יותר מעשרים אלף

or99

New member
אגב, נחמד מאוד מצידם...

שהם מודיעים באופן רשמי על כך שהם מוכנים לקבל סיוע מכל מדינה מלבד ישראל... אם כך, שלא יצפו ליחס אחר. (אני למען האמת לא חשבתי על יחסי להרוגים הללו. בכל זאת, בניגוד לפלשתינאים, כמות האנשים המעורבים שם באופן ממשי בפעולות נגד ישראל, אינו גבוה במיוחד).
 

hillelg

New member
האמת היא

שלא חשתי צער רב בשמעי על ארבעים אלף ההרוגים באירן. האם זה טוב או לא טוב? זוהי שאלה אחרת. אך העובדה היא, שלאדם ישנם "מעגלים" של קרבה אמוציונלית, שלפיהם נמדד הכאב שלו ביחס לאסון שקורה לאחר. למין המעגל שלו-עצמו (שבו כל אצבע כואבת היא דבר נורא), דרך המעגל של הקרובים מדרגה ראשונה, החמולה הקרובה, החמולה הרחוקה, בני האזור הקרוב, בני ההשתייכות החברתית (מוצא, דת, תרבות), העם כולו, בני המדינות הקרובות מבחינה תרבותית, בני המדינות הרחוקות בעניין זה - וכמובן, הדבר גם יכול ליהפך למינוס (שנאה) במקרים של בני עם הלוחם בך, או חמולה של הלוחם הבודד בך, או הקרבה הראשונה אליו, או הוא עצמו. כמובן, יש כאלה המחונכים לעקור מעצמם כל רגש שנאה שהוא - אך הוא עלול להיות מתועל לכיוונים בלתי צפויים (למשל, מהערבים לחרדים, אצל חלק מהאנשים). דוגמה: ההבדל בתחושת הצער במקרים של - אב שמת, שני בני דודים שנהרגו, שלושה יהודים שמתו, 10,000 אמריקאים, 100,000 איראנים. האם מישהו חולק על הטענה הזו?
 
../images/Emo31.gif אני בוודאי לא אחלוק עליה

וזה בדיוק מה שטענתי בעצמי בתגובתי למארסו
 

אטיוד5

Active member
../images/Emo127.gif

כלומר, מסכים, אינני חולק. אבל רציתי להעיר שמידה קטנה של תחושת צער איננה בהכרח תולדה של עקירת רגש שנאה. לפעמים הכיוונים הבלתי צפויים שהזכרת הם תוצאה של הלך מחשבה כזה או אחר. למשל, גשרים בין שיניך יתהלך אבל וחפוי ראש אם תיפול שערה מחפיפת ראשו של עזמי בשארה ומנגד כנראה לא יניד עפעף אם תיתלש קרקפתי. אופס, מיליך. סליחה.
 

Raffael

New member
אני לא מסכים.

השאלה העקרונית היא חשובה. היחס לאויב, לפרטים שמרכיבים אותו, התגובה לנפילתו. אני חושב שהדיון הזה חשוב, בעיקר בגלל הזעזוע האמיתי שההודעה שפתחה אותו עוררה בי. ועדיין יש לי גוש בבטן מהרגש שהביע אדם נבון, מודע, חופשי.
 
ובכל זאת הקפצת

 

Raffael

New member
אוי, זה מכוער. זה מזעזע.

נכון, הכל כבר נאמר, אבל הייתי חייב להוסיף את השם שלי. האיראנים הם אויב, אתה צודק. הם סכנה מוחשית לקיומנו. הם שואפים להשמידנו וסביר מאוד להניח שאסון דומה בישראל, היה מתקבל בברכות שם. אז מה? כמו שאמר אטיוד, רגש השנאה בשבילי הוא משהו מופשט למדי. גם מול ממלכת רשע, כמו איראן, אני לא יכול לחוש שנאה ממש. עשרות אלפי אנשים ישנו במיטותיהם, ישנו ונקברו חיים. אני לא יכול לחבר בין הפרטים האומללים האלה לבין תכניות הגרעין האיראניות והשאיפות להשמדת השטן הקטן. הם שונאים - שישנאו. זו באמת בעיה שלהם. אני לא צריך לאמץ כל רעה חולה של אויבי, רק כדי להרגיש שאני לא פחות טוב ממנו. להיפך. לא יכול להבין אותך שומרון. שמחה כמו שהבעת היא מזעזעת בעיני. בניגוד לרבים כאן, אני חושב שמה שאמרת הוא בתוך גבול הדיון הלגיטימי- השאלה אם לשמוח במפלת אויבים. אבל רבאק, לא יכולת לחכות עם השאלה הזו שנפציץ להם איזה כור, שהאמריקאים יחליטו שהם מסוכנים, שהם יחליטו להפסיק לממן איזה טרוריסט והוא יחליט לנקום? דוקא באסון טבע נורא כזה? בזמן שבו קבורים עדיין אנשים חיים רבים, לכודים בתוך הריסות ומחכים לחילוץ שכנראה כבר לא יגיע? קר לי בגב כשאני חושב על זה. באמת.
 
"שהאמריקאים יחליטו שהם מסוכנים"??

ממתי מסרנו את מפתחות המדינה לאמריקנים? ממתי האמריקנים נהיו השופט של העולם? ואם האמריקנים יחליטו שהם אומה הנוטפת נופת צופים ושוחרת רק טוב ושלום עולמי ושאפשר להכניס אותם לתחרות מיס אמריקה , זה הופך אותם לפחות מסוכנים לי ולך? הם לעולם לא יפסיקו לממן שום טרוריסט, שכח מזה. ואם אנחנו רוצים להפציץ להם איזה כור - עכשיו זה הזמן, כשראשם מופנה לכיוון אחר והם עסוקים בללקק את פצעיהם. רפאל, האנשים האלה מוכנים למות ולא לקבל את העזרה שלך. עד כדי כך הם שונאים אותך. אז למה כל כך קר לך בגב, אלוהים ישמור?
 

אלעד2

New member
נקודת הטוב שאפשר למצוא בטרגדיה הזאת

היא שאולי זה דוחה את היום בו תופיע הפצצה הגרעינית בשמי תל אביב.
 

shellyland

New member
נקודת הטוב שאפשר למצוא בטרגדיה הזאת

היא שאף אחד, אבל א-ף א-ח-ד מחברי הפורום אינו תומך בדברים הנוראים שכתב שומרון ושכולנו מסכימים שלא יראה כדבר הזה במקומותינו. כבר מזמן הפורום לא היה כל כך מאוחד בדיעותיו. אני שמחה לראות שכולנו יודעים לעשות הבחנה אמיתית בין טוב לרע.
 
../images/Emo41.gif כבר מזמן אמרו לי

שאני חייבת להיכנס גם לפורום הזה, ולא עשיתי את זה, ועכשיו - איזו טעות
עשיתי את זה. כל כך אין לי זמן, ואני כל כך נשאבת, שזה פשוט נורא. .. איכשהו, גם יצא לי ליפול על השרשור-מהבטח-יותר-מזעזעים-שהיו-אי-פעם-בפורום בנושא רעידת האדמה באיראן. (אגב, כשאני העזתי לומר למישהו בעבודה שבגלל התגובות שלו, אני מבינה למה איראן לא רצתה לקבל עזרה מישראל, נאמר לי "אווויייש, תפסיקי, יפת-נפש שכמוך.." המזל היחיד הוא שאמר את זה בחור טוב, שלא באמת חושב כך..) בכולופן, אני די נחרדת מהמחשבה של להיכנס יותר לעומק, כי זה גוזל יותר מדי זמן.. אבל אני מקווה כן להשתלב, לאט לאט, בלי יותר מדי דיונים מרתיעים שכאלה. אכן נפלא לגלות שפותח השרשור נמצא לבד, ולא קבל תמיכה לדעתו מאף אחד. יש בזה משהו מרגיע.
 
למעלה