ממש קשה לי לענות. אני מתלבטת בשאלה הזו כל יום
בן אחד שלי הלך לבית ספר פרטי, כביכול למחוננים, רק כי חבריו הלכו. לא היתה בעיה לימודית, אבל ממש לא התלהבנו מבית הספר, מבחינת היחס והתמיכה בתלמידים. זה לא השתנה מהזמן שאנחנו למדנו באותו בית ספר.
השני התמודד (ומתמודד) עם לקויות למידה קשות והפרעת קשו"ר לצד מחוננות. כן התעקש להגיע לקבוצות "מצטייני" (שם אחר להקבצה הכי גבוהה). בחטיבה, מאד נהנה מ"מצטייני מתמטיקה" למרות שלדעתי, ניזוק בעליל מהלימודים שם. פשוט לא התעכבו על לימודי הבסיס. גם בתיכון, דרש ללכת לקבוצות "מצטייני" שהיו קבוצות לימוד של חומר מחוץ לתכנית הלימודים, תוספת בסוף היום. הוא מאד נהנה מזה. זה היה לימוד לשם לימוד. מצא חן בעיני!
עם הבת, אנחנו בדילמה כל הזמן. היא מצטיינת בכל תחומי הלימודים, וכן באמנות פלסטית ומוסיקה. נמצאה מחוננת על. אנחנו מאד רוצים לאפשר לה "חיים נורמאליים". אין לה לחץ לימודי, כי הכל יוצא מהשרוול, עם תוצאות מופלאות, אבל בכל זאת, אני רודפת אחריה לשבת ולתרגל, כדי שתפתח גם את המיומנות הזו. היא נמצאת בכל קבוצות "מצטייני" מלבד "מצטייני מדעי הרוח" כי זה נופל בדיוק על "מצטייני מדעים" והיא העדיפה את ה"מצטייני" הזה, שכולל נסיעות למכון וייצמן, כל מיני ניסויים מדליקים. היה לה חשוב ללכת ל"מצטייני". לנו חשוב שתמצה את יכולותיה, ואם לא היתה הולכת לקבוצות הללו, ברור לנו שלא היתה ממצה. לא הייתי שולחת לכיתת מופת.
חשוב לנו שתלך ליום העשרה למחוננים, כי היא נהנית שם מאד. זו מסגרת תומכת ומקבלת. בשנות בית הספר היסודי, זה היה האור היחיד במערכת החינוך, מבחינת הבת (ומבחינתנו).
הצלחנו להכניס אותה למגמת המוסיקה בתיכון, ומאד קשה לנו להסביר (לפעמים גם לעצמינו) מדוע. זה מהלך מאד חריג. היא לומדת עם ילדים שגדולים ממנה בשלוש שנים. (הם חושבים שרק שנתיים). קודם כל, היא זקוקה לידע שהיא רוכשת שם. היא גם מעדיפה באופן קונסיסטנטי להיות עם ילדים בוגרים ממנה. הבנו שזה מאפיין מחוננים. זה גם מהווה מפלט מעוד שעות משמימות בחטיבה ונותן איזשהו אתגר לימודי והתנסות ייחודית. התחלנו את העניין כניסוי ונראה שהעניין מוצלח מאד מכל בחינה שהיא. היא מתקבלת בצורה יותר טובה מהמצופה, ע"י החבר'ה במגמה. (אם כי השילוב אינו מושלם. אופי המגמה הספציפי, מאד שונה מתחום העיסוק של הבת). מבחינת לימודים ומבחנים, אין בעיה. המורים במגמה מאד מרוצים ממנה. טוענים שהיא מאד תורמת לכיתה.
אנחנו כן מצפים ממנה לציונים מעולים, כי מי שמקדיש ללימודים כעשר דקות גג ליום, יכול מידי פעם להפליג ולהקדיש חצי שעה וללמוד למבחן. אנחנו מאד משתדלים שתסתובב עם חברים. חשוב לנו שתעסוק בפעילות התנדבותית. כן מצפים ממנה להתעלות על עצמה בענייני מוסיקה, וזה כולל עבודה קשה יומיומית. בדרך כלל צריך לדרבן אותה, והרבה פעמים היא מבקשת ש"ישבו לה על הראש". התמורה באה בקונצרטים, והיא ממש ממש אוהבת את זה.
האם דוחפים אותה יותר מדי? האם מצפים ממנה לתוצאות בלתי ראליות? אנחנו לא ממש יודעים.
