לא צם ולא כלום כלל וכלל...
אף פעם לא צמנו ואף פעם לא אצום. אני מכבד את כול אלה שכן צמים, לא עוסקים במלאכה וכד' וגאה בהם
באמת, כול הכבוד לאנשים אלו... אני לא צם מסיבה פשוטה, כי בעיניי ביטוי האמונה באל, כפרה וכד' לא מתבטאים דרך האוכל... אני רואה את העניין הזה מאוד בפשט
אני לא רואה בזה מניעה כול שהיא לגוף ועל ידיי כך הזדהות, הבעת צער וגו'. אני יכול גם ככה לא לאכול יום שלם, לאוכל אין חשיבות בעיניי, מכאן נובע שגם ככה לא אמנע מעצמי משהו עקרוני וחשוב... לא תהיה כאן שום " הקרבה", אז אין בזה טעם. אז בטח תגידו לי: " כבה ת'מחשב"
איזו הקרבה יותר גדולה מזה תוכל לעשות
ותהיו צודקים... אבל עדיין, אני דובק בדעתי שלא זה מה שעושה את ההבדל... האמונה, הכפרה, הרצון הטוב צריך לבוא ממעמקי
נו ולא על ידיי צום, כיבוי המחשב וכד'... כי זה יכול לעשות כול אוויל
לדעתי זה שטחי, אבל זו היא רק דעתי ולכן אי אפשר לשפוט אדם שלא צם או צם, כי הכול תלוי באמונה שלנו ובזווית הראייה שלנו את הדברים
צום קל חברים