לאימי ז"ל היה סיפורון בנושא..
עם מוסר השכל... לאישה אחת היו בן ובת..כל אחד מהם נישא והקים משפחה.. כשהאמא הזו היתה פוגשת חברות, היתה מספרת להן כך: " אוי, הבן שלי כל כך מסכן..יש לו אישה איומה שדורשת ממנו כל הזמן לעזור ולסייע לה בבית. איזה מין בלעבוסטע זו, שצריכה כל הזמן את עזרת בעלה.." על הבת היתה מספרת: "אויי, כמה מסכנה ביתי היקרה, בעלה בקושי עוזר לה בבית, והכל נופל על כתפיה.זה לא הוגן." מה שנקרא בלשוננו- מוסר כפול.. בקיצור, כחמות בפוטנציה ובהמתנה, וככלה מבוגרת לחמות מקסימה, אבל לפעמים קצת מעצבנת, אני רק יכולה להביע דעתי שצריכים לחפש ולמצוא דרך לדבר ולהבין מה קרה כאן, איך הופר האיזון החשוב הזה ביניהן, כי נראה ששתיהן סובלות מן המצב. אולי יש מישהו אמין על שתיהן שיכול לנסות לעזור, כי פשוט חבל..ואגב, לא שמעתי כאן את דעת החם, בעלה של שרהיפה, אולי הוא והבן יוכלו לעשות קצת סדר בעניינים ולפשר?