יחסים עם הכלה
שלום לכן וערב טוב. שוב חזרתי לעדכן אותכן מאז שכתבתי לאחרונה, אני חושבת זה היה ב- 9 בינואר 2007 כלתי ילדה בשעה טובה לפני כחודש - בת. ביקרתי אותה בביה'ח, אך הבאתי לה מתנה יפה, סלסלת מוצרי בודי-שופ כשהיא חזרה לביתה.(זאת לפי הצעת בני-בעלה). אני מצידי, הגעתי לביתם שעה לפני שהיא חזרה מביה'ח, (הפעם היא בקשה מבני-בעלה שיבוא לקחת אותה מביה'ח) ,עם סירים ועוגה שאפיתי בעצמי, כמובן, יידעתי את בני מראש אם זה בסדר שאני אכין להם אוכל ליומיים לפחות וכמובן שהוא שמח. כאשר הגיעה כלתי עם התינוקת מביה'ח נסענו להביא את נכדתי בת ה-4 מהגן ולפני שהלכנו שאלתי את כלתי אם היא רוצה שאכין לה מאכלים נוספים בהמשך, רק שתודיע לי ובכיף אביא להם. לא קבלתי יותר כל תשובה או רמז . ואכן הפסקתי להביא להם אוכל. למרות שפעם בשבוע שאני מבקרת אני מביאה להם עוגה שאפיתי. (כזאת אני...), אך כלתי עדיין באותה התנהגות "חרם" עלינו, שאני אומרת שלום היא עונה ב"שלום" וזהו. עולה לחדרה בקומה שניה , את התינוקת אני רואה או מחזיקה בידי רק שהיא למטה ,או בידי בני . עכשיו החלטנו לקחת פעם בשבוע את נכדתנו בת ה-4 מהמעון אלינו הביתה ומחזירים אותה לביתם כשהיא מוכנה כבר לשינת לילה, וכיף לנו עם זה, ואז שאנחנו מחזירים את הילדה יכולים גם לראות את התינוקת. השבת קרה משהו שלא ניתן להסבר, חברותי בקשו להביא מתנות לתינוקת, ואני בגלל שבני החליט לא לעשות שום אירוע, החלטתי להזמינם אלי לארוחה ולכן הזמנתי את בני שיביא את 2 נכדותי,הרי אם מביאים מתנה, לפחות שיראו בשביל מי המתנה, לא? מכלתי לא ציפיתי שתבוא בכלל, אבל מבני? הודעתי לו על כך 3 שבועות מראש. והזכרתי לו מדי שבוע. ביום שישי האחרון טלפנתי אליו ושאלתי אם הוא זוכר שמחר הוא אמור לבוא אלינו, ואז הוא עונה לי, יש לנו בר מצווה מחר ולא אוכל לבוא. הייתי בהלם מוחלט, אני טורחת ומודיעה לו בזמן וזו תשובתו? לפחות היה בא לכמה דקות. לא נכון? מענין מהי תגובתכם. כעוסה וממשיכה הלאה. זה בני ואלו נכדותי היקרים.
שלום לכן וערב טוב. שוב חזרתי לעדכן אותכן מאז שכתבתי לאחרונה, אני חושבת זה היה ב- 9 בינואר 2007 כלתי ילדה בשעה טובה לפני כחודש - בת. ביקרתי אותה בביה'ח, אך הבאתי לה מתנה יפה, סלסלת מוצרי בודי-שופ כשהיא חזרה לביתה.(זאת לפי הצעת בני-בעלה). אני מצידי, הגעתי לביתם שעה לפני שהיא חזרה מביה'ח, (הפעם היא בקשה מבני-בעלה שיבוא לקחת אותה מביה'ח) ,עם סירים ועוגה שאפיתי בעצמי, כמובן, יידעתי את בני מראש אם זה בסדר שאני אכין להם אוכל ליומיים לפחות וכמובן שהוא שמח. כאשר הגיעה כלתי עם התינוקת מביה'ח נסענו להביא את נכדתי בת ה-4 מהגן ולפני שהלכנו שאלתי את כלתי אם היא רוצה שאכין לה מאכלים נוספים בהמשך, רק שתודיע לי ובכיף אביא להם. לא קבלתי יותר כל תשובה או רמז . ואכן הפסקתי להביא להם אוכל. למרות שפעם בשבוע שאני מבקרת אני מביאה להם עוגה שאפיתי. (כזאת אני...), אך כלתי עדיין באותה התנהגות "חרם" עלינו, שאני אומרת שלום היא עונה ב"שלום" וזהו. עולה לחדרה בקומה שניה , את התינוקת אני רואה או מחזיקה בידי רק שהיא למטה ,או בידי בני . עכשיו החלטנו לקחת פעם בשבוע את נכדתנו בת ה-4 מהמעון אלינו הביתה ומחזירים אותה לביתם כשהיא מוכנה כבר לשינת לילה, וכיף לנו עם זה, ואז שאנחנו מחזירים את הילדה יכולים גם לראות את התינוקת. השבת קרה משהו שלא ניתן להסבר, חברותי בקשו להביא מתנות לתינוקת, ואני בגלל שבני החליט לא לעשות שום אירוע, החלטתי להזמינם אלי לארוחה ולכן הזמנתי את בני שיביא את 2 נכדותי,הרי אם מביאים מתנה, לפחות שיראו בשביל מי המתנה, לא? מכלתי לא ציפיתי שתבוא בכלל, אבל מבני? הודעתי לו על כך 3 שבועות מראש. והזכרתי לו מדי שבוע. ביום שישי האחרון טלפנתי אליו ושאלתי אם הוא זוכר שמחר הוא אמור לבוא אלינו, ואז הוא עונה לי, יש לנו בר מצווה מחר ולא אוכל לבוא. הייתי בהלם מוחלט, אני טורחת ומודיעה לו בזמן וזו תשובתו? לפחות היה בא לכמה דקות. לא נכון? מענין מהי תגובתכם. כעוסה וממשיכה הלאה. זה בני ואלו נכדותי היקרים.