אין מקום בלב לשמחה המתפרצת ../images/Emo79.gif
היא פורצת וגולשת מהעיניים, מהחיוך, מהאוזניים, ובעיקר מהלב, עד כדי הרגשה פיזית טובה כל כך שם, בלב- אני קוראת וקוראת את ההודעה, קוראת את התגובות, משננת לעצמי שאת בהריון, וזה דמיוני כל כך, ועם זאת, כל כך אמיתי. עם כל החשש שמא זה יקח עוד זמן למרות זאת- זה כל כך טבעי ומתגלגל כל כך נכון בלב, לחשוב עלייך בהריון... את ההודעה הזו אני מהפכת בראש כבר מאתמול, ולא יודעת איך להעביר את החדווה הגדולה, את האושר הגדול הזה, לדעת ש את בהריון... רוצה לאחל לך הריון שקט ומאושר, אני יודעת שהוא יהיה כזה, את תשאירי את הפחדים והחששות מחוץ לדלת, אני אפחד אותם בשבילך, ואולי בעצם אבעט בהם לכל הרוחות מהמדרגות, אני מדמיינת אותך הולכת ומתעגלת ו ז ו ר ח ת לכל עבר... אוי יקרה, אני רוצה לחבק, אני רוצה לחייך בחזרה לדולפין ולומר לו בשקט- תודה, אני כל כך שמחה, שאין מילים להביע זאת (סיימתי את מסכת ההתנשפויות...) והנה, עכשיו פתאום באות להן הדמעות, דמעות של אושר. |סמיילי מחייך חיוך ענק וכואב מרוב שהוא גדול| אוהבת, המון, מרב