יחסים עם הכלה

Netta79

New member
יפהשרה היקרה

קודם כל , ברור שכוונתך טובה ואין ברצונך לגרום כאב לאיש. על פי מה שקראתי , נראה שאת מפרידה בין פניותייך לבנך ופניותייך לכלתך - אולי כאן טמון הפח .. "החלטנו" לקחת את הבת הגדולה "חברותי ביקשו להביא מתנה ...ולכן הזמנתי את בני שיביא את נכדותיי" "הזכרתי לו מידיי שבוע" שאלת את כלתך אם היא רוצה עוד אוכל , היא כנראה לא רצתה לסרב ולכן התעלמה , אך עדיין את מביאה עוגות - כי כך את . עכשיו , ברור שאת רוצה טוב , אבל לדעתי , מה שחסר לכלתך - זה היחס שלך אליה . אם את לא שואלת את כלתך מה דעתה על האירוח של חברותייך , הרי הארוע הוא לכבוד הבנות שלה (ושל בעלה - בנך) , את אפילו לא מצפה שתבוא ,לא נראה לך שזה מפריע לה ? שאלת אותה אם היא רוצה שתקחי את הבת הגדולה? שאלת אותה אם היא מעוניינת שתבואי פעם בשבוע ? אולי תפתחי איתה יותר תקשורת , פחות דרך בנך - אלא יותר יחס אישי ... אני חושבת שזה עשוי לעזור אל תשכחי מהו כוחה של האישה / אמא ביחסים בין בני המשפחה ... חבל "לבנות" על בנך בלבד ... כשהיא מרגישה שאת לא מחשיבה אותה והכל עובר דרך בעלה , זה יכול ליצור אנטי תני לה להרגיש ה"מחליטה" ולדעתי , את אשה מקסימה , היא תשמח להיות איתך בקשר טוב . המון הצלחה
 

קפצילי

New member
בקיצור, את כל הטוב היא מייחסת לבנה

ואת כל הרע - לכלתה. מאיפה זה מוכר לי ?
 

אוסה

New member
נטע , לפני שעונים על זה שיפה שיר

לא ניסתה לתקשר עם חמותה , כדי ללכת קצת אחורה ולקרוא את הודעותיה. אני חושבת שיפה שיר עשתה פה מעל ומעבר עד כדי כך שהיא רומסת את כבדה שוב ושוב. הכלה לא מנסה לגלות כלפיה ולו טיה אחת של רחמים או חום. לדעתי יש לכלתה לב של אבן! וזה ע"פ השתלשלות ההודעות שהיו פה גם בעבר. אני חושבת שעליה להפסיק ל"חזר" אחרי כלתה. והבן שלה ........לא שמע את המשפט "אל תשליכני לעת זקנה" לא עושים את מה שהוא עושה להורים!
 

3 yuvi

New member
השרשור הזה הצחיק אותי....

לי היה סיפור ממש דומה, ואני הייתי רוצה חמה כמו יפה שיר, לדעתי היא היתה ממש בסדר, אבל באמת מוזר לי שהיא מתקשרת רק עם הבן ולא שואלת את כלתה מה היא חושבת , יפז מצידה שהיא לוקחת את הנכדה פעם בשבוע, יפה שהיא מבשלת להם, אנחנו סיכמנו אלפי פעמים עם חמי וחמתי שיבואו ליפגוש את הילדים פעם בשבוע או שיקחו אותם פעם בשבוע לפחות את הגדולים, אבל נא דא כלום...... לי היה סיפור ממש דומה, שנולד בני הקטן עשינו מסיבה מצומצמת ובעלי החליט שהוא לא מזמין את הצד של הגננות שעובדות עם אמא שלו שהיא גננת 30 שנה, היא גם דרשה שנזיז את המסיבה כי החלטנו על שישי ב12 בצהריים והגננות "שלה" עובדות, אז הוא אמר לה שאנחנו לא מזיזים כלום כי כבר סגרנו ושלא תזמין אותם בכלל,(כל ארוע שלנו הם רוצים להזיז כולל החתונה שלנו וההריונות שלי שום דבר לא בתאריך שנראה להם וזה כבר הרגיז) היא אמרה בסדר ולא הזמינה את הגננות "כי גם כך הם לא יספיקו להגיעה",כמה חודשים אחרי זה היא מספרת לי שהגגנות החליטו לקפוץ אליה לביקור בגלל הולדת הנכד החדש, והיא שיטפה אותי שהיא לא יודעת מה להכין כי היא תעשה בבית שלה משהוא כמו 15 נשים, אני ישר קפצתי ואמרתי לה שאני מוכנה להכין חלק מהדברים (חמתי לא יודעת לבשל ולאפות ותמיד הרגיז אותה שאני מצילחה במטבח) ועוד הוספתי שתגיד לי איזה יום ואיזו שעה ואני אבוא עם הילדים והתינוק שהגננות יוכלו לראות אותם, בסך הכל חשבתי שהיא תירצה להתגעות בהם באמת ילדים חמודים יש לי, היא ישר קפצה ואמרה "תיראי נראה לי שזה יהיה מאוחר מדיי והילדים ירצו לישון, ויש לך נסיעה עד אלינו והקטן ישגע אותך" אני הייתי המומה כאילו פתעום היא מתחשבת ודואגת , לא יודעת היה נראה לי מוזר ומסריח כל הסיפור הזה, גם הצעתי לה להכין גם הצאתי לה להגיעה עם הילדים והיא אפילו לא חשבה על זה בכלל, וישר ניפנפה אותי, מה שהיה שהיא עשתה את המסיבה בביתה ולא נתנה לנו שום מתנה, אחרי חודשיים בעלי שאל אותה, עשית מסיבה בסוף? אז היא אמרה כן,(ושוב אני לא צריחה כלום ולא חסר לי כלום בבית) אז הוא שאל ומה עם המתנות שהקטן קיבל, אז היא ישק קפצה, קיבלנו מתנות לבית עציצים תמונות כוסות, נראה לכם שזה מה שהביאו לה מתנה להולדת תינוק? כמה שבועות אחרי נפגשנו איתם היא העבירה לי חבילה עם שני חולצות לבנות ולי יש בנים והוסיפה "זה מה שקיבלתי בשביל התינוק נכון יפה" ורוצים ליפול????? והוציא עוד שקית קטנה ואמרה לי כן גם קפצנו בדרך וקנינו לאחיך שגם נולד לו תינוק מתנה ובשקית היו 3 זוגות גרביים שהיא שנוררה מהמתנה שהעבירה לי כי הצבע היא בוורוד סגול כל הפרטיטם וגם לאחי יש עוד בן, כאילו גם גנבת את המתנות של התינוק וגם את מנסה להראות לארגי'ת שקנית לתינוק של אחי גרביים ושנוררת מהמתנה שלי, בעלי החליף צבעים הוא כל כך התבייש, לקחה לעצמה את הכסף והמתנות בשביל מה שקוראים לזה "לשחזר" ושיזמינו אותה שיהיה להם כבר מתנה,כאילו מההתינוק שלי עשה לה שהיא כזאת מגעילה??? נו נפלתם????? אני הייתי צריכה לבלועה את כל הסיפור כאילו אני לא מבינה מה קרה וכאילו אני מפגרת, אז יפה שיר את ממש בסדר....................
 

3 yuvi

New member
יש גם תופעות כאלה....

ולי ממש לא כואב הלב
למדתי שזה מה יש והצביעות במשפחה שלו חוגגת ובשביל לזרום איתם אני צריכה לפעמים לשחק אותה מפגרת ולא מבינה,באמת זה דבילי אבל לא בא לי לעוד מריבות היתבגרתי .............
 

יפהשרה

New member
אוסה

את צודקת בהגדרתך, לכלתי יש לב של אבן.... אני לא מחזרת אחרי כלתי, אבל אני חושבת שאמירת שלום (אם היא בכלל נמצאת בבית שאני באה) לבן אדם שבאים אליו זה דבר מינימלי. הבן שלי כל הזמן אומר: אמא, יהיה טוב, סבלנות... ואני מחכה.....
 

אוסה

New member
מילא היה סכסוך היית פוגעת בה

והיא לא יכולה לשכוח אז אימתו של בנך היתה אולי נכונה . אבללללללל לא היה משהו נוראי שבגללו היא התהפכה ככה! אני חושבת שבנך מנסה להיות להנות משני העולמות לך הוא אומר סבלנות , לה הוא אומר קחי תזמן ובינתיים הכל ממשיך... חבל .
 

יפהשרה

New member
netta79

בקשותי מועברות דרך בני, כי כלתי לא מדברת אתי. וקרה שעשינו לבעלי יום הולדת 70 ובעלי נגש אליה אישית והזמין אותה והיא הבטיחה שתבוא, אך כמובן היא לא הגיעה, רק בני ונכדתי, וכשבאנו לבקרם לאחר מספר ימים, היא אפילו לא התנצלה, לא ברכה אותו,כלום.....ובעלי בדרך צחוק, אמר לה, "לא ראיתי אותך ביום הולדתי" והיא לא ענתה לו. את נכדתי אנחנו לוקחים פעם בשבוע מהמעון לאחר קבלת "אישור", וכשאני מגיעה לביקור, אני מתאמת את זה עם בני, אף פעם לא מגיעה ודופקת בדלת.
 

ethna

New member
יפהשרה

לפעמים צריך להבין שיש מלחמות אבודות ולהפסיק לחזר אחרי הכלה שלך. היא נפגעה ממך? (עזבי סיבה, אני מבטיחה לך שבעיני הכלה קיימת סיבה הגיונית, גם אם בעינייך ובעיני שאר העולם זו סיבה מופרכת) היא לא רוצה להיות על ידך? אז שתעלה לקומה השניה בכל פעם שאת מגיעה, הרי בסופו של דבר את באה לראות את הנכדות ואת בנך. את צריכה לעשות ספירת מלאי למה שיש לך כרגע ולהיות מאושרת- את רואה את שתי הנכדות שלך על בסיס קבוע, וזה הרבה יותר מאשר מה שיש לאחרים. בכל פעם שהכלה תתנהג לא בסדר תהיי את זו שבסדר, ובסדר כוונתי להמשיך באותה התנהגות- לא לקפוץ ישר למטבח ולאפות לכלה אישור להתנהגות שלה. היא מחליטה להתנהג בקרירות? תשדרי קרירות אליה בחזרה (לא דחיה- קרירות- "שלום שלום") ואת כל האהבה שלך תעבירי לנכדות. כשאת מגיבה להתנהגות שלה את גורמת להמשך התנהגות זו. אני מבטיחה לך שהנכדות שלך יאהבו אותך, לא משנה מה אומרים עליך בבית, ילדים חכמים- הם קולטים מי מלא אהבה, ובסופו של דבר מעשים מדברים יותר חזק ממילים. יתכן גם, אגב, שברגע שתהפכי התנהגותך לקרירה ופוליטיקלי קורקט כלפי הכלה היא פתאום תעריך אותך - דווקא הבלתי מושג הוא הוא משאת נפשם של אנשים מסויימים. ואם תתמידי בהחלטה שלך להתנהג אליה בפוליטיקלי קורקט אז אומנם בהתחלה היא תעלה לקומה השניה אבל באישזהו שלב זה יראה לה מגוחך להעלם בכל פעם שאת נמצאת, אז היא תשאר בסלון אבל תתעלם ממכם (ממך וממי שמדבר איתך) ואחרי כמה זמן של התנהגות זו היא פתאום תאמר משפט או שניים ואחרי עוד זמן היא כבר תשתתף בשיחה. דבר אחד חשוב שיזרז תהליך זה, שימי לב שאת לא מצדדת תמיד ובאופן אוטומטי בבנך, הקפידי לתמוך גם בצד שלה מדי פעם- תתפלאי כמה מחסומים זה יכול לפרוץ. לגבי ארועים, היה ארוע? הם לא הגיעו? -מי יצא מגוחך? תביאי להם את המתנות שחברייך הביאו, ותאמרי לבנך וכלתך "הם הצטערו שלא יכלו לראות אתכם ואת הנכדים". בסופו של דבר היא תבין ואם לא תבין לפחות היא תבין שהחברים שלך נותנים מתנות שוות וכדאי לה להגיע למסיבות שאת עורכת לכבוד הנכדים ולו רק כדי לקבל אותן (את המתנות). בקיצור יפהשרה, יש לך בן שהקים משפחה, נכדות שאת פוגשת כל שבוע וחברים שתומכים בך בצורה מלאה- אשריך.
 

יפהשרה

New member
../images/Emo51.gifethna

את צודקת בכל מילה. אני לא מכירה אותך, אבל את נשמעת מאד חכמה, פיקחית. (אולי תעבירי לכלתי פירור") כל הכבוד, הכל נכון מה שכתבת
 

michalul

New member
כלה/גיסה

שלום שרה, קראתי בעיון רב את סיפורך. יכולתי להזדהות כמעט עם כל מילה שכתובה. צר לי על היחסים הללו עם כלתך, אני יכולה להבטיח לך שמדובר בבטחון עצמי ירוד של כלתך והבעיה היא חלילה לא בך. אספר לך את סיפורי האישי, סיפור על גיסתי וכאב הלב שהיא גרמה המון שנים לאמי. אומר בקצרה שגיסתי מכירה עם אחי מאז שהיה בן 19 (היום בן 34), כל הזמן חייתה בהרגשה שכולנו שונאים אותה. מעטה לבוא להוריי ומעטה לתקשר עימנו. גם שאבי פנה אליה בשאלה מקצעית לגבי אימו (גיסתי עו"ס במקצועה) חשבה שהוא רוצה לצחוק עליה. שנולדה אחייניתי הראשונה, הטלפון הראשון שאמא שלי קיבלה ממנה היתה: אל תבואי לבקר אותי בבית חולים! אני לא יכולה לקבל אורחים! אמא שלי החליטה לבלוע את הצפרדע, כי לא רצתה להפסיד את נכדתה הראשונה והיחידה. מהרגע שגיסתי הגיעה הביתה (להזכירכם עד אז לא היה שום קשר בינה לבין אימי), ביקשה שאימי תגיע לעזור לה. אמי הגיעה ברצון, ישנה על הספה, וגיסתי אפילו אוכל לא הציעה לה (חשוב לציין כי כל פעם שהיינו שם היא היתה מסתגרה בחדרה). אמא שלי סיפרה לי שלהתקלח לא היה לה נעים. בכל פעם שהיו צריכים בייביסיטר בהתראה קצרה אמא שלי היתה יוצאת ב 6:00 בבוקר באוטובוס הראשון ע"מ להגיע אליהם (היא גרה בישוב מרוחק). כשגיסתי היגעה הביתה בקושי תודה אמרה. רק כאשר אחיינתי גדלה וגיסתי ראתה שהיא מאוד אוהבת את הוריי ונהנית לבקר אותם בישוב ולהשאר אצלם בחגים פתאום היא התרככה מעט, נפתחה, כשמגיעים אליה היתה מציעה שתיה (זה הרבה!). לפני חצי שנה נולד אחייני השני. חשוב לציין שאחי רוב הפעמים עדיין בא להוריי לבד עם 2 הילדים, אך זה עדיף לאמא שלי, כי גיסתי לא פעם בחורה קצת שלילית. הנקודה שלי היא, שכמו שאנחנו הכלות לא בוחרות את משפחת בן זוגנו (משפחתו ואני מסתדרים מצויין). כך גם החמים לא בוחרים את הכלות שלהם. לפעמים זה גורם לכך שנתקלים במגוון רחב של אנשים. לדעתי רק הזמן יוכל לרככך אותה. כשהיא תראה שכל כך טוב לנכדייך אצלך ובמידה ויש לך עוד ילדים, ובני/בנות הזוג שלהם ביחסים טובים איתך, היא תבין שכנראה בעיית הגישה אצלה ולאט לאט היא תשתנה. חשוב לי לציין כי אחי לא הסכים לדבר עם אישתו על תחושותיה של אימי ורק הזמן ויחסיה הטובים עם גיסתי השנייה להערכתי ריככו אותה. כל שאוכל לאחל הוא שתהני מנכדייך כמה שיותר ושבבוא העת כלתך תתרכך. שלך בכנות, מיכל
 

michalul

New member
תיקון לגבי המשפט הראשון

קראתי את השרשור רק עכשיו. חשוב לי לציין כי לא קראתי את הודעתך בעבר כך שאני באמת לא יודעת מה הסיבה לנתק, אבל אני חושבת שטינה לא יכולה להשאר לעד.
 

michalul

New member
הסבר

הכוונה היא שהיא מסתגרת בתוך עצמה ולא קל לתקשר איתה. גם מבחינה התנהגותית: משאירה המון בלאגן אחריה (משאירה מקלוני אוזניים על השולחן, נעליים עןם בוץ במקלחת וכיוב") בבית הורי. מורגש מן חוסר כבוד שכזה, כמו שציינתי היום זה כבר טוב יותר. כמו כן לא פעם יש לה הערות מאוד עוקצניות לגבי אנשים (אמא, גיסה, וכו')....
 

koryz

New member
הודעה.

יכול להיות שהיא צריכה זמן? אחרי שגרתם כולכם יחד והם לבד להתרגל להתנסות בעצמאות (לא קראתי עוד את כל ההודעות אם משהו לא רלוונטי מתנצלת) אולי אתן שונות באופי את נשמעת אדם מאד פתוח ומשתף והיא קצת סגורה לפעמים מרחק והזמן גורם לדברים להראות אחרת. מקווה שתמצאו דרך לתקשורת חבל שאנשים שופטים אין חד משמעי ביחסים
 
נקודת מבט מצד של הכלה

אני אנסה להסביר קצת איך הכל נראה מהצד של הכלה (אולי לא הכל בדיוק נכון, אבל בגדול...) כלתיך ילדה לפני חודש. זה תקופה מאאאאאאאוווווודדדדדד קשה לה. תקופה שרוצים להיות רק עם המשפחה הקרובה. הגוף עוד לא התאושש מהלידה. התינוק צריך טיפול 24/7. וגם שיש ילדה בת 4 שצריכה גם הרבה תצומת לב. עוד דבר, אם את רוצה להכין משהו תשאלי את הבן שלך. יכול להיות שלכלתיך לא נעים לבקש ממך. אם את רוצה יחסים טובים עם הכלה, תשני את הגישה. אל תרחלי עליה (אפילו לא לחברות שלך). תנסי להבין אותה, זה תקופה מאוד קשה בשבילה, אל תוסיפי לה עוד ....... מקווה שעזרתי
 
למעלה