חינוך למצוינות ?

[רוני810]

באופן אישי אני לא אוהבת רדיפה אחרי הישגים

גבוהים. זה פשוט לא האופי שלי. זה מעורר אצלי קונוטציות של רדיפה אחרי הזנב של עצמי.
זה לא עצלנות. אני באמת לא מאמינה בערך של לחץ והישגיות. להיפך. לא רואה את זה כמשהו שאני שואפת אליו בחיי. לא הייתי רוצה באופן אישי להיות כזאת.
בצד החיובי, זה הופך אותי לאדם רגוע.
בצד השלילי, אני לא אגיע להישגים גדולים ככה.
אבל נראה לי יותר ויותר עם השנים שמי שכן מגיע להישגים גדולים בצורה יוצאת דופן - יש לו בפנים איזה בור שלא מתמלא. וזה מה שגורם לו למוטיבציה הענקית ולרדיפה.
כלומר - הוא מגיע להישגים גבוהים, אבל פחות מאושר.
לעומת אדם כמוני, שלא יגיע להישגים יוצאי דופן, אבל כן יהיה מאושר ורגוע.
אולי אני טועה.

 

[3תיתי]

מה שאני לא מצליחה להבין

זה את הנשירה המאסיבית של הילדים מיום השליפה, בהגיעם לחטיבה. רבאק, מחוננים! לא אמורים להיות מסוגלים להשלים יום בשבוע? אני יודעת שזה מהלך אופייני לכל הארץ. רואה אצלינו. רק בתי יוצאת מכל השכבה שלה (12 כיתות). המסגרת הזו כל כך נפלאה וכל כך מאפשרת לימוד מעניין "לשם שמיים", תמיכה והנאה. איך מי שהתקבל מוותר על זה ככה?

אני לא בעד אוניברסיטה בגיל 15. כיתות מופת לא מוצאות חן בעיני. כיתות מצויינות גם. אני חשה, שיש יותר רדיפה אחרי הזדמנויות לידע. כבר למדתי, שכדאי להנעים את בית הספר ככל הניתן על הילדים שלי, כי לי היה די חרא בבית הספר, ולמה שיהיה להם גם?

 

[אימם]

גם לי היה חבל

כשהבן שהחליט להפסיק ללכת ליום העשרה בתחילת כיתה ז.
היה לי חבל כי הוא ממש נהנה מהיום הזה.אבל זו החלטה שלו והוא גם סיפר שחברים שלו משם פרשו באותה שנה
הסיבה שהוא נשר הייתה שזה נפל על אותו יום שבו יש לו העשרה בכיתת המצויינות
קשה לי להבין איך זה שאותה מערכת חינוך שמעודדת תלמידים כאלה לצאת ליום העשרה, מצד שני מכשילה אותם
כי לא מוותרים לו על השלמה וקובעים מערכת שמתנגשת באותו יום ללא התחשבות.

 

[3תיתי]

גם אצלינו זה נפל על מצטייני מדעים

ואפילו לא היה ממש קייס, כי רק ילדה אחת הלכה מכל השכבה. היא השלימה מה שחסר לה\ בדיוק כמו שהיא משלימה מה שהיא מפסידה כשהולכת ללמוד בתיכון. זה לא פשוט, אבל אפשרי לחלוטין.

 

[לאונידס]

עניין של נטיית לב וקצת תכלס

לדוגמה אחד הילדים נמצא חמש רמות גבוה יותר באנגלית משאר תלמידי הכיתה, רמה גבוהה הרבה יותר במתמטיקה וכו'.
יש לו הום סקולינג אחה"צ בבית, בכיתה מסיים את המטלות בדקה וחצי ואז מוציא את הספרים והחוברות שלו וממשיך את לימודיו האמיתיים.
למה הוא בבית הספר? מעבר לקונפורמיות שלנו ההורים נראה לי בעיקר לפאן החברתי וכדורגל בהפסקות, ההצטיינות לא מונעת ממנו ללכת לחוג כדורגל וקורס בישול.

מופת לא מתאים לו בגלל שיטת הלימוד, לא אוהב את הדוקטרינה הרוסית.
מצד שני לילד נגרם עוול כי לא עוזרים לו לפתח את היכולות שלו והוא מאוד רוצה לפתח אותן, הוא משועמם פחד בכיתה.
אם היתה כיתת מצטיינים/מחוננים/השגיים מתאימה היינו שמחים אם היה לומד בה, פשוט אין.

ילד אחר היינו באמת בדילמה.
הקים קבוצה היוצרים עבודות במחשבים, תקופה מסויימת טורטרנו למכון ויצמן ועוד אוניברסיטאות כדי שתהיה לו גישה למעבדה.
חשבנו לרשום אותו לבית ספר שאולי ראוי לתואר העוסק במדעים.
מדעים = לוגיקה ויכול להיות יוזמה ומקוריות, מחשבים יכלו לעזור לו ביצירתיות
ויתרנו כי לא רצינו לקרוע אותו מהסביבה החברתית שלו (בית ספר מרוחק).
אם היה איזשהו סיכוי למצוא כיתה בה לומדים מחשוב ברמה ראויה או מדעים כמו שצריך בשמחה היינו רושמים אותו אליה.
אין.
אז הולך למד"א, קורסים מתקדמים והתנדבות מגרים לו קצת את האונות המתאימות במוח.

שורה תחתונה היינו שמחים לשלוח את הצעירים לכיתות שיאלצו אותם להפעיל קצת את הקלוואסה. הלואי והיו כאלה מתאימות.

 

[אחותו של שקספיר]

עם יד על הלב- באמת למה הוא בבית ספר?

כתבת
בגלל הקונפורמיות שלנו כהורים- מסכימה לגמרי
בגלל הפן החברתי, הכדורגל בהפסקות -מסכימה לגמרי
הוא משועמם מוות בכיתה
(יש לבן שלי חבר בכיתת מופ"ת וגם שם...משעמם )
אולי כי לימודים בבית ספר (חטיבת ביניים ותיכון) לא תמיד ממש מעניינים ?
(כן,אני יודעת תלוי במורה,כיתה בית ספר וכו--- ובכל זאת לא תמיד ממש מרתק לקרוא את שירי יהודה הלוי )

השיקולים שלי (היו) תמיד לא לנתק את הילדים מהמסגרת הגיאוגרפית והחברתית שלהם
גם ב"מחיר" פחות עניין בלימודים (ולא קשור למצוינות אפילו)
לכל אחד- שיקוליו.
צדקתי?
לא יודעת. ימים יגידו (או הפסיכולוג שישלמו לו הון בגיל 40 כדי לגמור את החשבונות עם ההורים).

 

[לאונידס]

אין לי מה לפחד חוץ מהפחד עצמו?

עם היד על הלב ומכסימום ביקורת עצמית אני חושב שאנחנו זוג הורים שפשוט מפחד מהנון קונפורמיזם כשמדובר בצאצאים שלנו.

הוא יכול לקבל את כל מה שאמרתי והרבה יותר בלי ללכת לבניין האפור המגודר והמשעמם הזה.

כל שאר הסיבות הם תירוצים שלא באמת מצדיקים את ההחלטה לבזבז לילד שנים שאף אחד לא יחזיר.

אני מקווה שכשהילדים יתבגרו וילמדו את האמת הם לא ינטרו לי על ההחלטה הזו

 

[לאונידס]

בעצם אני יכול לתת לך תשובה טובה יותר

לשאלה המקורית שלך בפתיחת השרשור.

אם כיתות ההצטיינות למיניהן משתלבות באג'נדה שלנו ושל הילד אז יופי, אם לא משתלבות אז לא.
כיתת ההצטיינות היא אמצעי, לא מטרה

 

[אימם]

בן כמה הנער?

 

[רוני810]

את התיכון עשיתי כמו שכולם עושים,

ולא חשבתי בכלל על האפשרות של אקסטרני.
בדיעבד, כמה שנים אח"כ, אמרתי לעצמי - במקום לבזבז כמה שנים בתיכון, היית הולכת לאקסטרני ולומדת באופן מרוכז, תכל'ס, בלי כל מריחת הזמן של התיכון.
אבל זו חוכמה בדיעבד. ואין לי שום היכרות אם אקסטרני, אז לא יודעת אם באמת הם מונעים את מריחת הזמן שהיא בעצם שנות התיכון.
זה נשמע קצת מפחיד כי אין מסגרת ,אבל בעצם המסגרת של התיכון היא בזבוז זמן עצום. ולמי שזה לא כיף מבחינה חברתית (וזה המצב אצל הרבה בני נוער, נדמה לי), אז בשביל מה?
זה כמו שאנחנו נלך לעבודה בעבודה הכי משעממת וחסרת תועלת, למשל פס יצור במפעל בלי לקבל כסף וכשזורקים את מה שנייצר, רק כדי לא להיות עם יותר זמן חופשי.
דיבורים דיבורים, אבל עדיין לא נראה לי שאעלה את האפשרות של אקסטרני בפני ילדי כשזה יהיה רלוונטי.
מסובך.

 

[לאונידס]

כשלמדתי לתואר הראשון באוניברסיטה

פתאום הצטרפה אלינו איזו ילדה בת 16 17.
ילדה נבונה מאוד אבל לא חכמה באופן יוצא דופן לעומת שאר בני גילה.

פשוט בגיל 15 היא גילתה שהיא מבזבזת את חייה בתיכון, שכדי לעבור בגרות בתנ״ך בציון גבוה לא צריך לבזבז שתים עשרה שנים, מספיק שבועיים.
הלכה לאקסטרני, למדה קצת בעצמה, עשתה את הבגרויות והלכה ללמוד את מה שבאמת מעניין אותה.

מה שדרך אגב לא הפריע לה להיות בנבחרת קראטה או שאר פעילויות שאינן לימודים של בית ספר או אוניברסיטה.

מלמדים אותנו, את הורינו והורי הורינו מגיל אפס איך צריך לחנך ילדים, קשה מאוד להתנער מהתניה כזו במיוחד שנוטעים בנו את החשש ליקרים לנו מכל.

 

[רוני810]

בדיוק.

 

[אחותו של שקספיר]

ואני חשבתי שאני בדור של הורות מודעת

ולא הורות מותנית

וכן-בדיעבד לא יודעת כמה מההחלטות ההוריות שלי היו מותנות סביבה וחינוך וכמה באמת היו מחשיבה והורות מודעת לגמרי.

בדיעבד -יש לפחות ילד אחד אצלי, שאני מצטערת שהשארתי אותו בתיכון במאמצים מצידי, והיה נכון יותר (אולי) לשחרר לו את החבל קודם (או שלא)

 

[לאונידס]

החשש מהסיכוי הקטן לטעות מונע הילד את השינוי

יודע שהמצב הקיים לא טוב אבל לא נורא.
אני די בטוח ששינוי יגרום לטוב אבל בגלל הסיכוי הקטן לנזק אני חושש ממנו.

 

[אורנה 79]

הסיבה היחידה שהבת שלי לומדת בכיתת

מופת היא כי אני ידעתי שבכיתה הרגילה היא הייתה סובלת ובעיקר משתעממת. זה לא קשור בכלל לדחיפה או למצויינות. גם כיתה הזו לדבריה לא ממש מאתגרת אותה, ובאמת אני לא רואה אותה לומדת ומשקיעה ועדיין הציונים שלה טובים. היא לא אובחנה בכיתה ב , לא ברור לי למה כי לדעתי הילדה מבריקה. לא התעקשתי אז, בה"ס יסודי עברנו בפיהוק ארוך ומייגע. דאגתי לאתגר אותה בחוגים ולימודי חוץ שהיא בחרה.
השנה בכיתה ט' היא רצתה לגשת לבחינות באנברסיטת תל אביב, עברה , התחילה ללמוד רפואה בהנאה גדולה, כל השבוע היא מחכה ליום הזה.
לא דחפתי אותה, ציונים אף פעם לא היו מדד ולא זכו לתגובות מופרזות.
פשוט ככה היא, תמיד הייתה. הבן לעומתה ( בן 10 כיתה ד ) מעדיף לסיים כמה שיותר מהר מה שמוטל עליו ולהתפנות לחברים, משחקים, מחשב. שונא בה"ס אבל משוגע על מרכז מרו"ם אחה"צ.
אז לשאלתך לדעתי שמגיעים לכיתת האלה ילדים שמשעמם להם בכיתה רגילה והם מחפשים קצת אתגר, למידה בקצב יותר מהיר ומקצועות שאולי לא לומדים אותם בכיתות רגילות. בקיצור לא מתאים לכל אחד אבל בהחלט חיוני לילדים מסוימים

 

[אימם]

בנות מחוננות בד"כ מתגלות בגיל יותר מאוחר

הן לא מתגלות בכיתה ב' אלא בגילאים יותר מבוגרים
זה קשור לחינוך שונה בין לבנים ובנות וגם באופן החשיבה השונה
הייתי פעם בהרצאה על הנושא. זה מורכב.

 

[רוני810]

יש "אפליה מתקנת" ביום השליפה לבנות.

עובדי המקום אצלנו אמרו לנו שבשלב ב' רק שליש מהעוברים הן בנות, אבל מקבלים בפועל חצי בנות וחצי בנים. אפליה מתקנת.
אני מתארת לעצמי שככה זה בכל הארץ, ולא מדיניות מקומית.

ועדיין אני מסכימה שבנות מאובחנות פחות, כי לפעמים הן פחות מתעניינות בדברים "נמדדים" כמו מדעים מדויקים, ויותר ביחסים בין אישיים (שמתבטאים גם באהבה למקצועות קשורים לזה, כמו ספרות למשל).
יש לי דוגמה קטנה כזו בבית. כשהייתה תינוקת לא התעניינה בכלל בצעצועי התינוקות הרבים שהיו לנו מאחיה, לא הסתכלה עליהם בכלל.
עניינו אותה רק אינטרקציות עם אנשים אחרים, לצפות באנשים, וספרים.
לא בדיוק האבטיפוס של מהנדסת לעתיד, לפי מה שמעניין אותה בינתיים. אבל נראה מה יהיה.

 

[אורנה 79]

מאוד מעניין מה שאתן אומרות על הבנות

לא תיארתי לעצמי שבנות מאובחנות פחות. הקטע שגם הבן לא עבר שלב ב למרות שלדעתי הוא עוד יותר מבריק מהבת.
כנראה אני לא אובייקטיבית
אנחנו מסתפקים במרכז לילדים מצטיינים אחה"צ ומורה מעולה שמצליחה לאתגר אותו.
אגב אני כן רואה ילדים בכיתה של הבת שלי שהם שם לא מבחירה אלה בגלל שהורים "דוחפים" ואלו ילדים ממש מתוסכלים. הבאתי פעם דוגמה פה לילדה שכותבת ספרים מדהימים ורוצה להיות סופרת, 5 יח מתמטיקה ופיזיקה ממש לא מעניינים אותה, היא היתה רוצה להרחיב ספרות והורים פשוט לא מאפשרים לה לפרוש.