות.
אני קורא וכותב בפורום לא מאתמול ../images/Emo20.gif
ודברים שקראתי בעבר יצרו אצלי את הרושם, שאצל גולשות מסוימות יש רק דגם אחד של אישה שראוי להערכה: האישה שעוסקת במלים. זו שכותבת, נואמת, מראיינת, מגיבה, יוצאת חוצץ. לפיכך, בבואי לבטא הערכה כלפי אישה שמתעברת, הרה, יולדת ילדים ומגדלת אותם, הנחתי שאני מהלך על אדמה חלקלקה. אשמח להתבדות, כמובן.
וזה רק נדמה לך וזה חלק ממערך ההסתה וההטעייה שמתנהל כאן ובפורומים אחרים נגד מה שאתם מכנים פמיניסטיות רדיקליות. היחידה שהתבטאה נגד נשים שבוחרות באמהות זאת איזבלה, והיא רחוקה מלענות על ההגדרה הזאת. יתרה מכך - עצם מהותו של הפמיניזם (רדיקלי או אחר) הוא לאפשר בחירה חופשית לכל אישה, ולכן הטענה שלך מופרכת מיסודה.
חשוך ומדכא וגם לא חכם במיוחד... במילים אחרות אני רוצה בבקשה לעשות את ההפרדה בין פמיניזים ובין היצור המשונה שצץ לו בפורומים, שמתבטא בתקיפת כל מי ששונה ממנו ועושה זאת ברמה האישית. אותו גוף מתיימר לדבר בשם הפמיניזים וחבל. צריך להבין שכאשר מדברים על פמיניזים בהקשר זה של הפורומים בתפוז, הרי שיותר משמדברים עליו ,מדברים על המתיימרות לייצג אותו ואשר קוראות לעצמן פמניסטיות ולכל האחרים שובניסטים מדכאים...